Emed.co.il - גירסה להדפסה
  אתר לאנשי רפואה e-Med

E-MED.CO.IL 20/04/2019  הדפס מאמר  הדפס מאמר
 
E-MED.CO.IL

31/03/2009 בקיצור נמרץ : לקט המחקרים הבולטים של המחצית השנייה של פברואר 2009:

MRI  עשוי לסייע בזיהוי חולים המצויים בסיכון למחלת האלצהיימר Radiology) )

מחקר חדש מראה, כי MRI יכול לסייע לנבא אילו חולים עם ליקוי קוגניטיבי קל (MCI- mild cognitive impairment) מצויים בסיכון לפתח מחלת אלצהיימר. החוקרים מציינים, כי אמצעי הדמיה נוירו-מבניים הינם רגישים לדגנרציה המתרחשת באלצהיימר קל וב-MCI ועשויים לנבא התקדמות מחלה.  על-ידי בדיקת אטרופיה באזורים קורטיקליים נרחבים, החוקרים מקווים לזהות דפוס של אטרופיה אזורית הספציפי למחלת האלצהיימר ושימושי לניבוי התקדמות המחלה. במחקר הם התמקדו בקביעת יכולת הניבוי של מדדי MRI בנקודת זמן אחת, ולא בשינויים המתרחשים עם הזמן, מאחר והיכולת לזהות פרטים המצויים בסיכון לירידה ממשמשת ובאה על-פי ה-MRI ההתחלתי תהיה בעלת ערך פרקטי גדול יותר לשימוש כאסטרטגיית העשרה במחקרים קליניים מאשר הישענות על מידע מהדמיות חוזרות שהושגו במרווחים של 6 חודשים או שנה.  החוקרים יישמו שיטות של high-throughput volumetric segmentation ו- cortical surface reconstruction ב-MRI מ-84 פרטים עם מחלת אלצהיימר קלה, 175 עם MCI ו-139 ביקורות בריאים. בנוסף, הם השתמשו ב- stepwise linear discriminant analysis בכדי לקבוע את האיזורים שיבדילו באופן הטוב ביותר בין פרטים בריאים ופרטים עם אלצהיימר. בכדי לקבוע האם נוכחות אטרופיה הפנוטיפית לאלצהיימר בתחילת המחקר תנבא ירידה קלינית ואובדן מבני, בודק המיומן בנתונים מפרטים בריאים ומפרטים עם אלצהיימר קל שימש להערכת הנתונים מפרטים עם MCI.  על-פי הדיווח, ההבחנה בין פרטים בריאים ובין אלה עם אלצהיימר השתפרה באמצעות שימוש בנוכחות אטרופיה באזורים הטמפורלים המדיאלים והלטראלים, ב- isthmus cingulatedובאזור האורביטו-פרונטלי. הרגישות הייתה 83% והסגוליות 93%.

נמצא, כי בהשוואה לפרטים עם MCI שהיו ללא אטרופיה פנוטיפית של אלצהיימר, אלה שהיו עם ירידה קלינית ואובדן מבני גדולים יותר נטו יותר באופן מובהק להתקדם לאלצהיימר סביר. השיעור השנתי של התקדמות לאלצהיימר סביר הייתה 29% עבור פרטים עם MCI ואטרופיה של מחלת אלצהיימר לעומת 8% באלה ללא האטרופיה.

 

לסיום החוקרים אומרים כי שיטות MRI כמותיות חצי אוטומטיות המותאמות אישית יכולות לשמש לזיהוי דפוס של אטרופיה אזורית ב-MCI, המנבא ירידה קלינית. מידע כזה עשוי לתרום לניבוי פרוגנוזת החולה ולשפר את יעילותם של מחקרים קליניים.

