Emed.co.il - גירסה להדפסה
  אתר לאנשי רפואה e-Med

E-MED.CO.IL 16/02/2019  הדפס מאמר  הדפס מאמר
 
E-MED.CO.IL

31/12/2006 בקיצור נמרץ, לקט המחקרים הבולטים של המחצית השניה של נובמבר 2006

האם ירידה במשקל משפרת Glucose Tolerance במבוגרים ללא השמנת יתר? (American Journal of Clinical Nutrition)      15/11/2006

 

ממחקר חדש, שפורסם בגליון נובמבר של American Journal of Clinical Nutrition, עולה כי ירידה במשקל בעקבות פעילות גופנית, או הגבלה קלורית, משפרת Glucose Tolerance בגברים ונשים בריאים, ללא השמנת-יתר.

במחקר השתתפו גברים ונשים, בגילאי 50-60 שנים, עם מדדי BMI של 23.5-29.9. המשתתפים חולקו באקראי ל-12 חודשי פעילות גופנית , הגבלה קלורית , או לקבוצת ביקורת ששמרה על אורח חיים בריא.

 מבחן OGTT (Oral Glucose Tolerance Test)  קבע את מדד הרגישות לאינסולין, והשטח מתחת לגרף לסוכר ואינסולין. ריכוזי Adiponectin ו-TNF-Alpha נמדדו בסרום בזמן צום, ובדיקת DEXA שימשה להערכת מסת השומן.

המשתתפים בקבוצת הפעילות הגופנית וההגבלה הקלורית זכו לירידה דומה בפער בין צריכת והוצאת קלוריות כפי שבאה לידי ביטוי במשקל הגוף ושינויים במסת השומן. מדד רגישות לאינסולין עלה, והשטח שמתחת לגרף עבור גלוקוז ואינסולין ירד במשתתפים בקבוצת הפעילות הגופנית והגבלה קלורית אך נותרו ללא שינוי בקבוצת הביקורת.

 

לסיכום, ירידה במשקל בעקבות פעילות גופנית או הגבלה קלורית הביא לשיפור בסבילות לסוכר, ופעילות אינסולין בגברים ונשים בריאים, בגיל העמידה, ללא השמנת יתר. עם זאת, לא נראה שירידה במשקל בעקבות פעילות גופנית מלווה בשיפור גדול יותר מזו שנובעת מהגבלה קלורית בלבד.

Am J Clin Nutr. 2006;84:1033-1042.

 


בשר אדום מעלה את הסיכון לסרטן שד בנשים לפני מנפאוזה (Arch Intern Med.)   17/11/2006

 

ממחקר חדש זה עולה כי צריכת בשר אדום מעלה את הסיכון לסרטן שד, חיובי לרצפטורים, בנשים פרה-מנפאוזליות.

במהלך 12 שנות המעקב אחר 90,659 נשים פרה-מנפאוזליות, נרשמו 1021 מקרים של סרטן שד פולשני. החוקרים מצאו קשר משמעותי בין צריכה מוגברת של בשר אדום וסרטן שד, וסיכון מוגבר עוד יותר של הקשר לסרטן שד חיובי לרצפטורים לאסטרוגן ופרוגסטרון (ER+/PR+)  , אך לא עם סרטנים שליליים לרצפטורים אלו .

בהשוואה לנשים שצרכו 3 מנות בשר אדום בשבוע, או פחות הסיכונים היחסיים עמדו על פי 1.14 בנשים שצרכו 3-5 מנות בשר בשבוע,  1.42 בנשים שצרכו למעלה מ-5 מנות בשר אדום בשבוע עד מנה אחת או פחות ביום, 1.20  ו-1.97 בנשים שצרכו למעלה מ-1.5 מנות בשר ביום .

 

לסיכום, צריכת בשר אדום מעלה את הסיכון לסרטני שד מסוג ER+/PR+, בנשים פרה-מנפאוזליות.

החוקרים מסכמים כי לאור העובדה שמרבית גורמי הסיכון לסרטן שד אינם ניתנים לשינוי בקלות, לממצאים אלו עשויות להיות השלכות משמעותיות במניעת סרטן שד, ויש להמשיך ולהעריך אותם.

