Emed.co.il - גירסה להדפסה
  אתר לאנשי רפואה e-Med

E-MED.CO.IL 24/04/2019  הדפס מאמר  הדפס מאמר
 
E-MED.CO.IL

14/05/2009 בקיצור נמרץ - לקט המחקרים הבולטים מהמחצית הראשונה של אפריל 2009:

 

Polypill   מפחיתה גורמי סיכון במטופלים עם סיכון קרדיווסקולרי נמוך

http://www.e-med.co.il/emed/new/usersite/content.asp?CatID=1&ContentID=177627

חלקכם אולי זוכר את הרעיון של polypil שתואר לראשונה ב-2003 : הבה ניתן לכל האוכלוסיה מעל גיל 55 תרופה שתשלב כמה חומרים פעילים שהוכחו כמורידי סיכון קרדיווסקולרי (סטטינים, אספירין, בטא-בלוקר שעליו יש ודאי קצת סימני שאלה היום, חוסם ACE , משתן )  ונמנע 80% מהאירועים הקרדיווסקולריים בכלל האוכלוסיה.

חלפו כ-6 שנים וכעת ניסו לבדוק את הרעיון הלכה למעשה.

כ-2000 משתתפים בגילים 45-80 , עם גורם סיכון אחד (סוכרת, עישון ב-5 השנים האחרונות, השמנת יתר, לחץ דם או כולסטרול מעל הנורמה) נטלו חלק במחקר שנערך בהודו שנמשך 12 שבועות. המשתתפים חולקו לקבלת polypill או תרופה אחת מתוך 5 התרופות המרכיבות את הפוליהיל,  או כמה שילובים של התרופות להורדת לחץ דם.

 מהמחקר עולה שלא היו אינטרקציות בלתי צפויות בין התרופות הנכללות בפוליפיל. עם זאת נמצא שטיפול בסטטין בודד , או בשילובים של התרופות ליתר לחץ דם בלבד היה יעיל יותר מבחינת הורדת LDL כולטסרול או לחץ דם.

החוקרים חישבו שהשימוש בפוליהיל הפחית גורמי סיכון כך שלשימוש בפוליפיל עשוי להיות פוטנציאל להפחתת הסיכון הכולל לאירועים קרדיווסקולרים ב-62% ולשבץ ב-48%.

למרות המימצאים המבטיחים עושה רושם שיישום נרחב של הגישה הזו עדיין רחוק, שכן מדובר במחקר ראשוני וקצר טווח.

Lancet, published early online 30 March 2009

 


אומפרזול (אך לא קונטרולוק או נקסיום) פוגע באפקט נוגד הטסיות של קלופידוגרל (Thrombosis and Haemostasis )

http://www.e-med.co.il/emed/new/usersite/content.asp?CatID=23&ContentID=179367

  

למחקר זה שלו חשיבות ומשמעות רבה לקבוצות רבות של אנשי רפואה במגוון תחומים ומטופלים שעברו צינתור לב. מדובר על הקשר שעליו דווח לאחרונה בין נטילת תרופות מקבוצת ה-PPI (תרופות המיועדות למניעה ולטיפול בכיבי כיבה ותרסריון, צרבות והפרעות במערכת העיכול)  לבין פגיעה באפקט המגן של הטיפול בקלופידוגרל (פלויקס) במטופלים לאחר אירוע לב שלווה בצינתור והשתלת סטנט.

במחקר זה מה-Thrombosis and Haemostasis אשר השווה את ההשפעה של מס' תרופות שונות ממשפחת ה-PPI על הפעילות נוגדת הטסיות של ) clopidogrel (פלויקס) עולה שבעוד ש-omeprazole (מוכר בשמות המסחריים : לוסק, אומפרה, אומפרדקס) נמצא כפוגע בפעילות נוגדת הטסיות, הרי ש-pantoprazole (קונטרולוק) ו-esomeprazoleנקסיום ( נמצאו ככאלו שאינם פוגעים בפעילות נוגדת הטסיות של קלופידוגרל (פלויקס.(

עם זאת, המחברים מציינים שמדובר במחקר שבדק תגובת טסיות בלבד ללא נקודות קצה קליניות. המחברים בהחלט ממליצים לערוך מחקר קליני רנדומלי.

