Emed.co.il - גירסה להדפסה
  אתר לאנשי רפואה e-Med

E-MED.CO.IL 20/10/2019  הדפס מאמר  הדפס מאמר
 
E-MED.CO.IL

31/07/2012 בקיצור נמרץ - לקט המחקרים הבולטים של המחצית הראשונה של יוני 2012

מה בין דום נשימה בשינה ובין תמותה עקב מחלות ממאירות? (מתוך הכנס הבינלאומי מטעם ה-American Thoracic Society)

במחקר שעקב אחר למעלה מ-1,500 עובדים בוויסקונסין במשך למעלה מעשרים שנים, זיהו חוקרים קשר בין דום נשימה בשינה, בעיקר בצורות החמורות של ההפרעה, ובין עליה ניכרת בסיכון לתמותה עקב מחלות ממאירות. ממצאי המחקר הוצגו במהלך הכנס הבינלאומי מטעם ה-American Thoracic Society.

החוקרים מדווחים כי בחולים עם דום נשימה בשינה בדרגה חמורה נרשם סיכון יחסי לתמותה עקב ממאירות של פי 4.8 (P=0.0052) כאשר החוקרים התבססו על מדד AHI (Apnea-Hypopnea Index) לסיווג הפרעות נשימה בשינה. כאשר החוקרים חישבו את מדד היפוקסמיה (אחוז הזמן עם ריוויון חמצן מתחת ל-90%), הסיכון היחסי לתמותה עקב ממאירות נע בין 2.9 באלו עם דום נשימה בשינה בדרגה בינונית ועד 8.6 באלו עם הפרעה חמורה. החוקרים מדגישים כי זהו המחקר הראשון שהדגים קשר בין דום נשימה בשינה ובין סיכון מוגבר לתמותה עקב מחלות ממאירות.

נכללו כ-1500 משתתפים במחקר. לאחר 22 שנות מעקב, תועדו 112 מקרי תמותה במדגם, 50 מהם יוחסו למחלות ממאירות. הסיבה הנפוצה ביותר לתמותה עקב ממאירות הייתה סרטן ריאות, אך מקרי תמותה יוחסו גם לממאירויות של המעי הגס והרקטום, רירית הרחם, שחלות, שד, מוח, שלפוחית שתן וכבד.

החוקרים מציינים כי ייתכן וטיפול במכשיר CPAP מפחית את הסיכון לממאירות או תמותה עקב ממאירות. 

לידיעה במדסקייפ, מתוך הכנס הבינלאומי מטעם ה-American Thoracic Society


תקווה חדשה לתועלת של טיפול במעכבי ACE ו-ARB בחולי אי-ספיקת לב עם מקטע פליטה שמור (מתוך כנס Heart Failure Congress)

 מחקר תצפיתי חדש, שהוצג במהלך כנס ה-Heart Failure Congress מטעם ה-European Society of Cardiology Heart Failure Association, מצא כי חסמי ציר רנין-אנגיוטנסין הביאו לשיפור מובהק סטטיסטית בשיעורי ההישרדות של חולים עם אי-ספיקת לב ומקטע פליטה שמור. הממצאים עולים בניגוד לתוצאות של לפחות שלושה מחקרים אקראיים מג'וריים, שניפצו לכאורה את התקוות הגבוהות לתועלת של תרופות אלו.

במחקר הנוכחי החוקרים התמקדו בלמעלה מ-3,000 זוגות תואמים של חולים עם אי-ספיקת לב ומקטע פליטה שמור ממאגר Swedish Heart Failure Registry, והדגימו ירידה של 9% בשיעורי התמותה מכל-סיבה עם טיפול במעכבי ACE או ARB (p=0.008).

יחס הסיכויים הלא-מתוקן להשפעה של עיכוב ציר רנין-אנגיוטנסין על שיעורי התמותה מכל-סיבה לאחר שנה אחת במדגם כולו עמד על 0.48 (p<0.001).

Heart Failure Congress 2012

לידיעה במדסקייפ

 

ההשפעה של איזון אינטנסיבי של רמות הסוכר בדם על סיבוכים כלייתיים בחולים עם סוכרת מסוג 2 (Arch Intern Med)

 בכתב העת Archives of Internal Medicine פורסמו תוצאות מטה-אנליזה חדשה להערכת איזון אינטנסיבי של רמות הסוכר, בהשוואה לאיזון קונבנציונאלי של רמות הסוכר בדם וההשפעה על סיבוכים כלייתיים בחולי סוכרת מסוג 2.

הסקירה כללה נתונים משבעה מחקרים, עם סך כולל של כ-28,000 משתתפים.

מהנתונים עולה כי בהשוואה לגישה הקונבנציונאלית, איזון אינטנסיבי של רמות הסוכר בדם הפחית את הסיכון למיקרואלבומינוריה (יחס סיכון של 0.86) ומאקרואלבומינוריה (0.74). עם זאת בהשוואה לגישה קונבנציונאלית, איזון אינטנסיבי של רמות הסוכר לא הפחית את הסיכון להכפלת ריכוז קריאטינין בדם (1.06), מחלת כליות סופנית (0.69) או תמותה עקב מחלת כליות (0.99).

