Emed.co.il - גירסה להדפסה
  אתר לאנשי רפואה e-Med

E-MED.CO.IL 21/05/2019  הדפס מאמר  הדפס מאמר
 
E-MED.CO.IL

17/06/2007 הגיל המיטבי לניתוח אשך טמיר

 

אשך טמיר בלידה, הוא מום המופיע ב 2 ועד  5  אחוז  מהיילודים. הסיבוכים העיקריים המתלווים למום זה הם שניים:- ירידה בפוריות הגבר וסיכון מוגבר לפתח סרטן האשך. כאשר נמצא אשך טמיר, סיכון לפתח סרטן הוא פי שניים עד פי שמונה מאשר באדם בריא – לפי אומדנים שונים. ליילוד עם אשך טמיר עדיין קיים סיכוי שהאשך ירד בחודשים הראשונים  לחיים.  אשך שלא ירד עד מלאות השנה הראשונה, אין לצפות שירד באופן עצמוני לאחר מכן. הטיפול המקובל הוא הורדת האשך בניתוח וקיבוע האשך בשק האשכים.

 

יש עדות לכך, כי באשך טמיר יהיה עיכוב בהתפתחות תאי הזרע. כנראה הסיכון לחוסר פוריות הולך וגובר עם השנים. מסיבה זו ממליצים היום להוריד את האשכים  בגיל שנתיים ויש הממליצים לבצע את הניתוח כבד בגיל חצי שנה. 

לגבי השפעת גיל ניתוח הורדת האשכים על הסיכון לפתח סרטן האשכים, אין עדיין מסקנות. מהמחקרים הקיימים קשה עדיין להסיק מסקנות לגבי זמן הניתוח והשפעתו על הסיכון לפתח סרטן. 

 

כדי למצוא מענה לשאלה זו   נבדקו 17,000 גברים שנותחו להורדת אשך טמיר בשבדיה בשלושים וחמש השנים האחרונות. המידע אודות האבחנה והטיפול נדלה מרישום האבחנות של חולים המשתחררים מבית החולים.   אם הופיע סרטן האשך מאוחר יותר הדבר נרשם ברישום מקרי סרטן הרשמי של שבדיה. כדי לחשב  את הסיכון לפתח סרטן בקבוצה זו,  בהשוואה לגברים ללא אשך טמיר, מספר מקרי הסרטן נקבע בשתי קבוצות דומות בגודלן. קבוצת גברים שנותחה לאשך טמיר בעבר וקבוצת גברים שלא לקתה באשך טמיר.

 

והנה התוצאות:- זמן המעקב הממוצע היה 12 שנה. הגיל הממוצע לניתוח היה שמונה וחצי שנים. סך הכל זוהו 56 מקרים של סרטן האשך. חמישים אחוז חלו בסרטן מסוג  seminoma testis. בקבוצת גברים ללא אשך טמיר בילדות, היינו מצפים שמספר מקרי סרטן האשך  הוא עשרים. יוצא אפוא, – כי הסיכון לפתח סרטן האשך עולה פי 2.75 כאשר  האשך טמיר.

באשר לשאלה האם הגיל בעת הניתוח משפיע על הסיכון הממצאים מעניינים. כאשר נבדקו קבוצות גיל  עד  13 שנה הסיכון לפתח סרטן האשך היה פי שניים.  השינוי המהותי נמצא כאשר  בקבוצה שנותחה   בגיל 13 ומעלה  הסיכון לפתח סרטן האשך  היה פי חמש מאשר בקבוצת הביקורת.

מידע מעניין נוסף במחקר זה הוא הגיל בו בוצע הניתוח בתקופות שונות. בין השנים 1964 ועד השנים 1969  רבע מהניתוחים לאשך טמיר נעשו אחרי גיל 13. מאז ניכרת נטייה לנתח בגיל צעיר יותר. בין השנים 1985 ועד 1989 רק 5% הנערים נותחו לאחר גיל  13.

 

התוצאות רומזות כי יש שני גורמים שונים ליצירת הסרטן.

הגורם התוך-רחמי הוא הסיבה הראשונה. כלומר סיכוי מוגבר להתפתחות סרטן האשך קיים כבר בתקופה העוברית.

גורם סיכון נוסף פעיל  מגיל 13 והלאה. גורם זה נעוץ  במיקום האקטופי של האשך ובמקרה זה לזמן הניחוח  השפעה קריטית. ניתן למנוע התפתחות הסרטן על ידי ניתוח לפני גיל שלוש עשרה שנה. 

 

הערת העורך

המאמר מרשים כי נבדקו מספר גדול של גברים והתקבלו תוצאות ברורות  שענו על שתי שאלות שהיו פתוחות עד כה. השאלה הראשונה - הסיכון לפתח סרטן האשך- האם כבר  קיים באשך הטמיר עוד בתקופה העוברית ? ואז לגיל הניתוח חשיבות מזערית.

השאלה השנייה הייתה, האם הסיכון לא בעיה אינטרנסית של האשך  ואז הסיכון של פיתוח סרטן הולכת וגוברת עם הגיל.

 

המחקר עונה על שתי השאלות:- ישנם שני גורמים לסרטן האשך באשך תמיר:-

הגורם הראשון - פגם מלידה המגביר את הסיכון לפתח סרטן, יהיה גיל הניתוח אשר יהיה.

הגורם השני אמנם תלוי בגיל, אלא הסיכון אינו עולה באופן הדרגתי. עד גיל 12 שנה הסיכון נשאר אחיד, ובאופן חד בגיל 13 שנה הסיכון הולך ומכפיל את עצמו פי חמש.

 

המסקנה ברורה, אסור שילד יישאר עם אשך טמיר עד גיל 12 שנה וכאן נכנסת שאלת הפוריות. עם הפוריות מתדרדרת באופן הדרגתי – אז רצוי לאבחן את האשך הטמיר כמה שיותר מהר ולנתחו בהקדם.  

 

Age at surgery for undescended testis and risk of testicular cancer

Pattersson A, Richiardi L, Nordenskojld A et al

N Engl J Med  2007;356:1835-41

 

 

סגור חלון