 

Arch Intern Med. 2006;166:2253-2259.

 

 

האם צריכה מוגברת של סוכר מעלה את הסיכון לסרטן לבלב? (Am J Clin Nutr.)   19/11/2006

 

ממחקר זה , עולה כי צריכת מזונות ומשקאות עתירי סוכר מלווה בסיכון מוגבר לסרטן לבלב.

לדברי החוקרים, עדויות חדשות מצביעות על כך שהיפרגליקמיה והיפראינסולינמיה עשויות לתרום להתפתחות סרטן לבלב. צריכה מוגברת של סוכר ומזונות עתירי סוכר, עשויה להעלות את הסיכון לסרטן לבלב בעקבות היפרגליקמיה לאחר ארוחה, הגדלת הדרישה לאינסולין, והורדת הרגישות לאינסולין.

בשנת 1997, כ-78,000 נשים וגברים בגילאי 45-83, ללא עבר של סרטן או סוכרת, השלימו שאלון תזונה. המעקב נמשך עד יוני 2005.

במהלך תקופת מעקב ממוצעת של 7.2 שנים, נרשמו 131 מקרים חדשים של סרטן לבלב. החוקרים מצאו קשר חיובי בין צריכת סוכר, משקאות קלים ממותקים, ומרקי פירות ממותקים ובין הסיכון לסרטן לבלב. בהשוואה בין הצריכה הגבוהה ביותר עם הצריכה הנמוכה ביותר, מצאו החוקרים יחסי סיכון של  פי 1.5-1.9 לסרטן הלבלב בקבוצות שצרכו רמה גבוהה של מוצרים אלה בהשוואה לקבוצה שצרכה רמה נמוכה.

 

לסיכום, נראה כי צריכה גבוהה של סוכר ומזונות עתירי-סוכר מלווה בסיכון מוגבר לסרטן לבלב. לאור ההשלכות המעשיות של הממצאים הללו , והפרוגנוזה הגרועה של סרטן לבלב, דרוש מחקר נוסף אודות סוכר ומזונות עתירים בסוכר, בהקשר של הסיכון לסרטן לבלב, ובינתיים עוד סיבה טובה להמליץ למטופלים להפחית צריכה של מזונות ומשקאות אלה.

 

Am J Clin Nutr. 2006;84:1171-1176.


 

 

ניתן להשיג שיפור בסימפטומים של פריצת בדיסק בין חולייתי על ידי טיפול כירורגי ....או לא כירורגי (מתוך JAMA)    22/11/2006

 

ממחקר חדש זה, שפורסם במהדורת נובמבר של JAMA, עולה כי נבדקים עם פריצת  דיסק משיגים  שיפור בסימפטומים תוך שנתיים בין אם הם מטופלים בצורה כירורגית או לא כירורגית....

הסרת כל או חלק מהדיסק הבין חולייתי הלומברי (diskectomy) היא הפרוצדורה הכירורגית הנפוצה ביותר המבוצעת בארצות הברית לטיפול בסימפטומים בגב וברגל בחולים, אך היעילות של פרוצדורה כירורגית זו ביחס לטיפול לא כירורגי נשארת שנויה במחלוקת.

בין מארס 2000 ונובמבר 2004 מחקר SPORT  (Spine Patient Outcomes Research Trial) רשם 501 מועמדים כירורגים מ-11 מדינות בארצות הברית וחילק  אותם רנדומאלית לעבור diskectomy פתוחה סטנדרטית או טיפול לא כירורגי אינדיבידואלי. לכל הנבדקים היתה פריצת  דיסק בין חולייתי לומברי מוכח בעזרת הדמיה, סימנים ממושכים וסימפטומים של הקרנת כאב למשך של לפחות 6 שבועות.

הנבדקים בקבוצת הניתוח והטיפול הלא כירורגי השיגו שיפור במצבם  במהלך תקופה של שנתיים ללא שהיה הבדל משמעותי בין הקבוצות.

