Emed.co.il - גירסה להדפסה
  אתר לאנשי רפואה e-Med

E-MED.CO.IL 22/10/2019  הדפס מאמר  הדפס מאמר
 
E-MED.CO.IL

13/05/2012 מניעת דיכאון- סקירת עדכון מה-JAMA

הפרעות דיכאון פוגעות באיכות החיים, בתפוקה במקום העבודה והגשמת התפקידים במסגרת החברה והמשפחה. בחברה בימינו התפקוד הקוגניטיבי, התפקוד האמוציונאלי והכישורים החברתיים הנדרשים לביצוע התפקידים המיועדים הופכים חשובים יותר וגם פגיעים יותר להשפעות של דיכאון. הפרעות דיכאון, מספר מחלות נפשיות שיש להפריד משונות נורמאלית במצב הרוח ובריאות נפשית ירודה במדינות בעלות הכנסה בינונית ונמוכה.

 

למעלה ממחצית מאלו הסובלים מדיכאון מפתחים הפרעה כרונית או נשנית לאחר אירוע דיכאוני ראשון וצפויים לבלות למעלה מ-20% מחייהם במצב דיכאוני. עם שיעורי הימצאות של למעלה מ-5% במהלך 12 חודשים במרבית המדינות בעלות הכנסה גבוהה, בינונית ונמוכה וההופעה של ההפרעה כמעט בכל גיל, דיכאון מוביל לפגיעה משמעותית באיכות החיים וכרוך בתחלואה אישית וייאוש. בנוסף, דיכאון מוביל לפגיעה נוספת בעקבות סיבוכים ביולוגיים והתנהגויות של חולי ובאופן זה מוביל לעליה בסיכון למחלות לב וכלי דם, דמנציה ותמותה מוקדמת, לצד עליה בשיעורי המוגבלות, סיבוכים ושימוש בשירותי הבריאות בחולים עם מחלות כרוניות נלוות.

דיכאון מדורג שלישי מבין ההפרעות האחראיות לנטל התחלואה העולמי ועד שנת 2030 צפוי להגיע למקום הראשון במדינות בעלות הכנסה גבוהה.

 

מניעת דיכאון: הזדמנויות חדשות

גם אם ניתן היה לטפל באופן מבוסס-ראיות בכל החולים עם הפרעת דיכאון, ההשפעה הייתה מוגבלת בשל העליה הקבועה בשיעור החולים והתועלת המוגבלת של אפשרויות הטיפול הזמינות. מניעה עשויה להציע הזדמנויות רבות יותר להפחתת נטל התחלואה של הפרעות דיכאוניות.

בדו"ח שפורסם מטעם משרד הבריאות האמריקאי הוגדרה מניעה כהתערבות שנועדה למנוע הופעת מקרים חדשים של הפרעות נפשיות באלו שעדיין אינם עונים על הקריטריונים להפרעה זו. מניעה עשויה להיות מכוונת כנגד כלל האוכלוסייה (מניעה אוניברסאלית), לקבוצות בסיכון גבוה (מניעה סלקטיבית), או לאלו עם תסמינים שאינם עונים על הגדרת תסמונת (מניעה מכוונת). למעלה משלושים מחקרים אקראיים מצאו כי התערבויות למניעה עשויות להפחית את ההיארעות של אירועים חדשים של הפרעת דיכאון מג'ורי בשיעור של כ-25% ועד 50% כאשר ההתערבויות המניעתיות מבוצעות באופן מדורג.

גישות בעלות תועלת מוכחת כוללות הדרכה, פסיכותרפיה, טיפול תרופתי, התערבויות לשינוי אורחות חיים והתערבויות תזונתיות.

 

ההיבט הכלכלי של מניעת דיכאון

ממאזן עלות-תועלת להתערבויות מניעתיות עולה כי יש לטפל ב-8-10 חולים למניעת מקרה אחד של דיכאון, גודל השפעה הדומה להתערבויות המשמשות למניעה של מצבים אחרים (למשל, יש לטפל ב-21 חולים בסטטינים, במשך חמש שנים, למניעת אוטם לבבי נוסף אחד). בנוסף, העלות הכלכלית של מניעת שנה אחת של חיים עם מוגבלות על-רקע דיכאון נמוכה מהתקרה הנוכחית של 30,000-50,000 דולרים, המקובלת ע"י מרבית קובעי המדיניות כמשתלמת מבחינת עלות-תועלת.

 

תעדוף מחקרים למניעה של דיכאון

לממצאים החיוביים של מחקרים למניעה סלקטיבית ומניעה מכוונת חשיבות רבה מבחינת בריאות הציבור, אך עדיין לא מבוצע יישום מלא של כל הגישות המבוססות-ראיות למניעת דיכאון. הפער הזה בין הידוע ובין המיושם בפועל דורש תשומת לב, פעולה וחיזוק העדויות והמאמצים בנושא. ה-Global Consortium for Depression Prevention, שהתכנס באוטרכט, הולנד, בספטמבר 2011, השווה את ההתקדמות שנערכה בתחום מניעת דיכאון עם זו שנרשמה בתחום מחלות לב וכלי דם. הם מצאו כי חלה ירידה בתחלואה ובתמותה על-רקע מחלות לב וכלי דם, כעדות לשיפור אמצעי הטיפול והמניעה.

להשוואה, הפאנל תומך בשילוב גישות למניעת דיכאום עם שיפור באבחנה ובטיפול במטרה להפחית את התחלואה הגלובאלית והנטל הכלכלי של דיכאון.

 

סיכום

נרשמה התקדמות רבה בתחום מחקרים בנושא מניעת דיכאון, עם עדויות התומכות בשימוש נרחב יותר בגישות השונות והתערבויות משתלמות מבחינת עלות-תועלת להפחתת נטל המחלה.

 

JAMA. 2012;307(10):1033-1034

 למאמר

סגור חלון