לידיעה במדסקייפ

 

הקשר בין לחץ פעימה ובין סיבוכים לבביים בחולים עם מחלת כליות (Clinical Journal of the American Society of Nephrology)

ממחקר חדש שפורסם ב-Clinical Journal of the American Society of Nephrology עולה כי לחץ פעימה גבוה (Pulse Pressure) בחולים עם מחלת כליות כרונית עשוי לסייע בזיהוי חולים בסיכון מוגבר לסיבוכים לבביים מסכני חיים.  החוקרים מסבירים כי הסתיידות עורקים כליליים (CAC Coronary Calcification) מופיעה בשלבים מוקדמים של מחלת כליות כרונית. לחץ פעימה (PP) מנבא CAC במטופלי דיאליזה. במחקר הנוכחי הם ביקשו להעריך את חשיבות לחץ פעימה כגורם מנבא הסתיידות עורקים כליליים בחולים עם מחלת כליות כרונית, שעדיין אינם מטופלים בדיאליזה.

מדגם המחקר כלל 388 חולים עם מחלת כליות כרונית, שעברו הערכות מדד CAC. החוקרים מצאו קורלציה בין לחץ הפעימה ובין מדד CAC במדגם כולו, וכן בחולים עם מחלת כליות כרונית בשלבים II עד III ו-IV עד V.

 

ב-58% מהחולים אובחנה הסתיידות של אבי העורקים הבטני, שעמדה בקורלציה עם מדדי CAC.

החוקרים מסכמים וכותבים כי לחץ פעימה מזהה חולים עם מחלת כליות כרונית עם הסתיידות תת-קלינית של העורקים הכליליים, הנזקקים להערכה נוספת. הדיוק של לחץ פעימה ושל הסתיידות אבי עורקים בטני כמעט דומה בניבוי הסתיידות עורקים כליליים. לחץ פעימה גבוה מצביע על שינויים בדופן כלי הדם המובילים לסיבוכים.

Clin J Am Soc Nephrol. Published online January 28, 2009


שטיפת ידיים עם מים וסבון עדיפה על ניקוי עם אלכוהול בהפחתת נוכחות  influenza A Clin Infect Dis))

מחקר חדש מראה, כי שטיפת ידיים במים וסבון ושטיפה על בסיס אלכוהול יעילות בהפחתת הנוכחות של נגיף ה- influenza A בידיים אנושיות.   

 

 במסגרת המחקר החוקרים העריכו את השימוש בחמישה פרוטוקולים להיגיינת ידיים על 20 עובדי צוות רפואי שקיבלו בעבר חיסון לשפעת. הפרוטוקולים להיגיינת הידיים כללו שלוש רחיצות על בסיס אלכוהול (61.5% ג'ל אתנול, 70% אתנול פלוס 0.5% תמיסת chlorhexidine, ו-70% isopropanol פלוס 0.5% תמיסת chlorhexidine), שטיפת ידיים עם סבון ומים וכן פרוטוקול ביקורת שלא כלל טכניקה להיגיינת ידיים.

 

בניסיון לחקות את התסריט הקליני הגרוע ביותר, החוקרים יצקו ריכוז גבוה של נגיפי influenza A חיים (זן H1N1) לתוך כף יד ימין של משתתפי המחקר ואז אפשרו לידיים להתייבש באוויר למשך שתי דקות. ריכוז הנגיפים הוערך באמצעות תרבית וכן על-ידי reverse-transcriptase PCR בזמן אמת לפני ולאחר השימוש בפרוטוקולים של היגיינת ידיים. בנוסף, בתת-קבוצה של משתתפים (8=N) הוערכה הויאביליות הטבעית של הנגיף. משתתפים אלה לא השתמשו בטכניקות להיגיינת ידיים, וידיהם נותרו מזוהמות במשך 60 דקות, בטרם הוערכו לריכוז של H1N1.

 

באופן מעניין, חשפו תוצאות המחקר כי הנגיף היה בלתי ניתן לזיהוי ב-30% מהמשתתפים לאחר שתי דקות הייבוש באוויר. אף-על-פי-כן, לא נצפו ירידות נוספות בריכוז הויראלי לאחר 60 דקות נוספות של המתנה בקרב תת הקבוצה ששימשה להערכת הויאביליות הטבעית של H1N1.