 

החוקרים מסכמים וכותבים כי תוצאות הסקירה מעידות כי איזון אינטנסיבי של רמות הסוכר בדם מצמצם אלבומינוריה, אך חסרות עדויות לפיהן גישה זו עשויה למנוע סיבוכים כלייתיים בעלי משמעות קלינית, דוגמת מחלת כליות כרונית, מחלת כליות בשלב סופני ותמותה עקב מחלת כליות, בחולים עם סוכרת מסוג 2. בשורה התחתונה, אין סיבה משכנעת להתחלת גישת טיפול אינטנסיבי לאיזון רמות הסוכר בדם באמצע המחלה, במטרה למנוע כשל כלייתי.

Arch Intern Med. 2012;172(10):761-769

 לידיעה ב-NELM


 הערכת התועלת של טיפול הורמונאלי חליפי במניעת מחלות כרוניות (Annals of Internal Medicine)

 מקומה של אבלציה באמצעות צנתר בטיפול בפרפור פרוזדורים התקפי (מתוך כנס Heart Rhythm Society)

אבלציה באמצעות קטטר וגלי רדיו עם בידוד של ורידי הריאה אינה רק בטוחה כטיפול קו-ראשון בפרפור פרוזדורים התקפי או ממושך, אלא מביאה גם להפחתה משמעותית יותר בשיעור ההישנויות של פרפור פרוזדורים, בהשוואה לטיפול בתרופות אנטי-אריתמיות, כך עולה מתוצאות מחקר RAAFT 2 (Radiofrequency Ablation vs Antiarrhythmic Drugs as First Line Therapy of Atrial Fibrillation). 

במסגרת המחקר עקבו החוקרים אחר החולים באמצעי ניטור טלפוניים, ומצאו כי לאבלציה באמצעות גלי רדיו יתרון משמעותי על תרופות אנטי-אריתמיות בהפחתת התקפי פרפור פרוזדורים. ממצאים אלו תומכים בבידוד ורידי הריאה באמצעות גלי רדיו כטיפול קו-ראשון בחולים עם פרפור פרוזדורים התקפי. החוקרים מציינים כי לפי הקווים המנחים בקנדה, אפשרות הטיפול הנ"ל משמשת כיום כקו טיפול שני בחולים עם פרפור פרוזדורים התקפי, שאינם מגיבים לטיפול בתרופות אנטי-אריתמיות. במסגרת המחקר חולקו באקראי 127 חולים שלא קיבלו טיפול קודם בתרופות אנטי-אריתמיות – 87.5% עם היסטוריה של פרפור פרוזדורים התקפי והיתר עם פרפור פרוזדורים ממושך – לקבוצת אבלציה באמצעות גלי רדיו בתוך 4-6 שבועות או להתחלת טיפול בתרופות אנטי-אריתמיות. בכל המקרים, התפקוד הסיסטולי היה תקין ואף אחד מהחולים לא סבל מיתר לחץ דם או אי-ספיקת לב.

מדובר בחולה מאוד סימפטומטיים, עם ממוצע של 47 אירועי פרפור פרוזדורים במהלך ששת החודשים האחרונים; עם זאת, הם היו בסיכון נמוך לאירוע מוחי, עם מדדי CHADS2 שעמדו בממוצע על 0.5 בקבוצת האבלציה ו-0.7 בקבוצת הטיפול התרופתי.

בקבוצת האבלציה, 15.2% נדרשו לאבלציה נוספת, כולל מקרה אחד בתקופת הטיפול הראשוני ותשעה במהלך תקופת המעקב. שבעה חלים (10.6%) המשיכו לקבלת טיפול אנטי-אריתמי.

Heart Rhythm Society 2012

לידיעה במדסקייפ

 

בסוכרתיים, שימוש באספירין אינו קשור לסיכון מוגבר לדימומים (JAMA)

מחקר מבוסס אוכלוסיה מאיטליה מדווח כי שימוש באספירין קשור באופן מובהק לסיכון מוגבר לדימומים מג'וריים גסטרואינטנסיאלים או מוחיים. עם זאת, קשר זה לא נמצא בקרב חולים סוכרתיים המוגדרים כתת קבוצה בסיכון גבוה.  החוקרים עשו שימוש במאגר מידע אדמיניסטרטיבי שכלל 4.1 מיליון תושבים ב-12 מחוזות בריאות שונים בפוגליה, איטליה, בכדי לזהות מטופלים ספציפיים עם מרשמים חדשים לאספירין במינון נמוך (מתחת ל-300 מ"ג ליום). המעקב נעשה מינואר 2003 ועד דצמבר 2008 . קבוצה זו הושוותה לקבוצת ביקורת באותו היקף של אנשים אשר לא השתמשו באספירין באותה תקופה. היעד המרכזי של המחקר היה אישפוזים בשל דימומים גסטרואינטנסיאלים מג'וריים או דימומים מוחיים בעקבות התחלת טיפול באספירין.

