Emed.co.il - גירסה להדפסה
  אתר לאנשי רפואה e-Med

E-MED.CO.IL 27/06/2019  הדפס מאמר  הדפס מאמר
 
E-MED.CO.IL

15/06/2011 סיפור אישי: דיקור הבטן לאור הירח

זה קרה בלילה האחרון של  ההתמחות שלי. הרגשתי שבשנים שעברו רכשתי ניסיון  וידע רב והרגשתי ביטחון שאוכל להתמודד עם כל מצב שיתעורר. התכוננתי ללכת לשכב אחרי יום עמוס עבודה. חלונות החדר צפו בכוון גשר השער הזהב, בסן פרנציסקו, והקשבתי לגלים כאשר  הם דפקו, וחזרו ודפקו, במזח לפני בית החולים. אין בעיה אחת בבית החולים, כך אני הרגשתי, שלא אוכל להתמודד איתה, לפתור אותה, ואין תלונה שלא אדע לפרש אותה ולטפל בהתאם. כאשר שמעתי דפיקה בדלת, וסטאז'רית  מתחילה התפרצה לתוך החדר בבהלה, חייכתי חייוך של עליונות והתכוננתי  לתת את ההדרכה שתתבקש. היא דברה כאילו היא יורה במקלע ורק בקושי יכולתי לפענח את ההודעה שלה. כנראה שנכנס לחדר מיון חולה, ללא כתובת קבועה, מה שמכונה homeless. בעבר הוא היה חייל במלחמת ויטנאם. במלחמה הוא השתמש בסמים קשים, וכתוצאה מהזריקות נדבק במחלה ויראלית של הכבד. כעת הוא כבר היה בשלבים הסופיים של דלקת בכבד. המיימת שלו הגיעה לממדים מפחידים וברור היה שהוא זקוק לדיקור הבטן ולניקוז הנוזלים שהצטברו שם. הבעיה הייתה שהוא סירב לעבור את הדיקור. הוא טען שיותר מדי מאוחר בלילה עבור ההתערבות, שהוא מדי עייף, מדי עצבני ושבית החולים לא ייתן לו מה שבאמת חסר לו – ולכן הוא לא מסכים לדיקור.

 

נכנסנו לחדרו ביחד – הסטאז'רית ואני. הצגתי את עצמי והסברתי :-" אדוני, אנחנו חייבים לנקז את הנוזלים שהצטברו בבטן שלך". השפתיים שלו התחילו לרעוד ואני שמתי לב שהוא מנסה לקרא את שמי על גבי תג הזיהוי שלי. כעבור הפסקה קצרה הוא חזר על טענותיו וסירב לעבור דיקור. שאלתי אותו אם הוא מבין משמעות מחלתו ? והוא הסביר לי במדויק את הבעיה. "אם אתה מבין את הצורך להתערבות מידית, מדוע אם כן אתה מסרב ? תרגיש הרבה יותר טוב לאחר מכן, ואנחנו יכולים לברר אם הנוזל מזוהם".

 

"אתם לא נותנים לי, מה שחסר לי הכי הרבה, ועד שתתנו לא אסכים לשום התערבות.' לא הבנתי מה חסר לו. הביאו לו את התרופות, פינקו אותו, דברו איתו באדיבות אז מה חסר לו ? העובדת הסוציאלית כבר ביקרה אצלו, המרפאה בעיסוק טיפלה בו, הוא קיבל את הארוחות. מה הוא מבקש עוד ?  לא פגשתי דבר כזה במשך שלושת השנים של התמחותי. הוא מבין את הצורך לטיפול דחוף כדי להקל על הכאבים שלו, אך הוא אינו מרשה לנו לטפל בו.

כאשר המשכנו לנסות ולדובב אותו הוא התפרץ פתאום כלפי ושאל:- "מי אחראי לטפל בי כמו בן אדם ? כי זה מה שאני צריך !"  שתיקה.

אחרי שנרגע שאלתי אותו, "אז מה זה בדיוק שאתה זקוק לו כל כך ? מה כוונתך כשאתה מבקש שיטפלו בך כמו בן אדם?"  הוא הסביר לי שלפני שחלה, הוא היה נגן Jazz ואם רק נשמיע לו קצת מוזיקה, הוא ירשה לנו לעשות מה שנרצה. הנגן האהוב עליו ביותר הוא Perry Como. "דוקטור", הוא סיים, "זה כל מה שאני מבקש".

חייכתי ובקשתי מהמתמחה המתחילה להכין את הציוד לניקוז. ביתיים ערכתי חיפוש ב smart phone-   שלי עד שמצאתי את השירים של Perry Como. השיר הראשון "Come rain come shine " מאד התאים לאווירה שלנו שם בחדר מיון. ההקלטה הייתה בינונית ומטה, אך מיד עם הישמעם של  הצלילים הראשונים, חיוך נסך על פניו והוא נתן לנו את האות להתחיל בפרוצדורה. כעבור כמה שניות התחילה המקהלה:

" לא חשוב אם הימים בהירים או קודרים

לא חשוב אם יש לנו כסף, או לא

אעמוד לצידך תמיד,

כאשר השמש זורחת, או הגשם יורד."

כאשר הצלילים נשמעו בחדר, החולה לא שם לב כאשר המתמחה סימנה את מקום הדיקור בעור הבטן. גם לא כאשר ניקתה את האזור באלכוהול והזריקה חומר להרדמה מקומית.

הוא לא זז כאשר החדירה את המחט הארוכה והעבה והתחילה למשוך נוזלים בכמות עצומה מבטנו. בסוף החולה התחיל לבכות. "כבר שנים לא שמעתי מוזיקה כזאת" הוא ילל.

כך בלילה בהיר אחד, כאשר הירח המלא השתקף במימי המפרץ, מתמחה צעירה ניקזה את הבטן של חייל לשעבר שנלחם במלחמת ויטנאם. החולה נדנד בראשו לפי צלילי מוסיקה וכאשר החזקתי את המכשיר ליד אוזניו של החולה הרהרתי בלקח של החוויה של הערב. למדתי איך לנתח תלונות של חולה, אלו שאלות לשאול ולהחליט אלו בדיקות דרושות. לא שמתי לב שמאחורי התלונות נמצא בן אדם, בעל חיים מורכב מאוד, ואי אפשר לקטלג את תלונותיו לפי תבניות מוכנות. המוסיקה הזכירה לי שחולה אינו אוסף של איברים שונים. חולה הוא יחידה אחת, עם תחושות וצרכים כמו שלנו בעצמנו ויש לו תחושות וצרכים. הרהרתי גם שאמנם סיימתי את שנות ההתמחות שלי, אך לא סיימתי את לימודי. כל עוד ואני עובד כרופא, אני ממשיך ללמוד ולהתעמת במצבים שטרם פגשתי כמותם.

נזכרתי בפסוק מספר מיכה:- "מה אלוקים דורש ממך, כי עם הצנע לכת............"

המשכתי להקשיב למוסיקה ונהנתי מהשלווה של האור שהרעיף עלינו.

 

הסיפור תורגם מכתב העת Journal of the American Medical Asoociation  מיום 27 לאפריל 2011.

 

סגור חלון