. למעשה, שטיפת ידיים במים וסבון נראתה עליונה סטטיסטית על ניקוי עם אלכוהול, אך ההבדל האמיתי בריכוז הויראלי על ידיהם של עובדי הצוות הרפואי ששטפו ידיים עם סבון ומים לעומת אלה שניקו את ידיהם עם אלכוהול היה 1-100 עותקים/מיקרוליטר בלבד.  לסיכום, החוקרים מאמינים כי שטיפת ידיים הינה יעילה במניעת העברה של שפעת, כל זמן שהיגיינת הידיים מבוצעת כהלכה.

   Clin Infect Dis. 2009;48:285–291


דיאטה ים תיכונית קשורה להפחתה של  הסיכון להתקפי לב ושבץ (Circulation)

מניתוח נוסף של ממצאי מחקר Nurses' Health Study עולה כי דיאטה הדומה לדיאטה ים-תיכונית מסורתית מביאה לירידה משמעותית בסיכון למחלות לב ושבץ בנשים.

המחקר הנוכחי הדגים ירידה בסיכון לאירועים לא-פטאליים. המסר העיקרי הוא שכל הממצאים ממחקרים שונים עם דפוסי תזונה מגוונים מצביעים על מגמה דומה – דיאטה המבוססת ברובה על מזון ממקור צמחי, מעובד מינימאלית, עם מגוון מזונות צמחיים ודגים. החוקרים מדגישים כי העדויות מצביעות בבירור על התועלת של שמן דגים.

החוקרים התבססו על הנתונים אודות 74,886 נשים שלקחו חלק במחקר Nurses' Health Study והמחקר הנוכחי התבסס על הערכות דפוסי תזונה בין 1984 ועד 2002. מחקרים קודמים מצאו קשר בין דיאטה ים-תיכונית ובין סיכון מופחת לתמותה קרדיווסקולרית בגברים ובנשים.  החוקרים חישבו מדד aMed (Alternate Mediterranean Diet), מדד להערכת דפוסי תזונה בארה"ב והדמיון שלהם לדיאטה ים-תיכונית מסורתית, וחילקו את התוצאות לחמש קטגוריות. הם העריכו את הסיכון היחסי להיארעות מחלת לב כלילית, שבץ, ושילוב אירועים קרדיווסקולריים פטאליים.  במהלך 20 שנות מעקב, תועדו 2391 מקרי מחלת לב כלילית, 1763 אירועי שבץ ו-1077 מקרי תמותה קרדיווסקולרית (שילוב מחלת לב כלילית ושבץ פטאליים).  הסיכון למחלת לב כלילית ושבץ בקרב נשים בחמישון העליון של מדד aMed, היה נמוך יותר בהשוואה לנשים בחמישון התחתון (סיכון יחסי למחלת לב כלילית = 0.71,  p<0.0001;  סיכון יחסי לשבץ = 0.87,  p=0.03).

תמותה ממחלה קרדיווסקולרית הייתה נמוכה משמעותית בנשים בחמישון העליון של מדד aMed (סיכון יחסי של 0.61,  p<0.0001).

החוקרים טוענים כי מדובר בממצאים דרמטיים. הם הוכיחו כי נשים המקפידות על דיאטה הדומה לדיאטה ים-תיכונית אינן רק בסיכון נמוך יותר לתמותה ממחלה לבבית ושבץ, אלא גם בסיכון נמוך יותר למחלות אלו.  הם מדגישים כי חשוב לערוך מחקרים נוספים בגברים, במיוחד בכל הנוגע לאירועי שבץ. בהשוואה לדיאטה אופיינית בארה"ב, דיאטה ים-תיכונית דורשת מעבר לתזונה המבוססת יותר על מקורות צמחיים, כלומר הפחתת צריכת הבשר והגדלת צריכת החלבונים ממקורות צמחיים דוגמת קטניות ואגוזים.  החוקרים סבורים כי דיאטה ים-תיכונית הינה דיאטה קלה הקלות שאין דרישות קיצוניות: אין המשמעות כי המטופלים חייבים לאכול מזון צמחוני בלבד. ניתן לאכול בשר, בקר וחזיר רק פעם או פעמיים בחודש, לאכול דגים לפחות פעם בשבוע, ולאכול יותר עוף.  הדיאטה כוללת כמות בריאה של שמנים צמחיים, לכן לא מצמצמים בצריכת שומנים. החשש הוא שהדיאטה האמריקנית והמזון המהיר יחליפו את הדיאטה הים תיכונית גם בארצות הים התיכון....