מחקר נוסף  המתאר תוצאות בנבדקים, שהתאימו לקריטריוני הכשירות של מחקר SPORT, אך ללא רנדומאליזציה נערך בין מארס 2000 ומארס 2003. מתוך 743 נבדקים, שנרשמו למחקר, 528 נבדקים עברו ניתוח ו-191 קיבלו טיפול לא כירורגי.

לאחר שלושה חודשים, נבדקים, שעברו ניתוח חוו שיפור גדול יותר במדידות של המשתנה העיקרי של כאב גופי , תפקוד גופנית, אפקט טיפולי ואינדקס Oswestry Disability . אך גם כאן, הבדלים אלה היו פחות בולטים לאחר שנתיים. ביקשנו את התייחסותו של יו"ר איגוד האורתופדים, ד"ר חנן טאובר,  לתוצאות המחקר והנה התייחסותו: " לעניות דעתי המחקר קרוב לודאי אמין והגישה לביצוע ניתוחי דיסק מותני צריכה להיות שמרנית וזהירה,  היות וגם לפי הידע והניסיון  שלי כ90% מן הסובלים ממחלת הדיסק המותני יחלימו ללא ניתוח.  יש  הוריות רפואיות ברורות לניתוח באותם המקרים בהם מאובחן נזק נוירולוגי ברור כמו אי שליטה על הסוגרים,עצירת שתן ושיתוק של שרירי כף הרגל. כמו כן , יש מקרים, והם נדירים,  בהם לא מצליחים להשתלט על הכאבים, ובהם אין ברירה ומנתחים."

 JAMA. 2006;296:2441-2450, 2451-2459, 2483-2485, 2485-2487 

 

 

הקשר בין עיכוב בחזרה לערכי לחץ הדם הנורמלים לאחר סטרס וטרשת בעורקי הצוואר (rterioscler Thromb Vasc Biol)   26/11/2006

 

ממחקר זה עולה כי חזרה איטית של לחץ הדם לרמה נורמלית לאחר סטרס פסיכולוגי  קשורה בהתעבות שכבת Intima-Media של עורקי הצוואר. מהממצאים עולה קיומו של קשר בין פקטורים פסיכולוגיים ומחלה קרדיווסקולרית, אך רק במטופלים בשכבה סוציואקונומית נמוכה.

במטרה לבחון אם לחץ הדם לאחר סטרס קשור בטרשת עורקי צוואר, החוקרים ערכו בדיקת סטרס פסיכופיזיולוגי בנבדקים בריאים במחקר Whitehall II. הם עקבו אחר חזרה לרמה תקינה של ערכי לחץ הדם הסיסטולי לאחר הסטרס, 40-45 דקות לאחר המשימות המלחיצות שנתנו לנבדקים.

3 שנים לאחר בדיקת לחץ הדם שלאחר מצב הלחץ הפסיכולוגי, בוצעה בדיקת אולטרה-סאונד של עורקי הצוואר ב-136 נבדקים . ב-37 מטופלים ערכי לחץ הדם הסיסטולי חזרו לנורמה במהלך ההמתנה  (תגובה תקינה), וב-99 נבדקים בהם רמות לחץ הדם נותרו גבוהות .

לאחר תיקנון למספר משתנים, החוקרים מצאו קשר בין שכבת Intima-Media של עורקי הצוואר וחזרה איטית של ערכי לחץ הדם, בהשוואה לנבדקים עם תגובה תקינה (ממוצע של 0.78 לעומת 0.65 מ"מ), בנבדקים במצב סוציואקונומי נמוך, אך לא באלו במצב סוציואקונומי גבוה (ממוצע של 0.75 לעומת 0.74 מ"מ).

 

מהתוצאות עולה כי אחד המסלולים בו פקטורים הקשורים בסטרס משפיעים על התפתחות מחלה קרדיווסקולרית, הוא בהפרעה לבקרה ההומואוסטטית, המביאה לדחיית החזרה ללחץ דם נורמלי לאחר סטרס, או להתאוששות איטית של המערכת הקרדיווסקולרית.

 

Arterioscler Thromb Vasc Biol 2006;26:2547-2551

 


סגור חלון