Emed.co.il - גירסה להדפסה
  אתר לאנשי רפואה e-Med

E-MED.CO.IL 17/12/2018  הדפס מאמר  הדפס מאמר
 
E-MED.CO.IL

15/11/2010 חשוב להתאים את המינון של תרופות פסיכו סטימולנטיות באופן פרטני אצל חולי הפרעות קשב וריכוז עם מרכיב של תוקפנות

השימוש בתרופות ממריצות, דהיינו פסיכוסטימולנטים,  דוגמת methyl phenidate     -Ritalin –הוא  הטיפול התרופתי העיקרי  עבור ילדים הלוקים בהפרעות קשב וריכוז. השימוש בתרופות אלה משפר גם לעיתים קרובות תלונות נלוות להפרעות קשב וריכוז, כגון תוקפנות. 

 

הריבוי של תרופות אנטי-פסיכוטיות בזמן האחרון גרם לכך, שגם תרופות אלה נכנסו לשימוש בטיפול בתופעות הנלוות להפרעות קשב וריכוז. לתרופות אלה לעיתים קרובות תופעות לוואי בלתי רצויות, ולכן השימוש הנרחב של התרופות האנטי-פסיכוטיות הוא גורם לדאגה.

 

ההנחיות כעת הן, שהטיפול בהפרעות קשב וריכוז המלוות בתוקפנות, מתחיל עם התרופות הממריצות. רק כאשר טיפול זה אינו מגביל את התוקפנות, מותר להשתמש בתרופות האנטי פסיכוטיות. למעשה, רופאים לעיתים קרובות רושמים תרופות אנטי-פסיכוטיות עוד בטרם ביררו את ההשפעה המלאה של התרופות הממריצות. הסיבה לכך היא שבתחילת הטיפול, עדיין לא ברור אם התוקפנות תגיב לטיפול בתרופות ממריצות, כלומר יש ילדים עם הפרעות קשב וריכוז ותוקפנות, בהם התרופות הממריצות אינן משפיעות על מרכיב התוקפנות. בעצם, אנחנו עוד לא יודעים באיזה אחוז של ילדים עם הפרעות קשב וריכוז המלוות בתוקפנות, התרופות הממריצות ימתנו את התוקפנות.

 

כדי להבהיר לנו את הבעיה החוקרים תכננו מחקר בו ייבדקו ילדים בהם המרכיב של תוקפנות היה בולט ופרסיסטנטי. לא היו הפרעות נוספות מלבד ההפרעה בקשב וריכוז והתוקפנות.

התוצאה הייתה ירידה ניכרת במידת התוקפנות, במידה שלא היה צורך בתרופות נוספות.

 

במחקר נכללו ילדים בני 6 עד 13 שנים אשר אובחנו כסובלים מהפרעות קשב וריכוז, או מ oppositional defiant disorder   או  מ conduct disorder ואשר לא הגיבו בצורה מיטבית לטיפול תרופתי עם התרופה הממריצה. בילדים אלה מינון התרופה הועלה עד שהתקבלה תגובה מיטבית. ילדים אלה נבדקו פעם בשבוע והשיפור בתגובה – אם היה שיפור בכלל – נרשם. בדרך זו, החוקרים יכלו לקבוע את המינון האופטימלי של התרופה, או לחילופין לקבוע שהתוקפנות בחולה מסוים לא הגיבה בכלל לתרופות הממריצות. בנוסף קיבלו המשפחות טיפול התנהגותי.

מהתוצאות מתברר שבחמישים אחוז מחולי הפרעות קשב וריכוז מלווה בתוקפנות, התוקפנות הגיבה לטיפול בתרופות הממריצות  במידה מספקת, ולא היה צורך בהוספת תרופות אנטי פסיכוטיות. התרופה הממריצה הייתה methyl phenidate  לשחרור איטי – שחרור בשלושה שלבים. בנים, במיוחד אלה בהם התוקפנות הייתה קשה, או שמחלתם הייתה מלווה בסימנים של דיכאון או של מניה, לעיתים קרובות לא הגיבו לטיפול הממריץ.

החוקרים מסכמים שכאשר חולים הלוקים בהפרעות קשב וריכוז, או ב oppositional defiant disorder או ב  conduct disorder  - כאשר כל אחד מהם מלווה בתוקפנות, ומצבם אינו מגיב לטיפול עם תרופות ממריצות, יש מקום להתאמה מדויקת יותר של מינון התרופה. לעיתים קרובות יתגלה, שבהתאמה כזו אפשר להפיק  תועלת  נוספת ואפשר לצמצם את התוקפנות במידה כזאת שאין צורך לטיפול נוסף.

 

המאמר הופיע בכתב העת Pediatrics  מקוון שהופיע ב 13 לספטמבר 2010.

 

סקירת המאמר שולבה גם במגזין לרפואה כללית לאור העדויות הרבות של שימוש בתרופות אלה גם בקרב צעירים ומבוגרים.

 

 

Stimulant responsive and stimulant refractory aggressive behavior among children with ADHD

Blader JC et al

Pediatrics  2010;126:e796-e806.

 

סגור חלון