Circulation 2009

 

האם סטטינים מפחיתים סיכון לפרפור פרוזדורים בנשים עם מחלה כלילית? (Heart)

במסגרת מחקר חדש שפורסם ב-Heart, מנתונים שנאספו אודות משתתפים ממחקר HERS (Heart and Estrogen-Progestin Replacement Study)נמצא כי טיפול בסטטינים מלווה בירידה בשיעורי ההיארעות ושכיחות פרפור פרוזדורים בנשים לאחר מנופאוזה עם מחלת לב כלילית.   מחקר HERS כלל 2763 נשים לאחר-מנופאוזה, מתחת לגיל 80, עם מחלת לב כלילית. הנשים חולקו באקראי לטיפול ב-CES (Conjugated Equine Estrogens) במינון 0.625 מ"ג עם Medroxyprogesterone Acetate במינון 2.5 מ"ג (n=1380) או פלסבו (n=1383). היעד העיקרי של מחקר HERS היה שיעורי התמותה ממחלת לב כלילית או אוטם לבבי לא-פטאלי. הכותבים מציינים כי לאחרונה נערך מחקר להערכת חשיבות סטטינים במניעת פרפור פרוזדורים במצבים שונים. עם זאת, מרבית המשתתפים במחקר היו גברים ואף אחד מהמחקרים לא התמקד ספציפית בנשים. ההשערה היא כי סטטינים עשויים למנוע פרפור פרוזדורים במגוון מסלולים, אך חשיבותם העיקרית היא בהשפעתם על דלקת ועקה חמצונית.  במחקר הנוכחי החוקרים ערכו ניתוח משני של הנתונים אודות 2673 מבין 2763 הנשים עם מחלת לב כלילית במחקר HERS. הם התבססו על ראיונות עם המטופלים לאסוף את הנתונים אודות הנשים בתחילת המחקר. טיפול בסטטינים נקבע על-פי חבילות כדורים במרשם ודיון עם המשתתפות בזמן הגיוס למחקר ואחת לארבעה חודשים במהלך המעקב. החוקרים תיעדו גם נטילת תרופות לטיפול בהפרעות קצב. נשים עם פרפור פרוזדורים בתחילת המחקר לא נכללו בניתוח הממצאים להערכת היארעות פרפור פרוזדורים. היעד העיקרי של המחקר היה להעריך את השכיחות פרפור פרוזדורים בתחילת המחקר והיארעות פרפור פרוזדורים במהלך מעקב ממוצע של 4.1 שנים.  החוקרים זיהו 88 נשים עם פרפור פרוזדורים (29 בתחילת המחקר, 59 במהלך המעקב). הם מצאו כי שיעור הנשים עם פרפור פרוזדורים שנטלו סטטינים בתחילת המחקר היה נמוך משמעותית בהשוואה לאלו שלא נטלו סטטינים (22% לעומת 37%,  p=0.003). הם מצאו קשר בין נטילת סטטינים בתחילת המחקר ובין סיכוי נמוך ב-65% לפרפור פרוזדורים בתחילת המחקר, לאחר תקנון לגיל, גזע, היסטוריה של אוטם לבבי או רה-וסקולריזציה, והיסטוריה של אי-ספיקת לב (OR = 0.35). הסיכון להופעת פרפור פרוזדורים במהלך המחקר בקרב נשים ללא פרפור פרוזדורים בתחילת המחקר, לאחר תקנון למשתנים שונים, היה נמוך ב-55% בקרב נשים המטופלות בסטטינים (HR = 0.45).

