Emed.co.il - גירסה להדפסה
  אתר לאנשי רפואה e-Med

E-MED.CO.IL 21/07/2019  הדפס מאמר  הדפס מאמר
 
E-MED.CO.IL

27/07/2011 הרפואה בראי ההיסטוריה : Claude Bernard גאון בפיזיולוגיה

Claude Bernard  היה אחד הפיזיולוגים הגדולים של המאה התשע עשר. הוא חי בין השנים 1813 ועד 1878. הוא נולד למשפחה פשוטה:- אביו היה כורם במחוז Beaujolais בצרפת. הוא התחיל את הקריירה שלו כשוליה לרוקח. אך מקצוע זה לא מצא חן בעיניו. בזמנו החופשי הוא כתב שירה ודרמה. בגיל 21 הוא העתיק את מקום מגוריו לפריז.  שם הוא הגיש את עבודתו הדרמטית למבקר, אשר גילה שלברנר יש כשרון, אך כנראה לא מספיק כדי להצליח במקצוע זה. הוא הציע לברנר  ללמוד רפואה, כי במקצוע זה הסיכויים להתפרנס טובים יותר.

בתום לימודי הרפואה הוא הצטרף ל Magendie  שבאותם הימים היה הפיזיולוג המוביל בצרפת.

מחקריו הראשונים של ברנר התמקדו במערכת העיכול. בימיו של ברנר הדעה המקובלת הייתה שמנגנון העיכול מתחיל בקיבה ומסתיים שם. ברנר הראה שבקיבה מתרחש רק תחילת העיכול, ושהתהליך ממשיך במעיים בהשפעת ההפרשות של הלבלב.

תגליתו השנייה של ברנר הייתה קיומו ותפקידו של glycogen. ברנר הוכיח שהפרשת מיץ המרה, אינה תפקידו היחידי של הכבד. הכבד מייצר גם סוכר. הוא הרחיב תגלית זו בהמצאת המושג של "סביבה פנימית" – milieu interieur – שממנו משתמע שנוזלי הגוף שואפים לשמור על סביבה פחות או יותר קבועה, בה ריכוז של המרכיבים השונים לא משתנה באופן רחב. תגליתו של יצירת סוכר על ידי הכבד הוכיח שאברי הגוף מסוגלים להרכיב חומרים ולא רק לפרק אותם.

התגליות של ברנר השפיעו  גם על הבנת תפקידו של גוף האדם בכללותו. מסתבר שכל אברי הגוף תלויים אחד בשני, משפיעים אחד על השני והגוף מנגנון מורכב שכל חלקיו מתואמים אחד עם השני.

 

תגלית שלישית של ברנר הייתה במערכת העצבים האוטונומית. הוא מצא שחיתוך העצבים הסימפטטיים תעלה את חום הגוף באזור העצבים החתוכים. מסקנתו הייתה שמערכת העצבים הסימפתטית גורמת לכווץ כלי הדם. כאשר מערכת זו יוצאת מכלל פעילות – על ידי חיתוך -  כלי הדם מתרחבים והחום באזור זה עולה. מנגד, עצב ה chorda tympani  שהוא נציג של המערכת הפרה-    סימפתטית  מכווץ  את כלי הדם. כך התגלה הפעילות הווזו-מוטורית של מערכת העצבים האוטונומית.

שמו של ברנר התפרסם בעולם הרפואה ובשנת 1854 הוקם במיוחד עבורו משרה של פרופסור לפיזיולוגיה באוניברסיטת Sorbonne  בפריז.

בערוב ימיו ברנר כתב את תרומתו הכי חשובה לקידום הרפואה. הוא הגדיר את העקרונות עליהם יש לבסס מחקר רפואי.

כותרת ספרו Introduction  to the study of experimental medicine"  " הספר הופיע בשנת 1865 והוא נחשב כאחד הספרים הקלאסיים הגדולים שנכתבו אי פעם, ויאה  לכל חוקר במדעי הרפואה שיעיין בו. ברנר לימד שברפואה ניסיונית, אין מקום לדוקטרינות או לדעות קדומות. הוא הוסיף שלפעמים הידיעות שלנו מפריעות במאמץ ללמוד את הדברים שאיננו יודעים עדיין. המדען האמיתי עורך תצפיות בתהליכי הטבע; על סמך העובדות שגילה, הוא בונה היפותזה.  ולבסוף הוא מתכנן ניסוי כדי לבדוק האם ההיפותזה שלו נכונה ואם לא. בנוסף לכושר התצפית שלו היו לו ידי זהב ולכן הוא הכריז ש "ראש ללא ידיים, הוא אמפוטנטי לגמרי."

המשפט האחרון בספרו הוא :-" חשיבה חופשית ובלתי תלויה, היא חיונית לקידום האנושות".

 

 

סגור חלון