Emed.co.il - גירסה להדפסה
  אתר לאנשי רפואה e-Med

E-MED.CO.IL 21/04/2019  הדפס מאמר  הדפס מאמר
 
E-MED.CO.IL

15/09/2009 בקיצור נמרץ- תמצית המחקרים הבולטים במחצית הראשונה של אוגוסט 2009

הנקה מפחיתה את הסיכון לסרטן שד (Archives of Internal Medicine)

ממחקר חדש עולה כי בנשים עם היסטוריה משפחתית של סרטן שד, הנקה מפחיתה את הסיכון לסרטן שד לפני-מנופאוזה בקרוב ל-60%.

 במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לאסוף את המידע לפני האבחנה ולעקוב אחר הנשים. הם אספו מידע אודות 60,075 נשים שלקחו חלק במחקר Nurses' Health Study II בין 1997 ועד 2005, וילדו.  הנשים ענו על שאלות דמוגראפיות, מדדי גוף וגורמים הקשורים באורח החיים כל שנתיים, ותיארו את הרגלי ההנקה שלהן. הן נשאלו אודות הסיפור המשפחתי של סרטן שד ואם הן אובחנו עם סרטן שד פולשני.   עד לתום המעקב ביוני 2005, החוקרים זיהו 608 מקרים של סרטן שד פולשני לפני-מנופאוזה, כאשר 99% אושרו מסקירת הרשומות הרפואיות. גיל הנשים הממוצע בעת האבחנה עמד על 46 שנים.   מכלל הנשים במחקר, בקרב נשים שהניקו תועד סיכון מופחת ב-25% לפתח סרטן שד לפני מנופאוזה, בהשוואה לנשים שלא הניקו מעולם.

 כאשר החוקרים בחנו בנפרד נשים ללא סיפור משפחתי ואת אלו עם סיפור משפחתי של סרטן שד (אם, אחות, סבתא), הם מצאו כי ניתן לייחס כמעט את כל ההשפעה לנשים עם סיפור משפחתי.  בקרב נשים עם סיפור משפחתי, באלו שהניקו תועד סיכון מופחת ב-59% לסרטן שד לפני-מנופאוזה בהשוואה לאלו שלא הניקו מעולם. אין חובה להנקה אקסקלוסיבית, וניתן היה לשלב הנקה עם פורמולה.  הירידה בסיכון בנשים עם סיפור משפחתי של סרטן שד, שהניקו, דומה לזו שנמצאה בנשים בסיכון גבוה שנטלו טיפולים הורמונאליים דוגמת טמוקסיפן.

 עבור נשים ללא סיפור משפחתי, ייתכן כי שיעור ממאירויות השד כה נמוך כך שלא ניתן לזהות הבדל. ההשפעה המגנה מתחילה לאחר שלושה חודשי הנקה. מדובר בשלושה חודשים בסה"כ, ולא רק עבור ילד אחד. לכן ייתכן כי האם הניקה שני ילדים למשך חודש וחצי, כל-אחד, וזכתה להגנה מפני הממאירות.

 Archives of Internal Medicine; vol 169: pp 1364-1371

 לידיעה במדסקייפ

 

 

שימוש באספירין והישרדות בחולי סרטן המעי הגס (מתוך JAMA)   
מתוצאות מחקר שפורסם בגיליון ה-12 באוגוסט 2009 של ה-Journal of the American Medical Association (JAMA), עולה כי נטילה קבועה של אספירין עשויה לשפר את הישרדות חולים עם ממאירות לא-גרורתית של המעי הגס, בייחוד בגידולים עם ביטוי יתר של האנזים Cyclooxygenase (COX)-2. החוקרים כותבים כי נמצא קשר בין שימוש קבוע באספירין לאחר אבחנה של סרטן המעי הגס, ובין ירידה מובהקת בסיכון לתמותה ספציפית לגידול (p=0.02) ולתמותה הכללית (p=0.03).