החוקרים מסכמים וכותבים כי טיפול בסטטינים מלווה בירידה בהיארעות ובשכיחות פרפור פרוזדורים בנשים לאחר מנופאוזה עם מחלת לב כלילית, לאחר תקנון לערפלנים אפשריים.

Heart. Published Online First: 28 January 2009

 

הקשר בין היצמדות לטיפול בסטטינים ותמותה נמוכה יותר מכל הסיבות במניעה ראשונית ושניונית (מתוך Arch Intern Med)

ממחקר חדש, שפורסם במהדורת פברואר של Archives of Internal Medicine, עולה כי למטופלים הלוקחים סטטינים באופן עקבי (בין אם למניעה ראשונית או משנית) יש סיכון נמוך יותר משמעותית למות בהשוואה לאלה, שלא נצמדים לטיפול. מטופלים, שלוקחים את התרופה לפחות 90% מהזמן, חווים ירידה של 45% בסיכון לתמותה מכל הסיבות בהשוואה למטופלים שפחות נצמדים לטיפול. יתרונות הטיפול בסטטינים היו גדולים יותר מהצפוי ממחקרים קליניים רנדומאליים, ממצא שמדגיש את חשיבות קידום הטיפול בסטטינים והגברת הרצף הטיפולי במשך הזמן בין אם מדובר במניעה ראשונית או שניונית.

במחקר הרטרוספקטיבי הנוכחי, שבוצע באוניברסיטת תל-אביב בישראל, השתתפו 229,918 מטופלים. המחקר העריך את האפקט של טיפול בסטטינים במטופלים עם או ללא מחלת לב כלילית       (CHD).

במחקר הנוכחי, החוקרים העריכו יתרון תמותה של מניעה ראשונית ב-136,052 מטופלים ללא היסטוריה של מחלת לב ועקבו אחריהם למשך 4 שנים בממוצע. קוהורט מניעה שניוניות, שכלל 93,866 מטופלים, היה תחת מעקב של 5 שנים בממוצע. היצמדות לטיפול בסטטינים נמדדה על ידי מספר מרשמי הסטטינים שחולקו במהלך האינטרוול בין המרשם הראשון לסוף תקופת המעקב. בשני הקוהורטים (מניעה ראשונית ושניונית), לקיחת סטטינים בצורה עקבית, שהוגדרה כלקיחה של 90% מהתרופות במהלך תקופת המעקב, הייתה קשורה לירידה של 45% ו-51% בהתאמה בסיכון לתמותה בהשוואה למטופלים, שלקחו את התרופה פחות מ-10% מהזמן. הירידה בסיכון הייתה ניכרת יותר בקרב מטופלים עם רמות LDL-C גבוהות יותר בנקודת ההתחלה ובמטופלים שקיבלו טיפול אינטנסיבי להפחתת רמת השומנים בדם.  לדברי החוקרים, ממצאי המחקר הנוכחי מאשרים שהיתרונות של סטטינים חלים גם על מטופלים לא נבחרים בקהילה. משך טיפול ארוך יותר ועלייה ביעילות התרופה קשורים עם הישרדות טובה יותר ברקע של מניעה ראשונית ושניונית.

יתרונות הטיפול בסטטינים המופיעים במחקר הנוכחי גדולים בהרבה בהשוואה ליתרונות התמותה שהופיעו במחקרים קליניים, שבהם לא הייתה עדות לירידה או שהופיעה ירידה קלה בלבד בתמותה מכל הסיבות. ייתכן כי מחקרים באוכלוסיות מטופלים לא נבחרים, כגון המחקר התצפיתי הנוכחי, עשויים ללכוד טוב יותר את היתרונות של סטטינים הנובעים מהאפקטים האנטי-דלקתיים, אנטי-תרומבוטיים ואנטי-אפופטוטיים שלהם וכמו כן מהפעולה שלהם על nitric-oxide synthase

. Arch Intern Med 2009; 169:260-268


 

סגור חלון