Emed.co.il - גירסה להדפסה
  אתר לאנשי רפואה e-Med

E-MED.CO.IL 27/06/2019  הדפס מאמר  הדפס מאמר
 
E-MED.CO.IL

15/03/2011 השפעה של פרולקטין רקומביננטי על יצירת חלב אם.

יצירת חלב אם מוצלח דורשת מעבר מיצירת הקולוסטרום מיד לאחר הלידה ליצירה כמויות ניכרות של חלב אם בעשרת הימים הראשונים לאחר הלידה, תהליך המכונה לקטוגנזה. התהליך תלוי בהשפעת הורמונים על שד בעל מבנה אנטומי תקין ועל התרוקנות תקופתית של השד. ההורמון האחראי להופעת חלב אם ולהמשך יצירתו בתקופת ההנקה, הוא ההורמון פרולקטין. העדר הורמון זה במשך תקופת ההנקה יגרום להיעדר יצירת חלב האם.

פרולקטין גם גורם לשינויים בהרכב חלב האם במשך תקופת ההנקה. הריכוזים של לקטוז, ציטרט וסידן עולים והולכים בתקופת ההנקה ואילו הריכוזים של חלבון, נתרן וכלור יורדים. נראה שפרולקטין משפיע גם על היצירה של אימונוגלובולין A סקרטורי בחלב האם  וכן על היצירה של האוליגוסכרידים – שהם מהווים את הפרה- ביוטיקה בתוך חלב האם. שינויים אלה רומזים על כך, שפרולקטין הוא גורם מרכזי  בקביעת ההרכב של חלב אם.

בקרב אמהות של פגים ריכוז הלקטוז בחלב האם הוא נמוך, הנתרן גבוה ונפח החלב קטן מאד. ממצאים אלה  מצביעים על כך שכמות הפרולקטין אצל אמהות של פגים אינה גדולה, ואכן כן, מדידות של רמות הפרולקטין אצל אמהות של פגים נמצאו נמוכות. לעת עתה, טרם נעשו ניסיונות טיפוליות של זריקת פרולקטין לאמהות של פגים במטרה להעלות את כמות החלב.  במאמר לפנינו החוקרים מתארים שני ניסיונות קליניים. ניסיון אחד בדק את היעילות של מתן פרולקטין לאמהות להם ליקוי  ביצירת פרולקטין.  בניסיון השני החוקרים טיפלו באמהות של פגים על יד הזרקת פרולקטין במטרה לעודד את היצירה של חלב אם.

במחקר הראשון השתתפו חמש אמהות. לכולן חסר ביצירת הפרולקטין – הן חסר מלידה והן חסר נרכש. במחקר השני השתתפו אמהות של פגים שהשתמשו במשאבות כדי לרוקן את השד ולשמור על יצירת החלב.

בקבוצה הראשונה, הקבוצה אצלה יצירת הפרולקטין הייתה נמוכה עקב פגם מלידה או נרכש, יצירת החלב לא עלתה על יותר משמונה מ"ל ליום. אף על פי כן, התינוקות ינקו או האמהות השתמשו במשאבות שד. האמהות בקבוצה זו קבלו זריקת פרולקטין רקומביננטי כל 12 שעות במשך 28 יום.

המחקר השני, התנהל באקראי ובסמיות כפולה, ובו האמהות של פגים שיצרו פחות מ 750 מ"ל חלב ליום, טופלו בזריקות פרולקטין או בזריקת אין-בו, כלומר פלצבו. האמהות בקבוצה הטיפולית קיבלו פרולקטין רקומביננתי פעם ביום במשך שבוע ימים.

התוצאות הראו שמתן זריקות של פרולקטין העלה את היצירה היומית מממוצע של 73 מ"ל ליום לממוצע של 146 מ"ל ליום. עלייה ניכרת (p<0.001). רמת הלקטוז בחלב עלה מ 155 ממול/ליטר ל184 ממול/ליטר. גם זו עלייה מובהקת ומשמעותית. מנגד הרמות של נתרן בחלב ירדו מ 12 ממול/ליטר ל 8.3 ממול/ליטר.

באשר לסידן בחלב אם בקבוצה שטופלה פעמיים ביום, הריכוז עלה מ 2.8 ממול/ליטר עד לרמה של 5 ממול/ליטר. האוליגוסכרידים החומציים עלו מ  33 מ"ג /ליטר  לרמה של 60 מ"ג/ ליטר.  הרמה של אימונוגלובולין A לא השתנתה כתוצאה מהטיפול. מסקנת החוקרים הייתה שהזרקת ההורמון פרולקטין רקומביננטי מגביר את כמות החלב אם ויוצר שינויים בהרכב החלב הדומים לשינויים המתרחשים במשך יצירת חלב פיזיולוגית אצל נשים בריאות מיניקות. ההורמון גם העלה את כמות האליגוסכרידים ודרכם הפעילות האנטימיקרוביאלית. תוצאות אלה הופיעו הן אצל נשים בעלות פגם ביצירת פרולקטין  והן בקרב נשים אצלן יצירת החלב הייתה נמוכה לאחר לידת פג.

באשר לשלבים הגורמים ליצירת חלב, החוקרים משערים שהתהליך מתחיל ביצירת אלפא לקטאלבומין ובהשפעתו נוצר לקטוז.  בזכות לחץ אוסמוטי  הלקטוז מגביר את נפח החלב.

 

המאמר הופיע בכתב העת Pediatrics  המכוון מיום 24 לינואר 2011.

 

Effects of recombinant human prolactin on breast milk composition

Powe CE

Pediatrics 2011;127:e359-e366

 

סגור חלון