 ההישרדות הכללית ל-5 שנים בקרב חולים שנטלו אספירין בקביעות הייתה 88%, בהשוואה להישרדות של 83% ל-5 שנים בקרב חולים שלא נטלו את התרופה. שיעור ההישרדות ל-10 שנים היה 74% בקרב מקבלי אספירין ו-69% בקרב חולים שלא נטלו אספירין. יחס הסיכון (Hazard Ratio, HR) לתמותה ספציפית לסרטן המעי הגס בקרב נוטלי אספירין היה 0.71 (95% CI 0.53-0.95), ויחס הסיכון לתמותה הכללית בקרב נוטלי האספירין היה 0.79 (95% CI 0.65-0.97).  החוקרים מציינים כי הקשר בין שימוש באספירין ובין הישרדות הודגם בכל שלבי המחלה. הם ביצעו ניתוח נפרד של הנתונים בחולים עם מחלה בשלב II או III, ומצאו כי יחס הסיכון לתמותה ספציפית לסרטן המעי בגס בקרב המטופלים באספירין היה 0.72 (95% CI 0.53-0.99), ויחס הסיכון לתמותה כללית היה 0.82 (95% CI 0.66-1.04).  עם זאת, החוקרים מדגישים כי לא ניתן עדיין להמליץ על שימוש קבוע באספירין או תרופות דומות כטיפול לסרטן, שכן מדובר בתוצאות תצפיתיות, ולא במחקר קליני התערבותי. לדבריהם התוצאות מעלות את הצורך בעריכת מחקר קליני אקראי מבוקר בתחום.  החוקרים מוסיפים כי קיימות ראיות גוברות לכך ששימוש באספירין ותרופות אנטי-דלקתיות נוספות, עשוי להוביל להשפעה חיובית בחולי סרטן. 

.  JAMA. 2009;302(6):649-659.

 

 

 טיפול משולש ביתר לחץ דם (Aml/Val/HCTZ) יעיל יותר מטיפולים דואלים  Hypertension))   

 מחקר חדש  ממהדורת יולי של Hypertension קובע כי טיפול משולש (הכולל amlodipine , valsartan   ו –( hydrochlorothiazide  משיג תוצאות עדיפות על טיפול דואלי בשילובים האפשריים השונים של שלושת המרכיבים הנ"ל. מטרת מחקר כפול סמיות זה הייתה להעריך את היעילות והבטיחות של טיפול משולש של Aml/Val/HCTZ ליתר לחץ דם בינוני או חמור (לחץ דם סיסטולי גדול או שווה ל-145 מ"מ כספית, דיאסטולי מעל 100 מ"מ כספית).  המטופלים חולקו באופן רנדומלי לאחת מתוך 4 קבוצות שעברו טיטרציה של הטיפול

 נמצא שהטיפול המשולש היה באופן מובהק עדיף (P<0.0001 ) על הטיפולים הדואלים בהפחתת רמות ממוצעות של לחץ דם סיסטולי ודיאסטולי מרמת הבסיס.  שיעור משמעותי גדול יותר של מטופלים בשילוב המשולש השיגו שליטה ברמת לחץ דם (שהוגדרה מתחת ל-140/90 מ"מ כספית) מאשר קבוצות הטיפול הדואלי.  הטיפול המשולש היה נסבל היטב. היתרונות של טיפול משולש על טיפול דואלי נצפו בכל קבוצות הגיל, מין, גזע ומוצא אתני , רמות בסיס של לחץ דם סיסטולי או דיאסטולי.  החוקרים מסכמים שמחקר זה מדגים את היעילות והבטיחות של הטיפול המשולש Aml/Val/HCTZ במינונים של עד 10/320/25 מ"ג ליום ביתר לחץ דם בינוני וחמור.

Hypertension. 2009 Jul;54(1):32-9


 

ההשפעה של בדיקות סקר של צוואר הרחם על שיעור הממאירויות בנשים צעירות (BMJ)   

ממחקר חדש עולה כי בדיקות סקר של צוואר הרחם עם משטח Pap בנשים בגילאי 20-24 שנים, אינה משפיעה על שיעור המקרים של סרטן פולשני של צוואר הרחם לפני גיל 30. מנגד, בנשים מבוגרות יותר, בדיקות סקר של צוואר הרחם מלוות בירידה בולטת בשיעור המחלות הפולשניות והתמותה הנלווית. במחקר אחר, החוקרים מצאו כי נוכחות זן אונקוגני של נגיף HPV, בעיקר HPV-16, היא גורם מנבא משמעותי ל-CIN2+ (Cervical Intraepithelial Neoplasia) בשנים שלאחר מכן. תוצאות שני המחקרים התפרסמו ב-BMJ.  במטרה לבחון את היעילות של בדיקות סקר של צוואר הרחם עם הגיל, החוקרים ניתחו את הנתונים אודות 4012 נשים, בגילאי 20-69, עם סרטן פולשני של צוואר הרחם ו-7889 ביקורות תואמות ללא ממאירות.

 בנשים בגילאי 40-64 שנים, בדיקות סקר מפחיתות את הסיכון לממאירות ב-60% ו-80%, בהתאמה. בדיקות סקר בנשים מבוגרות יותר היו יעילות במיוחד במניעת ממאירויות בשלבים מתקדמים.

