Emed.co.il - גירסה להדפסה
  אתר לאנשי רפואה e-Med

E-MED.CO.IL 25/08/2019  הדפס מאמר  הדפס מאמר
 
E-MED.CO.IL

14/07/2011 בקיצור נמרץ - לקט המחקרים הבולט של המחצית הראשונה של יוני 2011

דום נשימה בשינה נמצא קשור לחזרה של פרפור פרוזדורים לאחר אבלציה (מתוך Am J Cardiol) 

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון מאי של כתב העת American Journal of Cardiology עולה כי פרפור פרוזדורים (atrial fibrillation – AF ) נוטה לחזור לאחר אבלציה בסיכוי גבוה יותר במטופלים עם דום נשימה חסימתי בשינה (obstructive sleep apnea – OSA ).

 

במחקר מטא-אנליזה זה כללו החוקרים 6 מחקרים עם סך של כמעט 4000 מטופלים אשר עברו פרוצדורה של אבלציה בשל פרפור פרוזדורים. מתוכם, כמעט 960 מטופלים סבלו מ-OSA . לאחר תקופת מעקב שנעה בין 7-32 חודשים, מצאו החוקרים כי למטופלים עם OSA היה סיכון גבוה ב-25% לחזרה של AF (סיכון יחסי של 1.25).

 

ניתוח נתונים של תת קבוצות הדגים כי OSA אשר אובחן על ידי פוליסומנוגרפיה נמצא כגורם מנבא חזק לחזרה של AF (יחס סיכון של 1.40). אבחנה של OSA על סמך שאלון Berlin הדגימה של יחס סיכון של 1.07.

 

החוקרים מציינים כי המחקרים שנכללו בניתוח הנתונים הם מחקרים תצפיתיים, כלומר הקשר שהודגם בין OSA לבין חזרת AF אינו בהכרח מצביע על סיבתיות. כמו כן, בשל חסר מידע, לא יכלו החוקרים לתקנן את הנתונים לגורמים כגון מסת גוף, תפקוד לבבי וסוג פרפור הפרוזדורים.

 

החוקרים מסכמים וכותבים כי נמצא קשר מובהק בין OSA לבין חזרה של AF לאחר אבלציה. על כן, יש מקום למחקרים נוספים בנושא, כמו גם לתשומת לב לנוכחות OSA במטופלים אשר עוברים אבלציה.

Am J Cardiol, April 2011

 


היתרונות של טיפול בסטרואידים בשלב מוקדם בחולים עם דלקת ריאות הנרכשת בקהילה (Lancet)

מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Lancet עולה כי הוספת Dexamethasone לטיפול אנטיביוטי בחולים ללא דיכוי-חיסוני, עם דלקת ריאות הנרכשת בקהילה, מובילה לקיצור משך האשפוז בבתי חולים.

 

המשתתפים במחקר היו בגיל 18 שנים ומעלה, עם אבחנה מאושרת של דלקת ריאות הנרכשת-בקהילה, שפנו לחדר מיון בשני בתי חולים אוניברסיטאיים בהולנד. המשתתפים חולקו באקראי לטיפול תוך-ורידי ב-Dexamethasone (5 מ"ג, פעם ביום), או פלסבו, למשך ארבעה ימים ממועד האשפוז. חולים מדוכאי-חיסון לא נכללו במחקר, כמו גם אלו שנדרשו להעברה מיידית ליחידת טיפול נמרץ ואלו שכבר נטלו סטרואידים או תרופות לדיכוי חיסוני. יעד הסיום העיקרי של המחקר היה משך האשפוז בבית החולים.

 

בקבוצת המטופלים בסטרואידים חציון משך האשפוז עמד על 6.5 ימים, זאת בהשוואה ל-7.5 ימים בקבוצת הפלסבו (P=0.048). בחולים שטופלו ב-Dexamethasone תועדה ירידה מהירה יותר במדדי דלקת בדם (CRP ו-IL-6).

 

החוקרים מסכמים וכותבים כי Dexamethasone עשויה לקצר את משך האשפוז, כאשר ניתן כתוספת לטיפול אנטיביוטי לחולים שאינם מדוכאי-חיסון, עם דלקת ריאות הנרכשת בקהילה. יש לשקול את היתרונות של הטיפול בסטרואידים אל מול החסרונות האפשריים של תרופות אלו.

Lancet. Published online June 1, 2011

 


האם דיאטה דלת-שומן מעלה את הסיכון לסוכרת? (American Journal of Clinical Nutrition)

מממצאי מחקר זה עולה כי דיאטת דלת שומן הכוללת צריכת פחמימות רבה, לצד הגדלת כמות הפירות, ירקות ודגנים מלאים אינה מעלה הסיכון להתפתחות סוכרת .

עם זאת, נמצא שדיאטה דלת-שומן, עתירת-פחמימות עשויה להוות בעיה לחולים שכבר סובלים מסוכרת.

