Emed.co.il - גירסה להדפסה
  אתר לאנשי רפואה e-Med

E-MED.CO.IL 20/04/2019  הדפס מאמר  הדפס מאמר
 
E-MED.CO.IL

12/04/2012 ניסוי והטעיה

באוקטובר האחרון התבשרנו כי מחקריו של הפסיכולוג ההולנדי, דידריק סטאפל, על סטיראוטיפים, שזכו לא פעם למחמאות מעמיתיו וכונו "טובים מכדי להיות נכונים" הם אמנם כאלה – כלומר לא נכונים. ממצאי ועדת חקירה קבעו כי החוקר הבכיר מאוניברסיטת טילבורג לא בחל באמצעים מחקריים כדי לקבל את התוצאות הרצויות. ראש ועדת חקירה, ד"ר פים לוולט, איתר לא פחות מ- 30 פרסומים מדעיים המבוססים על נתונים מפוברקים והוא בטוח שזו אינה המילה האחרונה בכל מה שקשור לסטאפל.

 

כיצד זה אפשרי ?

את התשובה מציעים ג'וסף סיימונס ועמיתיו מאוניברסיטת וורטון בגליון אוקטובר 2011 של כתב העת המכובד Psychological Science . מאמרם מעורר המחשבה מתייחס לקלות הבלתי נסבלת שבה אפשר לבסס השערות של מחקר התנהגותי בסיוע כלים סטטיסטיים.

כותבי המאמר גורסים כי גמישות באיסוף הנתונים, שאינה זוכה לגילוי נאות בתיאור מחקרים שונים, מאפשרת הצגת הממצאים כמובהקים גם כשאינם כאלה. לטענתם, החוקרים נהנים מ"דרגת חופש מחקרית" המאפשרת להם להוכיח, כמעט כל תיאוריה. הם חופשיים להחליט בין השאר, על גודל המדגם, מתי להפסיק את איסוף הנתונים ועל אלה תצפיות קיצוניות לוותר. לעיתים הם מגדירים את השערת המחקר אחרי ביצוע המחקר.

ניהול נכון (כלומר לא נכון) של שלב איסוף המידע יכול להגדיל באופן ניכר את הסיכוי לקבל ממצא מובהק מבחינה סטטיסטית ללא הצדקה מדעית.

 

הערת העורך: הבאתי קטע זה ממאמר שהופיע במוסף עיתון 'הארץ' ביום 3 לפברואר 2012 . גם מאמרים שאנחנו מביאים במגזין הפדיאטרי מדברים על מחקרים התנהגותיים. לדוגמא, התנהגות של ילדים שנולדו לפני הזמן, או שעברו טראומה לראש וכדומה. כאשר אני מביא את המאמר אני סומך על זה שמערכת העיתון שמביא את המאמר הגיש אותו לביקורת של מומחים אך לפעמים עולה בי חשד שהביקורת לא הייתה קפדנית במידה מספקת.

לדוגמא, לא מזמן הבאנו מאמר בו מתוארת התערבות שההורים נתנו לקבוצת פגים. כאשר נשאלו על התוצאות, ההורים שנתנו את הטיפול דיווחו על שיפור, בהשוואה לקבוצת ביקורת, ואילו הגננות לא ראו הבדל. לא מפתיע שההורים ראו הבדל כי הם נתנו את הטיפול והיו מושפעים מכך. כאשר החוקרים נשאלו מדוע הגננות לא מצאו שיפור, הם ענו שההתנהגות בגן אינה דומה להתנהגות בבית. יתכן שזה נכון, אך אני העדפתי לקבל את התוצאות לפי האמרה הלטינית cum grano salis – עם גרגיר של מלח, דהיינו בספקנות.

ולא רק במאמרים התנהגותיים יש מקום להטעיה. זכור לי לפני שנים, אימונולוג ידוע שהיה אחד המחברים במאמר של מחקר של אחד מתלמידיו. התוצאות היו מדהימות, אך חוקרים אחרים לא הצליחו לחזור על הניסיונות. בסוף התברר שהתוצאות היו מפוברקות לחלוטין. בזה הסתיימה הקריירה של הסטודנט אך לא רק שלו, אלא גם של המורה שלו שהיה אימונולוג מוכשר ופורה ובודאי לא ידע שתלמידו משקר.

 

לכן כדאי לנו לשמור על גישה ביקורתית. לא בכדי אומרת הממרה האנגלית – יש שקרים, יש שקרים גסים אך מעל הכל יש סטטיסטיקה.

סגור חלון