 במחקר השני, החוקרים העריכו את הערך המנבא של בדיקות HPV סדרתיות ב-2282 נשים פעילות-מינית. הבדיקה נערכה בעת גיוס הנשים למחקר וכשנה מאוחר יותר. בקרב נשים שהיו חיוביות לזני HPV קרצינוגנים בתחילת המחקר ולאחר שנה אחת, שיעור CIN2+ עמד על 17.0%. השיעורים המקבילים בנשים שלא היו חיוביות לזנים אלו או היו חיוביות רק באחת הבדיקות, היו נמוכים יותר באופן מובהק, ולא עלו על 3.4%.  בקרב נשים עם זיהום פרסיסטנטי בזן HPV-16 , שיעורי ההיארעות המצטברים לאחר שלוש שנים של CIN2+ עמדו על 48.0%.   במאמר מערכת שהתייחס לשני המחקרים נכתב כי השאלה היא אם יש מקום לערוך בדיקות סקר בקרב נשים צעירות יותר, ואם כן, כיצד. במדינות מפותחות רבות, ההיארעות הנמוכה של סרטן פולשני של צוואר הרחם והעדר תכנית סקירה יעילה בנשים צעירות, מעידה על כך שאין מקום להתחיל בבדיקות הסקירה לפני גיל 25. בנשים בגילאי 25-34 , בדיקת סקר ל-HPV בלבד, היא הרבה יותר רגישה מבדיקת סקר עם בדיקה ציטולוגית, אך גם פחות ספציפית

.  BMJ 2009

 

 טיפול בקורטיקוסטרואידים להקלת כאב גרון: תוצאות מטה-אנליזה (מתוך BMJ)   
מתוצאות סקירה מערכתית ומטה-אנליזה שפורסמה ב-6 באוגוסט ב-BMJ, עולה כי קורטיקוסטרואידים עשויים להוביל להקלת כאב סימפטומטית בחולים עם דלקת גרון, כתוספת לטיפול אנטיביוטי, בייחוד בחולים עם דלקת גרון חמורה או אקסודטיבית.

 החוקרים ערכו חיפוש ספרותי וכללו רק מחקרים אקראיים מבוקרים, שהשוו בין טיפול סיסטמי בקורטיקוסטרואידים לפלסבו, בילדים או מבוגרים בקהילה. החוקרים כללו 8 מחקרים עם 743 משתתפים יחד (369 ילדים, 374 מבוגרים). 348 מהם (47%) סבלו מדלקת גרון אקסודטיבית, ו-330 מהם (44%) נמצאו חיוביים לסטרפטוקוק בתא המוליטי מקבוצה A. מתוצאות המחקר עולה כי בשילוב עם אנטיביוטיקה וטיפול אנלגטי, קורטיקוסטרואידים הובילו לעלייה של פי 3 בסיכוי להיעלמות מלאה של הכאב בתוך 24 שעות (4 מחקרים), עם סיכון יחסי (RR) של 3.2.

בנוסף, קורטיקוסטרואידים הובילו לסיכוי גבוה יותר להעלמות הכאב לאחר 48 שעות מתחילת הטיפול.  במטה-אנליזה נמצא כי קורטיקוסטרואידים הובילו לקיצור הזמן הממוצע עד לתחילת הקלת הכאב ביותר מ-6 שעות, אם כי החוקרים מציינים שנמצאה הטרוגניות רבה בין המחקרים. לדברי החוקרים, טיפול בקורטיקוסטרואידים הוביל לעליה מובהקת באחוז החולים עם דלקת גרון שהשיגו הפוגה מלאה של הכאב, הן בתוך 24 שעות והן בתוך 48 שעות. הם מוסיפים כי יש לטפל בפחות מ-4 חולים כדי למנוע מחולה אחד להמשיך ולסבול מכאב גרון לאחר 24 שעות. כמו כן, למרות שהטיפול הוביל לקיצור של יותר מ-6 שעות בזמן עד להקלת הכאב, נמצאה הטרוגניות רבה בין המחקרים.  החוקרים מדגישים כי כל ההשפעות שנמצאו היו בנוסף להשפעת בטיפול האנטיביוטי.

 בין מגבלות המחקר מציינים החוקרים, כי כל המחקרים שנכללו בסקירה נתנו טיפול אנטיביוטי הן למשתתפים בקבוצת הקורטיקוסטרואידים והן למשתתפים בקבוצת הפלסבו.  

 

 BMJ, 2009


 

סגור חלון