ה-ADA (האגודה האמריקאית לסוכרת) פיתחה מסמך עמדה עם המלצות הנוגעות לפעילות גופנית בחולי סוכרת סוג 2 אשר מתפרסם כעת במהדורת יוני של Diabetes Care .
להלן תמצית ההמלצות העדכניות:
- אנשים עם הפרעות ברמות הסוכר צריכים להתחיל ולהמשיך בתכנית שמירת משקל הכוללת לפחות 150 דקות שבועיות של מאמץ גופני ברמה בינונית עד גבוהה, ודיאטה בריאה עם כמות קלוריות צנועה.
- מידת המאמץ המומלצת של תרגילים אירוביים קשורה ליעדי הטיפול. כדי לשפר שליטה גליקמית, ולתמוך בהורדת/שמירת משקל, ולהפחית סיכון למחלה קרדיווסקולרית, פאנל המומחים ממליץ על 150 דקות שבועיות או יותר של מאמץ אירובי בינוני (40%-60% של צריכת חמצן ליח’ זמן – VO2max או הגעה ל-50%-70% מקצב לב מירבי), ו/או 90 דקות שבועיות או יותר של מאמץ אירובי נמרץ (מעל 60% מה-VO2max או מעל 70% מקצב לב מירבי). הפעילות צריכה להתחלק על לפני 3 ימים לפחות בכל שבוע, אך ללא הפסקה של יותר מיומיים בין ימי הפעילות.
- בהשוואה לפעילות בהיקף נמוך יותר, ביצוע של 4 שעות פעילות בשבוע ברמת מאמץ אירובי בינוני או גבוהה ו/או תרגילי התנגדות קשורים עם הפחתה גדולה יותר בסיכון למחלת לב.
- לתחזוקה ארוכת טווח של הורדת משקל משמעותית (מעל 13.6 ק”ג הורדת משקל) נדרש ומומלץ היקף פעילות גדול יותר של 7 שעות שבועיות של מאמץ אירובי בינוני או גבוה.
- במידה ואין התויית נגד, למטופלים עם סוכרת סוג 2 מומלץ לבצע תרגילי התנגדות 3 פעמים בשבוע, תוך איתגור כל קבוצות השרירים המרכזיות. מכאן ניתן להתקדם ל-3 סטים של 8-10 חזרות בנשיאת משקל שלא ניתן להרים יותר מאשר 8-10 פעמים. (כלומר מאמץ התנגדות מירבי). בתחילת הפעילות דרושה השגחה וכן גם מידי תקופה ע”י מדריך כושר מוסמך כדי להבטיח שהתרגילים מבוצעים באופן תקין בכדי להשיג תועלת בריאותית מקסימלית, ולהביא למינימום את הסיכון לפגיעה.
- ההמלצה לכלול תרגילי התנגדות מבוססת על ההמלצות של הקולג’ האמריקאי לרפואת ספורט (ACSM ) אשר מסביר כי קיימת ירידה בכוח ומסת השרירים ככל שגיל חולי הסוכרת עולה, ויחד איתה גם תנגודת אינסולין, קצב מטבולי מופחת, עליה בשמנוניות – במניעת כל אלה תרגילי התנגדות יכולים להועיל באופן דומה למאמץ אירובי.
- כותבי המסמך ממליצים על ביצוע בדיקות גופניות מוקדמות בעיקר במידה והמטופל מתכנן לבצע פעילות בינונית-נמרצת אירובית, ונמצא ברמת סיכון בינונית-גבוהה למחלת לב.
- בכדי למנוע היפוגליקמיות, מטופלים המשתמשים באינסולין צריכים לבדוק רמת סוכר לפני ואחרי הפעילות, וכן גם מס’ שעות לאחר השלמת הפעילות, ולפחות עד אשר תגובת הסוכר הרגילה שלהם לפעילות תהיה צפוייה. לאלו הנוטים להיפוגליקמיות במהלך או לאחר התרגילים, האסטרטגיות הרגילות יכולות לכלול הפחתה של מינוני אינסולין לפני הפעילות ו/או צריכת רמות נוספות של פחמימות לפני ובמהלך הפעילות.
הכותבים מסכמים שתכניות מוצלחות ארוכות טווח לשמירת משקל כללו שילוב של דיאטה, פעילות גופנית ושינויים בסגנון חיים. תכניות של פעילות גופנית בלבד ללא דיאטה מלווה ושינויים התנהגותיים נוטים להביא רק הפחתה קלה יותר של כ-2 ק”ג בלבד. לאנשים עם השמנת יתר קשה יותר לבצע תרגילים ופעילות גופנית מספקת כדי ליצור גרעון בקלוריות, ולכן יש לשלב.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!