מדגם המחקר כלל כ-2,300 נשים לאחר-מנופאוזה שהיו חלק מ-WHI (Women's' Health Initiative), שבחן את ההשפעות של דיאטה וטיפול הורמונאלי על סיכון למחלות.

החוקרים עקבו אחר הנשים למשך שש השנים הבאות, עם שאלונים להערכת הדיאטה והפעילות הגופנית, וכן בדיקות אחר רמות סוכר ואינסולין בדם.

נשים בקבוצה דלת-שומן דיווחו כי שומן היווה 25-29% מהקלוריות שצרכו. זאת בהשוואה ל-36-37% בקבוצת הנשים ללא התערבות תזונתית.

בקבוצת ההתערבות הנשים צרכו פחות קלוריות וצרכו כמות גדולה יותר של פירות, ירקות, דגנים וסוכר, בהשוואה לקבוצת הביקורת.

לאחר שנה אחת, נשים בקבוצת דיאטה דלת-שומן איבדו יותר ממשקלן, בהשוואה לנשים בקבוצת הביקורת, עם ירידה גדולה יותר ברמות הסוכר והאינסולין בדמן. לאחר שש שנים, התוצאות בשתי הקבוצות היו דומות. מכאן עלה כי דיאטה דלת-שומן, עתירת-פחמימות, לא הגדילה את הסיכון להתפתחות סוכרת בנשים אלו.

American Journal of Clinical Nutrition, online May 11, 2011

 

הערך המנבא של בדיקת CT של הלב (מתוך J Am Coll Cardiol)

ע"פ אנליזה  חדשה שפורסמה ב-Journal of the American College of Cardiology עולה כי זיהוי נגעים בבדיקת CCTA (Coronary Computed Tomography Angiography) הינו גורם מנבא מהימן יחסית לאירועים כליליים.

 

נוכחות היצרות כלילית משמעותית אחת לפחות, הייתה הממצא המתועד הנפוץ ביותר (9 מבין 11 מחקרים). מטה האנליזה מצאה קשר בין היצרות זו ובין שיעור אירועים שנתי של 11.9%, עם יחס סיכון מקביל של 10.74 במחקרים שכללו רה-וסקולריזציה כאירוע כלילי ו-6.15 במחקרים שלא כללו רה-וסקולריזציה.

 

החוקרים מסכמים כי הממצאים הבאים בבדיקת CT מלווים בתוצאות גרועות יותר :

נוכחות היצרות משמעותית אחת לפחות בעורק כלילי (50% ומעלה מקוטר כלי הדם).

מספר מקטעים בעורק הכלילי עם היצרות משמעותית אחת, לכל הפחות.

מחלה של העורק השמאלי הראשי.

נוכחות נגע טרשתי הניתן לזיהוי, ללא קשר לחומרתו.

מספר מקטעים המכילים נגע לא-חוסם, נגע מסויד, נגע לא-מסויד ונגע מעורב.

J Am Coll Cardiol 2011; 57:2426–2436

 


פעילות גופנית קשורה בסיכוי נמוך יותר לארוע מוחי שקט (מתוך Neurology)

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון יוני של כתב העת Neurology עולה כי פעילות גופנית נמצאה קשורה בשיעור נמוך יותר של ארועים מוחיים שקטים.

 

במחקר פרוספקטיבי זה, הנקרא NOMAS , או Northern Manhattan Study , בדקו החוקרים קשר בין גורמי סיכון שונים לבין הארעות של מחלה וסקולרית.

 מעל 1200 משתתפים בגיל ממוצע של 70 שנים עברו MRI מח כחלק מההערכה. החוקרים בדקו שיעור של אוטמים שקטים (silent brain infarcts – SBI ) ושל נפח חומר לבן hyperintensity (או white hyperintensity volume – WMHV ). החוקרים העריכו פעילות גופנית של המשתתפים לפי רבעונים של ציון MET (או metabolic equivalent ).

 

כל המשתתפים היו ללא ארוע מוחי בתחילת המחקר. מתוכם, 60% היו נשים, 65% ממוצא היספני, ו-43% דווחו על חוסר פעילות גופנית. החוקרים מצאו SBI ב-197 משתתפים (16%). בהשוואה בין העדר פעילות גופנית לבין פעילות גופנית ברבעון העליון של MET , מצאו החוקרים כי הסיכון של משתתפים עם פעילות גופנית ברבעון העליון של MET ל-אוטם שקט , SBI , היה כמעט חצי (יחס סיכויים מתוקנן של 0.6,). עם זאת הפעילות הגופנית לא נמצאה קשורה לנפח החומר הלבן -WMHV .

 

החוקרים מסכמים וכותבים כי פעילות גופנית נמצאה קשורה בסיכוי נמוך יותר לארוע מוחי שקט, אך לא קשורה ל-WMHV . החוקרים משערים כי פעילות גופנית עשויה להוות דרך למניעת ארועים מוחיים תת-קליניים.

