Emed.co.il - גירסה להדפסה
  אתר לאנשי רפואה e-Med

E-MED.CO.IL 13/12/2019  הדפס מאמר  הדפס מאמר
 
E-MED.CO.IL

16/01/2011 מודעת אבל: מות האלקטרודה שמודדת חומציות בוושט

תחת כותרת זו מאמר מערכת בכתב עת Pediatrics דן בתמורות שחלו בשיטת האבחנה של זרימה חזרה מהקיבה אל הוושט – gastroesophageal reflux.

 

לעיתים קרובות אנחנו מבכים את מותה של דמות בולטת בעולם רפואת הילדים, כותב המחבר בהלצה, ולכן מן הראוי שנבכה גם את מותו, לא לפני הזמן, של ידיד וותיק, האלקטרודה לחומציות בוושט.  האלקטרודה פשוט נמחצה למוות תחת ערימות העדויות נגדה. מצאו אותה בפח זבל ופתק קשור אליה עם המשפט: "ברוך שפטרני".

 

למען האמת, האלקטרודה למדידת חומציות בוושט תמיד הייתה סמל הבינוניות. קל היה להעביר את האלקטרודה דרך האף, עד לחלק התחתון של הוושט ולמדוד חומציות. ההפרשות החומציות של הקיבה לא היו רחוקות מהצד השני של הסוגר של הוושט. על החומצה להישאר שם ואם מצאה את דרכה דרך הסוגר לתוך הוושט, מיד גילינו אותה. יכולנו למדוד את הזרימה החומצית, לספור את מספר האפיזודות של רפלוקס, ולרשום את פעילויות הנבדק במשך הבדיקה. ידענו מה תקין. לעולם ה gastroesophageal reflux disease  היה גיבור במדים מפוארים. רופאים רבים קידמו את מעמדם הודות למחקרים בעזרת מכשיר זה ותרופות רבות נרשמו על סמך הממצאים שהועלו במכשיר זה. אל תבינו אותי לא נכון, הממצאים של המכשיר היו מדויקים מאד, אך הם לקו בחסר בצורה מחרידה. היו כאלה שכינו שיטה זו the gold standard לאבחנה של זרימה חזרה בוושט, אך לדעת מחבר המאמר המכשיר מתאים יותר לרמאים.

 

מה הבעיה ?

האלקטרודה בדקה רפלוקס חומצי בלבד, כלומר תוכן קיבה בעל חומציות – pH – של 4 ומטה ערך שאין לו שום משמעות פיזיולוגית. ואם pH  של תוכן הקיבה היה מעל ארבע הוא לא היה נמדד. המזון שאנחנו אוכלים מנטרל את חומציות הקיבה ולכן כאשר אנחנו מסיימים ארוחה ה pH   לא יהיה חומצי ודווקא ברגעים לאחר הארוחה, הרפלוקס יהיה בשיא. 

ואם כן, מה הועילו חכמים בתקנתם ? לכן, אינני מצטער, מציין המחבר, שהאלקטרודה הלכה לעולמה. ואם תסתכלו על פני, תראו חיוך שאומר – הרי אמרתי לכם.

 

ומה בא במקומה של אלקטרודת ה pH?

השיטה שבאה במקום מדידת ה pH, היא שיטת ה multichannel intraluminal impedance  בקיצור MII –pH. כי ממשיכים למדוד pH אך בודקים impedance  בנוסף. גם בשיטה זו מחדירים אלקטרודות דרך האף אל הקצה התחתון של הוושט. אך יש כמה אלקטרודות במרחקים שווים, המודדות את זרימת החשמל ביניהם. כאשר נוזל עולה בוושט, והרי נוזלים מוליכים טובים של חשמל, זרם החשמל גובר והתינגודת או ה impedance  יורדת. כך אפשר למדוד את הזרימה של תוכן קיבתי בוושט יהיה ה pH  אשר יהיה. מאחר ויש מספר זוגות של אלקטרודות בגבהים שונים אפשר למדוד לאיזה גובה הזרימה חזרה בוושט מגיעה.  יחד עם זה אפשר למדוד את ה pH  כפי שעשינו בשיטה הקודמת.

אין ספק, ממשיך המחבר, שהשיטה החדשה מחוללת מהפיכה במדידת זרימה חזרה בוושט. למצב  ה GERD הגיע גיבור חדש. יותר חוקרים יצליחו לקדם את מעמדם האקדמי, הודות למכשיר זה ויתווספו הוריות נוספות למתן תרופות חדשות. מחקרים המתייחסים לשיטה החדשה מוכיחים שרפלוקס שאינו חומצי מלווה בתלונות לא פחות מאשר רפלוקס חומצי.

 

האם השיטה הזאת היא השיטה האולטימטיבית לגילוי רפלוקס? לדעתי, טוען המחבר, התשובה היא לא. מספר סיבות לכך. החדרת קטטר דרך האף כבר יוצרת מצב לא פיזיולוגי. שנית השיטה לא מבדילה בין הקאה אמיתית לזרימה שקטה בחזרה. היא עדיין לא מגלה קשר בין רפלוקס לבין שיעול והיא אינה מודיעה לנו כאשר יש אספירציה לתוך הריאות. לצערנו טרם הוגדר מה נורמלי ומה פתולוגי בקרב ילדים במדידת ה impedence.

 

הטווח של מצבים המאופיינים על ידי רפלוקס הוא רחב. בקצה האחד– תינוקות להם רפלוקס פיזיולוגי שאינו דורש טיפול כלשהו מלבד הסבר להורים. מאידך רפלוקס יכול לגרום לדלקת הקצה התחתון של הוושט  אצל מבוגרים עם התכיבות הרירית או הוא יכול לגרום לתלונות אקסטרה-אנטסטינליות כולל צרידות, שיעול, דלקת קנה הנשימה או דלקת ריאות. הדרך לאיבחון מדויק של רפלוקס עדין ארוכה.

 

מאמר פרבוקטיבי זה הופיע בכתב העת Pediatrics   לחודש דצמבר 2010


סגור חלון