Emed.co.il - גירסה להדפסה
  אתר לאנשי רפואה e-Med

E-MED.CO.IL 24/10/2017  הדפס מאמר  הדפס מאמר
 
E-MED.CO.IL

15/06/2011 בקיצור נמרץ - לקט המחקרים הבולט של המחצית הראשונה של מאי 2011

האם לתרופות ממשפחת PPI השפעה על פעילות אספירין בחולים לאחר אוטם לבבי? (BMJ)

ממחקר תצפיתי חדש עולה כי בחולים המטופלים באספירין במינון-נמוך לאחר אוטם לבבי ראשון, הטיפול בתרופות ממשפחת PPI (Proton Pump Inhibitors) מלווה בסיכון מוגבר להישנות אירועים קרדיווסקולאריים. מדגם המחקר כלל למעלה מ-97,000 משתתפים שאושפזו בשל אוטם לבבי ראשון במהלך תקופת המעקב. קרוב ל-20,000 משתתפים טופלו באספירין בתוך 30 ימים מהשחרור וענו על קריטריוני המחקר.  בהשוואה לאלו שלא נטלו PPI. במהלך תקופת המעקב, קרוב ל-17% מהחולים אובחנו עם הישנות אירוע קרדיווסקולארי. בהשוואה לאלו שלא נטלו PPI, אלו שנטלו תרופות אלו היו בסיכון גבוה יותר להישנות, עם יחס סיכון של 1.46 (p<0.001).

BMJ 2011; 342: d2690

לידיעה ב-NELM

 

האם יש סכנה בטיפול קצר-טווח ב-NSAID בחולי לב? (מתוך Circulation)

בחולים עם אוטם לבבי קודם, מרבית התרופות ממשפחת NSAID (Nonsteroidal Anti-Inflammatory Drugs), גם לאחר שניתנו לתקופה קצרה של שבוע, מלווים בסיכון מוגבר לתמותה והישנות אוטם לבבי, כך עולה מנתונים תצפיתיים שפורסמו ב-Circulation. מדגם המחקר כלל למעלה מ-80,000 חולים שאושפזו בשל אוטם לבבי ראשון. הטיפול ב-NSAID לווה בעליה של 45% בסיכון לתמותה או אוטם לבבי חוזר במהלך השבוע הראשון לטיפול ועליה של 55% בסיכון במידה והטיפול נמשך שלושה חודשים.  כל התרופות ממשפחת NSAID, למעט Naproxen, לוו בסיכון מוגבר לתמותה או הישנות אוטם לבבי, כאשר הסיכון הגבוה ביותר היה עם Diclofenac (יחס סיכויים בשבוע הראשון לטיפול של 3.26). מסך העדויות עולה כי יש להגביל את השימוש בתרופות ממשפחת NSAID למינימום האפשרי בחולים עם מחלה קרדיווסקולארית מוכחת. במידה ונדרש טיפול ב-NSAID בחולים עם מחלה קרדיווסקולארית ידועה, יש לבחור במעכבים סלקטיביים של האנזים COX-1 במינון מינימאלי למשך תקופת הזמן הקצרה ביותר.

Circulation. Published online May 9, 2011

לידיעה במדסקייפ

 

הערכה כמותית של המוגלובין בצואה לניבוי הסיכון לסרטן מעי גס ורקטום (Lancet Oncol)

הערכה כמותית של ריכוז המוגלובין בצואה מסייעת בניבוי הסיכון להיארעות סרטן מעי גס ורקטום, כך עולה מתוצאות מחקר פרוספקטיבי שפורסמו ב-Lancet Oncology. לזיהוי מקרים של סרטן מעי גס ורקטום, החוקרים עקבו אחר קרוב ל-45,000 משתתפים עם תוצאות שליליות של בדיקות אימונוהיסטוכימיות להערכת דם סמוי בצואה וקרוב ל-1,700 נבדקים עם תוצאות חיוביות בעת בדיקת סקר ראשונה. בהשוואה לריכוז המוגלובין בסיסי בצואה של 1-19 ננוגרם למ"ל, יחס הסיכון עלה מ-1.43 עם ריכוז המוגלובין בסיסי בצואה של 20-39 ננוגרם למ"ל, ל-3.41 עם ריכוז בסיסי של 80-99 ננוגרם למ"ל (p<0.0001). החוקרים מסכמים וכותבים כי הערכה כמותית של ריכוז המוגלובין בצואה בבדיקת סקר ראשונה מנבאת את הסיכון להיארעות נגעים ממאירים במעי הגס והרקטום בהמשך.

Lancet Oncol. Published online May 17, 2011

לידיעה במדסקייפ

 

הוספת מעכבי ACE מפחיתה את הסיכון להתפתחות סוכרת על-רקע טיפול בחסמי ביתא (Am J Cardiol)

הוספת טיפול במעכבי ACE מפחיתה את הסיכון להתפתחות סוכרת על-רקע טיפול בחסמי ביתא, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Cardiology. החוקרים התמקדו בקרוב ל-7,000 משתתפים ללא סוכרת, כולל למעלה מ-4,000 שנטלו חסמי ביתא. טיפול בחסמי ביתא לווה בעליה של 36% בסיכון להופעת סוכרת חדשה לאחר תקנון לגורמים אחרים, בעוד שהקצאה אקראית לטיפול ב-Trandolapril לוותה בירידה של 17% בסיכון להופעת סוכרת חדשה.

החוקרים קובעים כי התועלת של טיפול במעכבי ACE בכל הנוגע להופעה חדשה של סוכרת הייתה מוגבלת לחולים שנטלו חסמי ביתא.

Am J Cardiol 2011

לידיעה במדסקייפ

 

סקירה חדשה קובעת – תרופות ממשפחת ARB אינן מעלות את הסיכון לאוטם לבבי (BMJ)

מטה-אנליזה גדולה של מחקרים מבוקרים לא מצאה כל עדות לכך שטיפול בתרופות ממשפחת ARB (Angiotensin Receptor Blockers) מעלה את הסיכון לאוטם לבבי לאחר תקופת זמן בינונית.

החוקרים התמקדו ב-37 מאמרים רלבנטיים, שכללו כ-147,000 משתתפים: כ-73,000 חולקו לטיפול ב-ARB ומספר דומה שימש כקבוצת ביקורת. בהשוואה לביקורות (פלסבו / טיפול פעיל), טיפול בתרופות ממשפחת ARB לא לווה בסיכון מוגבר לאוטם לבבי, תמותה, תמותה קרדיווסקולארית או אנגינה פקטוריס. בהשוואה לביקורות, טיפול בתרופות ממשפחת ARB לווה בירידה בסיכון לשבץ מוחי, אי-ספיקת לב והופעה חדשה של סוכרת, עם תוצאות דומות בהשוואה לפלסבו או עם טיפול פעיל. החוקרים מסכמים וכותבים כי הם לא מצאו עדות לסיכון מוגבר לאוטם לבבי עם טיפול בתרופות ממשפחת ARB, בהשוואה לביקורות, בין אם מדובר היה בפלסבו או בטיפול פעיל.

 BMJ 2011; 342: d2234

לידיעה ב-NELM

סגור חלון