משפחה

המלצות חדשות של ה-NCEP : רמות LDL-C של מתחת ל-70 מ”ג/ד”ל למטופלים בסיכון גבוה במיוחד (Criculation )

פאנל ה- III ATP (ר”ת של Adult Treatment Panel ) מטעם ה- NCEP (ר”ת של National Cholesterol Education Program ) פרסם ב-Criculation המלצות להנחיות חדשות הנוגעות לרמות מטרה של LDL-C .

החידוש העיקרי בהמלצות החדשות הוא קביעת יעד מטרה של LDL-C נמוך מ-70 מ”ג/ד”ל לחולים הנמצאים בסיכון גבוה במיוחד. יעד זה, לדעת הכותבים הוא יעד סביר וניתן להשגה, ויש לשאוף אליו גם בחולים שרמות הבסיס של ה-LDL-C שלהן הן תקינות לפי יעדי המטרה הקודמים, כלומר נמוכים מ-100 מ”ג/ד”ל.  

ההנחיות הקודמות נכתבו כזכור בשנת 2001. מאז הפרסום של ATP III , פורסמו 5 מחקרים קליניים מרכזיים העוסקים בטיפול בסטטינים. מחקרים אלה בחנו אסטרטגיות טיפוליות שלא נבחנו לפני כן, ועל בסיס תוצאותיהם יש בהחלט מקום להעריך את הנחיות הטיפול מחדש.

שינוי תראופוטי בסגנון חיים (TLC – Therapeutic lifestyle changes ) נותר אמצעי טיפולי חשוב בניהול הקליני של בעיית היפרליפידמיה. המחקרים אישרו את האפקטיביות של הפחתת רמות ה-LDL-C בחולים בסיכון גבוה אל מתחת לרמה של 100 מ”ג/ד”ל, שהיה היעד שנקבע בהנחיות הקודמות.

המחקרים אף אוששו את הצורך להגדיר את חולי הסוכרת כקבוצה בסיכון גבוה שיעד המטרה שלה נמוך מ-100 מ”ג/ד”ל LDL-C . כמו כן אוששו המחקרים את הגישה לפיה יש תועלת בהפחתת רמות LDL-C באוכלוסיה מבוגרת.

כאמור, השינויים המרכזי בהנחיות הם:

* במטופלים בסיכון גבוה, יעד המטרה של LDL-C הוא מתחת ל-100 מ”ג/ד”ל, אך בחולים בסיכון גבוה במיוחד, יעד מטרה של מתחת ל-70 מ”ג/ד”ל הוא אופציה תראופוטית סבירה, על בסיס העדויות הקליניות.

* אופציה תראופוטית זו תקפה גם למטופלים בסיכון גבוה במיוחד שרמת הבסיס שלהם היא כבר נמוכה מ-100 מ”ג/ד”ל LDL-C .

* בנוסף, בחולה בסיכון גבוה שלו גם רמות טריגלצרידים גבוהות או רמת HDL-C נמוכה, יש מקום לשקול שילוב של פיברט או חומצה ניקוטינית יחד עם תרופה להפחתת ה-LDL-C .

* לחולים בסיכון בינוני (2 גורמי סיכון וסיכון 10 שנתי לאירוע קרדיאלי של בין 10% ל-20%) , רמות ה-LDL-C המומלצות הן מתחת ל-130 מ”ג/ד”ל, אך יעד מטרה של פחות מ-100 מ”ג/ד”ל הוא בהחלט אופציה תראופוטית, בהתבסס על העדויות הקליניות האחרונות.

* גם אצל חולים בסיכון בינוני כנ”ל שרמות הבסיס שלהם הן בין 100 ל-129 מ”ג/ד”ל של LDL-C יש מקום לשקול יעד של מתחת ל-100 מ”ג/ד”ל.

* בשיקולי בחירת הטיפול בחולים ברמות סיכון גבוה או בינוני, מומלץ לבחור בתרופות שישיגו הפחתה של לפחות 30% עד 40% ברמות ה-LDL-C .

* מטופלים בסיכון גבוה או בינוני שסגנון החיים שלהם מעלה את הסיכון לתחלואה קרדיאלית (השמנת יתר, חוסר פעילות גופנית, רמות גבוהות של טריגלצרידים, רמות נמוכות של HDL-C , או נוכחות של סינדרום מטבולי) יהיו מועמדים ל-TLC כדי לתקן גורמי סיכון אלה, ללא קשר לרמות ה-LDL-C שלהם.

* לאנשים ברמות סיכון נמוכות לא נמצאו עדויות קליניות על כך שיש מקום לתקן את יעדי ה-LDL-C הרצויים.

למאמר ב-Circulation

בארה”ב כ-36 מיליון אנשים אמורים להיות תחת טיפול בסטטינים, ואולם במציאות, רק 11 מיליון מטופלים. כך מדווח אתר ה-firstword .

ההנחיות החדשות של ה-NCEP יגדילו את קבוצת המטרה שזקוקה לטיפול בסטטינים לכ-50 מיל’ איש, כך מעריך הקרדיולוג כריסטופר קנון מביה”ח בריגהאם בבוסטון.

כמו כן ההנחיות צפויות להגדיל את השימוש בסטטינים הפוטנטים יותר ובמינונים הגבוהים יותר (ליפיטור, קרסטור) וכן להגביר את השימוש באזסטרול בשילוב עם סטטינים, במטרה להשיג את היעדים החדשים.

לדיווח ב-first word

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה