Emed.co.il - גירסה להדפסה
  אתר לאנשי רפואה e-Med

E-MED.CO.IL 26/06/2019  הדפס מאמר  הדפס מאמר
 
E-MED.CO.IL

01/06/2010 כמה מזרקים של אדרנלין צריך לשאת על גופו ילד הלוקה ברגישות למזון?

Anaphylaxis  כתוצאה מאכילת מזון מסוים, מוגדרת כתגובת הגוף באמצעות אימונוגלובולין E למזון האלרגני. התגובה מתבטאת על ידי שינויים מידיים בכמה ממערכות הגוף  והם יכולים לסכן את החיים.

 

אלרגיה למזון פוגעת בכ 6% של אוכלוסיית הילדים בארצות מפותחות ולפי אומדנים שהתפרסמו בזמן האחרון, אחוז הילדים הלוקים ברגישות למזון עולה והולך. כאשר ילד מאובחן כרגיש למזון מסוים מקובל להפנות אותו לאלרגולוג לייעוץ, להורות לו להימנע מהמזון החשוד ולשאת על גופו מזרק שמכיל מנה אחת של אדרנלין להזרקה מתחת לעור על ידי החולה עצמו או המטפלים בו. מטרת ההפניה לאלרגולוג היא כדי לנסות ולזהות את המזון האלרגני ואולי לגלות מזונות אלרגניים נוספים לאותו חולה. 

החולה או הוריו חייבים ללמוד להזריק אדרנלין בעצמם בעת הצורך  והוא חייב לשאת על גופו מזרק המיועד למטרה זו ואשר לא מכיל יותר מאשר מנה אחת של האדרנלין. סדרות קטנות של חולים אלרגיים למזון מדווחות, שלעיתים קרובות יש צורך להזרקת יותר מאשר מנה אחת של החומר. לכן מתעוררת השאלה אם לא כדאי לצייד כל ילד אלרגי למזון עם שני מזרקים חד-פעמיים ? במחקר הנוכחי החוקרים בדקו את התיקים של 605 מקרים שפנו לחדר מיון של  שני בתי חולים בעיר בוסטון. החוקרים התמקדו באופי המאכלים האלרגניים, בסימנים הקליניים ובטיפול שניתן לילדים.  האבחנה של אנאפילקסיס התבססה  על פגיעה בלפחות שתי מערכות הגוף או על ירידה בלחץ הדם מתחת לתחום המקובל לגיל הילד.

 

בסך הכל נמצאו 300 ילדים שהתאימו לאבחנה של תגובה אלרגית למזון. לא היו מקרי מוות כתוצאה מהתגובה האלרגית. 62 מקרים היו זכרים. הגיל הממוצע היה 5.8 שנים. בארבעים אחוזים החולים כבר היו מודעים לאלרגיה שלהם וארבעים אחוזים מהחולים נשאו על גופם מזרק המכיל אדרנלין להזרקה עצמית. ששים אחוזים היו אלרגים לאלרגנים נוספים, דוגמת מזונות נוספים ותרופות, או לחומרים דוגמת לטקס (latex).  כארבעים אחוזים היו חולי אסתמה ושלושים אחוזים חולי דרמטיטיס אטופית. האלרגניים השכיחים היו בוטנים, אגוזים הגדלים על עצים כגון אגוזי מלך, ערמונים, קאשיו (cashew) אגוזי ברזיל ושקדים וחלב ומוצרי חלב. ברוב החולים התגובה האלרגנית הופיעה תוך 3 שעות לאחר אכילת המזון האלרגני ובתשעים ושלושה אחוזים נמצאה פריחה בעור או בצקות. תלונות במערכת הנשימה נרשמו ב 70% ובמערכת העיכול ב 56%. ששים ואחד אחוזים קבלו טיפול בטרם הגיעו לחדר מיון בתרופות  אנטי- היסטמיניות או בזריקת  אדרנלין. שני אחוזים  של החולים קבלו שתי זריקות של אדרנלין.  בחדר מיון כ 20% מהחולים הזדקקו לזריקת אדרנלין ו 12% מאלה שקבלו אדרנלין קבלו יותר מאשר זריקה אחת. ברוב המקרים הזריקה השנייה ניתנה תוך שעה מהזריקה הראשונה. טיפולים נוספים שניתנו כוללים נוזלים תוך- ורידיים, סטרואידים, אנטי-היסטמינים ובטא-אגוניסטים. ממצא בלתי צפוי היה שב 11% האלרגן היה ירק או פרי.

 

החוקרים מסכמים שאלרגיה למזון נעשה תופעה שכיחה יותר באוכלוסיית הילדים בעולם המפותח. מבחינה מעשית חשוב לציין ש 12% של הילדים שטופלו בזריקת אדרנלין, קיבלו שתי זריקות. לכן מתעוררת השאלה האם לא רצוי לצייד ילדים העלולים לפתח תגובות אלרגיות למזון בשתי מזרקים של אדרנלין במקום במזרק אחד כפי שנהוג היום.

 

הערת העורך.  מעניין לציין  שב 11% החולים היו אלרגיים לירקות ופרות. מקובל לחשוב שאין תגובות אלרגיות לירקות אך תגובות לבננות ולפרי הדר מוכרות היטב. מאחר והחוקרים לא מבדילים בין תגובות לפירות ולירקות, לא ברור אם יש כאן תגלית חדשה או לא.

 

המאמר הופיע בכתב העת האלקטרוני Pediatrics on line  מיום 22 למרץ 2010.

 

Multicenter study of repeat epinephrine  treatments for food-related anaphylaxis

Rudders SA et al

Pediatrics 2010;125:e711-e718

 

סגור חלון