Emed.co.il - גירסה להדפסה
  אתר לאנשי רפואה e-Med

E-MED.CO.IL 27/06/2019  הדפס מאמר  הדפס מאמר
 
E-MED.CO.IL

15/03/2012 משלנו: החמצת האבחנה של ווסת יתר (mennorrhagia) סופה בחוסר דם לא מאובחן

הדימום האופייני לווסת נשלט באמצעות פקקים הומיאוסטטיים (   homeostatic) שמצמצמים את כמות הדם  שהולכת לאיבוד. כשאישה לוקה במחלה שפוגעת במנגנון הקרישה, דוגמת ליקויים בדופן כלי הדם, בירידה במספר טסיות הדם או באיכותם, בחסר בגורמי קרישה או במחלת von Willebrand הליקוי יכול להתבטא על ידי איבוד דם מוגבר - יתר ווסת - בעת המחזור החודשי.

 

אומדנים שונים הראו, כי יתר ווסת מלווה בהפרעת מנגנון הקרישה בקרב 17% עד 47% של חולות הלוקות ביתר ווסת. לפי ההגדרה יתר ווסת הוא מצב בו אישה מאבדת יותר מ 80 מ"ל דם בעת המחזור או שהמחזור נמשך יותר משבעה ימים. קיימות שתי שיטות למדידת איבוד דם בעת המחזור. השיטה הראשונה, סטנדרט הזהב, מבוססת במדידת alkaline hematin . שיטה מסובכת ודורשת זמן רב לביצוע. שיטה פשוטה יותר משתמשת בסקלה של גוונים שונים של צבע אדום יחד עם ספירת הטמפונים בהן האישה השתמשה. שיטה זו פשוטה, זולה ויחסית מדויקת עם רגישות וסגוליות של מעל 80%.

החוקרים הניחו שעל ידי שאלון המוגש למתבגרות בו הן מתעדות את מהלך הווסת באמצעות השיטה השנייה שהזכרנו, יצליחו לגלות מתבגרות הלוקות ביתר ווסת ללא ידיעתן וביניהן כאלה עם הפרעה במנגנון הקרישה – דוגמת מחלת von Willebrand שטרם אובחנה.

שבע מאות מתבגרות שהשתתפו בהרצאה בנושא יתר ווסת, התבקשו למלא שאלון בו הן מתארות מהלך המחזור החודשי שלהם. מתוך שבע מאות המשתתפות נבחרו 105 אשר לפי המידע בשאלון, לוקות ביתר ווסת. לאחר ברור מעמיק יותר נקבעה אבחנה של יתר ווסת אצל 34.

שליש מבנות אלה, לא היו ערות לעובדה  כי איבוד הדם בעת המחזור החודשי שלהן נחשב מעל התקין. לא נמצא קשר בין יתר-ווסת לגיל המתלוננת, לזמן שעבר מאז תחילת הווסת או לתולדות משפחה של תלונה דומה.  חוסר דם נמצא בשש מתבגרות ולכולן הייתה ווסת יתר. לא נמצאו מקרים של הפרעות קרישה.

 

החוקרים מסכמים שאפשר לאבחן ווסת יתר על ידי שאלון. לעיתים מתבגרות אינן ערות לעובדה שיש להן איבוד דם מוגבר בעת המחזור החודשי וכתוצאה חוסר דם. החוקרים מציעים להנהיג שאלונים לגילוי יתר ווסת בבתי ספר ועל ידי כך אבחנה מוקדמת של יתר ווסת ושל חוסר דם  משני לכך.

המאמר הופיע בכתב העת Journal of Pediatrics  של חודש מרץ  (נכון מרץ) 2012

 

הערת העורך: החוקרים התחילו עם 705 בנות ומצאו יתר ווסת ב 34 בנות ולכן היה נראה לי שאחוז הלוקים ביתר ווסת הוא 5%  ולא 36% כפי שהחוקרים טענו במאמרם. בקשתי הבהרה מד'ר רבל וילק, אחת ממחברי המאמר והנה תשובתה:-

"בשלב ראשון של המחקר סקרנו 705 בנות בבית ספרן. בגלל מגבלות הלסינקי (צורך באישור הורים) הסקר לא כלל פרטים מזהים ושאל שאלות כלליות בלבד, כולל השאלה 'האם את חושבת שיש לך דימום ווסתי רב ? לשאלה זו ענו 105 בנות 'כן'. כלומר 15% (105/705) מהבנות חושבות שיש להן דימום וסתי רב.

בשלב שני – כל בת שהשתתפה בסקר קבלה חבילה עם טפסים שהיו ממוספרים באותו מספר כמו השאלון הראשוני שלה. את החבילה עם הטפסים היא לקחה הביתה להורים. כדי להשתתף במחקר, היא וההורים היו צריכים לחתום על טופס הסכמה ולשלוח אותו חזרה יחד עם שאלון מפורט על נטייה לדמם וכן שאלון המודד את כמות הדימום הווסתי בפועל בזמן מחזור אחד.  בחלק זה של המחקר הסכימו להשתתף רק 94 בנות. כאשר בדקנו את הטפסים של 94 הבנות מצאנו ש-34 מתוכנן (36%) סובלות מדימום ווסתי רב. כך שדימום ווסתי רב הוא כנראה יותר שכיח ממה שחושבים. בגלל שהטפסים של הבנות בחלק השני היו ממוספרים באותו מספר כמו הטפסים בחלק הראשון יכולנו לבדוק האם יש התאמה בין התשובה שהבת כתבה בסקר הראשוני לבין התוצאה של השאלונים. מצאנו שהיו 11 בנות שאובחנו עם דמם וסתי רב לפי השאלונים שבתשובה בסקר ענו "לא" או "לא יודעת" על השאלה- האם את חושבת שאת סובלת מדימום וסתי רב?- כך שגם חלק מהבנות לא מודעות שיש להן בעיה.

במחקר לא היה סינון של בנות. 94 בנות שהשתתפו בחלק השני הגיעו מכל הקבוצה באופן רנדומלי. בטבלה ראשונה של המאמר ניתן לראות שהמאפיינים של הקבוצה שהשתתפה בחלק השני של המחקר הייתה דומה למאפיינים של החלק הראשון של המחקר, כך שהיא קבוצה די מייצגת. לפי החישוב במאמר - השכיחות של דימום וסתי רב הוא 36% (עם 95% טווח בטחון  מ 26.5%-46.7% ).

מקווה שזה עונה על שאלתך".

 

תודה ד'ר רבל וילק.

 

Underdiagnosed menorrhagia in adolescents is associated with underdiagnosed anemia

Revel-Vilk S et al

J Pediatr 2012;160:468

 

סגור חלון