בתחילת המאה ה-19 פעל באנגליה אחד האנטומים הגדולים של זמנו  והוא Sir Charles Bell  שחי בין השנים 1774 – 1842  ותגליותיו באנטומיה של מערכת העצבים נחשבות כתחילת מדע הנוירולוגיה.

Charles   , בן חמש היה כאשר אביו מת ולא נמצא מי שישלם עבור הלימודים שלו. אמו לימדה אותו בשנים הראשונות. אח אחד, הגדול ממנו, היה מורה לאנטומיה ואצלו הוא למד את מקצועו וכן למד רפואה באוניברסיטת אדינבורג. מאחר ו Charles  ואחיו היו מוכשרים גם באמנות, הוא צייר את חלקי הגוף אותם ניתח. ציורים אלה הוסיפו רבות להצלחתו כמורה לאנטומיה בשנים הבאות. הציורים שלו ושל אחיו הוצאו לאור כספר לאנטומיה. אחיו הגדול היה מעורב בפוליטיקה של הרפואה ולפיכך Charles  החליט לעזוב אותו באדינבורג ועבר לבד ללונדון.

בשנת 1804 הוא הוציא לאור את ספרו האשון On the anatomy of expression in painting   כלומר האנטומיה של ההבעה עבור ציירים, ספר שבעזרתו הוא ביסס את מעמדו כאחד האנטומים הבולטים בימיו.  Charles Darwin השתמש בספר זה כאשר כתב את ספרו המפורסם: "On the expression of the emotions in man and animals"    תקופה זו של חייו של בל משתמרת היטב במכתבים שהוא כתב לאח אחר שהיה פרופסור למשפטים באדינבורג, מכתבים אשר הוצאו לאור על ידי רעיתו Marion. אודות כישוריו באנטומיה ואמנות גם יחד, הוא קיווה להתמנות כפרופסור לאנטומיה באקדמיה לאומנות בלונדון. תקווה זאת לא התגשמה ונשיא האקדמיה תיאר את בל כאדם המתאפיין ב " Lack of temper, modesty and judgement" כלומר אדם לא יציב, חסר צניעות וחוש שיפוט לקוי". בשנת 1812 הוא רכש את בית הספר לאנטומיה ברחוב Windmill  ב ' 'west endשל לונדון. בית ספר זה, מיסודו של האנטום הדגול John Hunter היה כמובן  מקום יוקרתי מאד, שם בל חקר את מערכת העצבים ושם גילה את תגליתו המשמעותית ביותר והיא העובדה שעצבי הגוף מתחלקים לעצבים סנסוריים ועצבים מוטוריים, וכי העצבים הקדמיים שיוצאים מחוט השדרה הם אשר מעבירים תחושה ואילו האחוריים, מפעילים את השרירים.

בל תיאר גם את מהלך העצב השביעי, העצב הפציאליס וכמובן שיתוק עצב זה מוכר לנו עד היום הזה כ Bell's palsy. גם עצב החזה הארוך, the long thoracic nerve  מכונה Bell's nerve.

כנהוג באותם הימים רוב האנטומים היו גם כירורגים וכן גם בל. בשנת 1815 כאשר הבריטים לחמו נגד נפוליאון בונפרטה בקרב Waterloo, הוא ניתח שבוע ימים עד "שבגדיו היו ספוגים דם ובידיו כבר לא נשאר הכוח להחזיק סכין."

בין יתר המשרות שמילא בימיו, בל גם התמנה כפרופסור הראשון במכללה המלכותית של הכירורגים באנגליה – the Royal College of Surgeons  ובין יתר הכיבודים שהורעפו עליו הוא הוענק לו תואר האצילות  Sir Charles Bell.