 Neurology, June 2011

 

ירידה בתפקוד כלייתי קשורה בסיכון מוגבר לפתח פרפור פרוזדורים (מתוך Circulation)

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון יוני של כתב העת Circulation עולה כי ירידה בתפקוד כלייתי ואלבומינוריה קשורים באופן בלתי תלוי בעליה בסיכון לפתח פרפור פרוזדורים.

 החוקרים מזכירים כי ידוע שמחלת כליות כרונית (chronic kidney disease – CKD ) קשורה בשיעור גבוה יותר של מחלות קרדיווסקולריות. במחקר זה בדקו החוקרים קשר בין CKD לבין הארעות פרפור פרוזדורים (atrial fibrillation – AF ).

החוקרים השתמשו בנתונים של מעל 10,000 משתתפים ממחקר ARIC (או Atherosclerosis Risk in Communities ) בשנים 1996-1998. בתחילת המחקר כל המשתתפים היו ללא AF . התפקוד הכלייתי נמדד על ידי estimated GFR וכן לפי יחס בין אלבומין לקראטינין בשתן (albumin-to-creatinie ratio – ACR ). החוקרים עקבו אחר הארעות AF עד סוף שנת 2007. במהלך מעקב ממוצע של מעל 10 שנים זיהו החוקרים סך של 788 מקרים חדשים של AF .

 החוקרים מצאו כי בהשוואה למשתתפים עם GFR מוערך של 90 מ"ל\דקה\1.73מ"ר ומעלה יחס הסיכון ל-AF בהשוואה למשתתפים עם GFR מוערך של 60-89 היה 1.3 ,ולעומת מטופלים  עם GFR מוערך של 30-59 – יחס סיכון של 1.6 . בהשוואה למטופלים עם GFR מוערך של 15-29 – קפץ יחס הסיכון לפי  3.2 .

 באופן דומה, בנוכחות macroalbuminuria (כלומר ACR מעל 300 מ"ג\גרם) יחס הסיכון להארעות AF היה 3.2 בהשוואה ל-ACR נמוך מ-30 מ"ג\גרם.  

הסיכון לפתח AF היה גבוה במיוחד במשתתפים עם GFR מוערך נמוך (בין 15-29 מ"ל\דקה\1.73מ"ר) יחד עם macroalbuminuria (כלומר ACR מעל 300 מ"ג\גרם): בהשוואה לאלה עם GFR מעל 90 מ"ל\דקה\1.73מ"ר ו-ACR נמוך מ-30 מ"ג\גרם – יחס סיכון של פי 13.1 . החוקרים מסכמים וכותבים כי ירידה בתפקוד הכלייתי ונוכחות אלבומינוריה נמצאו קשורים לעליה בהארעות של פרפור פרוזדורים באופן בלתי תלוי בגורמים אחרים.    

Circulation, June 2011

 

אריתרופויאטין לטיפול באנמיה בחולי אי-ספיקת לב (American Heart Journal)

במאמר חדש שפורסם ב-American Heart Journal מדווחים חוקרים על מטה-אנליזה של מחקרים אקראיים ומבוקרים ממנה עולה כי טיפול בתכשירי ESA (Erythropoietin Stimulating Agents) עשוי להביא לשיפור ביכולת הגופנית, להקל על תסמינים ולשפר את התוצאות בחולי אי-ספיקת לב עם אנמיה.

 

החוקרים ערכו חיפוש נרחב וזיהו 11 מחקרים אקראיים ומבוקרים, עם סך כולל של 794 משתתפים, והשוו את הטיפול ב-ESA אל מול ביקורת במהלך 2-12 חודשי מעקב.

 

טיפול ב-ESA הביא לשיפור משמעותי במשך ביצוע מאמצים (עליה של 96.8 שניות) ומרחק הליכה לשש דקות (עליה של 69.3 מטר), בהשוואה לביקורות.

תועלת תועדה גם עבור צריכת חמצן מקסימאלית (עליה של 2.29 מ"ל לק"ג לדקה), שיפור במדד NYHA (0.73-), מקטע פליטה (עליה של 5.8%), ערכי BNP (B-type Natriuretic Peptide) עם  ירידה של 226.99 פיקוגרם למ"ל, ומדדי איכות חיים בעת עליה ממוצעת של 2 גרם לד"ל בערכי המוגלובין.

 

החוקרים מדווחים על שיעור נמוך משמעותית ומובהק של אשפוזים על-רקע אי-ספיקת לב עם טיפול ב-ESA (יחס סיכויים של 0.56 ). לא תועדה עליה נלווית בתופעות לוואי או תמותה (יחס סיכויים של 0.58).

 

החוקרים מסכמים וכותבים כי מהממצאים עולה כי טיפול ב-ESA עשוי לשפר את היכולת הגופנית, להקל על תסמינים ולסייע במספר תוצאות קליניות בחולי אי-ספיקת לב עם אנמיה.  

American Heart Journal. 2011;161(5):822-831e2


 

סגור חלון