החוקרים ביצעו בדיקת איגור טסיות מעבדתית תוך שימוש באגרגומטר ב-1000 מטופלים אשר עברו צינתור והשתלת סטנט ונטלו טיפול נוגד טסיות (אספירין + פלויקס במינון של 75 מ"ג ליום).  מבין המטופלים הללו, 268 נטלו PPI בזמן ביצוע הבדיקה, כש-162 מהם נטלו קונטרולוק, 64 אומפרזול, ו-42 נקסיום.

כאמור נמצא שרמת איגור הטסיות הייתה דומה בקרב המטופלים שלא נטלו PPI כלל, לאלה שנטלו קונטרולוק ונקסיום, בעוד שאצל מטופלי אומפרזול מדד איגור הטסיות היה גבוה יותר באופן משמעותי.

Thromb Haemost. 2009 Apr;101(4):714-9 

 

סוכרתיים הסובלים מפרפור עליות נמצאים בסיכון מוגבר לפתח אירועים בלתי רצויים (מתוך Eur Heart J)

סוכרתיים הסובלים מפרפור עליות (AF) נמצאים בסיכון מוגבר יותר משמעותית לפתח אירועים קליניים בלתי רצויים בהשוואה לסוכרתיים ללא פרפור עליות, כך עולה ממחקר חדש, שפורסם בגיליון מארס של European Heart Journal. בהשוואה למטופלים ללא הפרעת קצב, סוכרתיים עם פרפור עליות עלולים יותר למות מסיבות קרדיווסקולאריות או מכל הסיבות, כמו גם לפתח יותר אירועים צרברו-וסקולאריים ואי ספיקת לב.

מממצאי מחקר ADVANCE עולה כי  אבחנה של פרפור עליות בסוכרתיים צריכה להוביל לטיפול הרבה יותר אגרסיבי בגורמי הסיכון הקרדיווסקולאריים.

בקרב 11,140 חולי סוכרת סוג 2, השכיחות של פרפור עליות בתחילת המחקר הייתה 7.6%. מטופלים אלה היו מבוגרים יותר, עם BMI גדול יותר, לחצי דם גבוהים יותר ויותר גורמי סיכון קרדיווסקולאריים. במהלך תקופת מעקב ממוצעת של 4.3 שנים, מטופלים עם פרפור עליות בנקודת ההתחלה היו בסיכון גדול יותר משמעותית לפתח אירועים קרדיווסקולאריים ולתמותה מכל הסיבות בהשוואה למטופלים ללא פרפור עליות בנקודת ההתחלה. הערכת החוקרים היא ש-5 שנות טיפול פעיל יכולות למנוע מקרה תמותה אחד בקרב כל 39 מטופלים סוכרתיים  עם פרפור עליות ומקרה תמותה מגורם קרדיווסקולארי בקרב כל 42 מטופלים סוכרתיים עם פרפור עליות בהשוואה למניעה של מקרה תמותה אחד בקרב 84 ו-120 מטופלים סוכרתיים ללא פרפור עליות בהתאמה.

לסיכום, תוצאות המחקר מדגישות את החשיבות של הערכה פעילה של סוכרתיים עבור נוכחות פרפור עליות. מתן שגרתי של טיפול להורדת לחץ דם ושימוש גדול יותר בתרופות נוגדות טסיות, סטטינים ותרופות נוגדות קרישה עשוי להפחית את ההיארעות של טווח רחב של תוצאות בלתי רצויות במטופלים אלה.

Eur Heart J 2009; DOI: 10.1093/eurheartj/ehp055

 

סגור חלון