Emed.co.il - גירסה להדפסה
  אתר לאנשי רפואה e-Med

E-MED.CO.IL 24/04/2019  הדפס מאמר  הדפס מאמר
 
E-MED.CO.IL

12/04/2009 תגובות גסטרואינטסטינליות לחלבונים

 

אנטרוקוליטיס הנגרמת על ידי חלבונים היא תופעה לא שכיחה של רגישות יתר שאינה מתווכת על ידי אימונוגלובולין E. במאמר לפנינו אנחנו מוצאים סקירה רטרוספקטיבית של  35 מקרים שנבדקו בבית חולים אחד באוסטרליה משך תקופה של 16 שנה.  האבחנה היא בעיקר קלינית. כשעתיים לאחר אכילת המזון הגורם לרגישות יתר יופיעו סימנים קליניים, החל בהקאות ושלשולים. סימנים משניים הם חיוורון, ישנוניות, כחלון, חמצת מטבולית ועלייה בספירת הנויטרופילים. כ 20% מהילדים סובלים מהלם היפוולמי  ויזדקקו להכנסת נוזלים תוך-ורידיים. ברוב המקרים הרגישות נעלמת עד גיל שלושה חודשים. כאשר אין תלונות אחרות המכוונות לאבחנה של רגישות יתר, קורה לא פעם שהאבחנה הראשונית היא ספסיס, מחלה מטבולית או כירורגית והאבחנה הנכונה מתגלה רק מאוחר יותר. מטרת המאמר שלפנינו הייתה להגדיר את המאכלים הגורמים לתגובות של רגישות יתר והתמונה הקלינית. כאמור הסקר היה רטרוספקטיבי.

הגיל הממוצע  בו הופיעה התגובה של רגישות יתר היה 5 וחצי חודשים. הנקודה המעניינת היא שהמזון שגרם לתגובה של רגישות יתר  היה אורז. יתר החלבונים שגרמו לתגובות אינטסטינליות היו  חלבון סויה, חלב פרה, ירקות ובשר.

מבחינה קלינית התלונות העיקריות היו הקאות, עייפות, חיוורון ושלשול. במעבדה נמצאה עלייה במספר טסיות הדם ב 63% מהמקרים והמחברים ציינו כי זה יכול להיות ערך מעבדתי שיכול לעזור באבחנה של המצב. ברוב המקרים הרגישות חלפה עד גיל שלוש שנים.

 

המאמר הופיע בירחון Pediatrics   מחודש מרץ 2009.

           

Food-protein enterocolitis syndrome, Mehr S et al/, Pediaterics 2009;123: e459-64

הערת העורך

הופתעתי לראות שהחוקרים מפרסמים את אותה קבוצת החולים פעמיים, גם ב Pediatrics וגם  Archives of disease in childhood. ההבדל העיקרי בין שתי הגרסאות הוא בדגש. נראה לי שהמסר העיקרי הוא שאורז   גורם  לתגובות אימונולוגיות  חולניות – כי עד כה אורז נחשב כמזון היפואלרגני. לכן במקרים רבים האבחנה הראשונית לא הייתה נכונה ורק עם הישנות התגובה התברר שמדובר בתגובה לאורז. מאחר ובפעם הראשונה האבחנה הוחמצה על ידי הרופאים,  החולים עברו בדיקות רבות ולפעמים מיותרות, דוגמת הדמית הבטן ועיבוד לספסיס.

אני יכול לדמיין לעצמי שהידע העולה מהמאמרים עשוי לעזור לנו:-

1. במקרה של חולה עם סימנים חריפים של הקאות, שלשול וישנוניות. בנוסף לאלרגנים המקובלים דוגמת חלב, ביצה ובוטנים עלינו לברר שמא החולה קיבל אורז בפעם הראשונה.

2ץ במקרה של חולה הלוקה בשלשול ממושך – כדאי לנסות דיאטה ללא אורז, בדיוק כמו שאנחנו מנסים דיאטה ללא חלב.

3. יתכן שאורז מעכב גדילה בדיוק כמו שעושים מאכלים אחרים כנגדם קיימת רגישות

בקיצור - על אף העובדה שאורז הינו תרופה  טובה נגד שלשול, יש לזכור שלפעמים הוא גורם לשלשול.

 

הממצאים מעניינים, אך נראה לי שהמחברים הפריזו כאשר פרסמו אותה קבוצת חולים בשני עיתונים רפואיים שונים בו בזמן.

             


סגור חלון