להלן המימצאים המרכזיים:

במהלך תקופה חציונית של 5.7 שנים שיעור האירועים במשתמשי האספירין היה 5.58 לכל 1000 שנות מטופל לעומת 3.6 בקבוצה שלא נטלה אספירין. הסיכון היחסי לנוטלי האספירין היה של פי 1.55 בהשוואה לקבוצת הביקורת.

השימוש באספירין היה קשור לסיכון מוגבר לדימום מג'ורי במרבית תתי הקבוצות שנבחנו, למעט הסוכרתיים שאצלם יחס הסיכון היה 1.09 אך ללא מובהקות סטטיסטית .

ללא קשר לנטילת האספירין, קבוצת הסוכרתיים הייתה בסיכון מוגבר לדימומים של 1.36

המחברים מסכמים שבהתבסס על המימצאים הללו נראה שחולי הסוכרת מייצגים אוכלוסיה שונה במונחים של תועלת וסכון צפויים מטיפול נוגד טסיות

.  JAMA. 2012;307(21):2286-2294

 

 פחות זה יותר: המלצה להמנע מהדמיות ב-6 השבועות הראשונים לאחר התחלת כאבי גב תחתון (Archives of Internal )

בפרסום חדש ב-Archives of Internal במסגרת ההמלצות לקידום פרקטיקה קלינית מושכלת וכחלק מהסדרה "פחות זה יותר" ממליצים המחברים להמנע מביצוע הדמיות למטופלים המתלוננים על כאבי גב תחתון במהלך 6 השבועות הראשונים מאז החלו הכאבים, אלא אם כן יש עדות ל"נורות אדומים".

מטרת הסידרה היא לסייע לרופאים, ומטופלים לבצע בחירה מושכלת של שימוש בטכנולוגיות רפואיות יקרות ולהמנע משימוש שאינו צפוי להביא תועלת. למעשה המלצות אלה להמנע מהדמיית של גב תחתון כבר פורסמו באוגוסט 2011. במאמר הנוכחי מציינים המחברים שביצוע הדמיות (בעיקר צילום רגיל) על רקע תלונות של כאב גב תחתון הוא נפוץ מאוד, כ-42% מהמטופלים עוברים זאת במהלך השנה הראשונה לתלונה. עוד עולה שכ-6 מתוך 10 מהמטופלים שביצעו הדמיה עשו זאת באותו יום שבו נעשתה האבחנה, ו-8 מתוך 10 תוך חודש.

המחברים מתייחסים גם למחקר בLANCET- -ראו Lancet. 2009;373:463-472 ) ) שדיווח על כך שהדמייה של גב תחתון סמוך למועד התלונה לא הביאה לשיפור בתוצאות הקליניות.

בנוסף לכך, העריכו המחברים שניתן לחסוך היום בארה"ב כ-300 מיל' $ בשנה באמצעות הגבלת ביצוע הדמיות של איזור גב תחתון במשך 6 השבועות הראשונים מתלונת המטופלים, ולאפשר זאת רק כשיש אינדיקציה ספציפית חמורה, לרבות חסר נוירולוגי חמור או מתקדם, או כשיש חשש למצב חמור כמו אוסטיאומילוסיס.

Arch Intern Med. Published online June 4, 2012. Article full text, Commentary full text

 

התועלת של ניתוח מעקף קיבה בטווח הארוך (Ann Surg)

מתוצאות סקירה חדשה שפורסמה בכתב העת Annals of Surgery עולה כי ניתוח מעקף קיבה מסייע במניעת עלייה במשקל במשך שנתיים ומעלה.

החוקרים מסבירים כי השאלה שעמדה תמיד על הפרק נגעה להשפעות הניתוח בטווח הארוך. במסגרת הסקירה הנוכחית הם אספו את התוצאות מ-22 מחקרים שעקבו אחר למעלה מ-4,200 חולים לאחר ניתוח מעקף קיבה. משך תקופת המעקב נעה בין שנתיים ועד למעלה מ-12 שנים.

המטופלים איבדו כ-66% מהמשקל העודף של גופם, ללא עלייה חוזרת במשקל עם הזמן. החוקרים מדווחים כי ירידה של 65-75% במשקל העודף מוגדרת כתוצאה מצוינת של הניתוח.

ממצאי הסקירה מספקים עדות תומכת מצוינת ליעילות ארוכת הטווח של ניתוח מעקף קיבה. לפי דיווחי ה-American Society for Metabolic and Bariatric Surgery, כ-220,000 מטופלים ירדו במשקל בעקבות התערבויות ניתוחיות בשנת 2009, כאשר העלות של כל פרוצדורה נעה בין 11,500 דולרים ועד 26,000 דולרים.

 

החוקרים מציינים כי ירידה במשקל הינה רק אחת מהמטרות של ההתערבות הניתוחית, וכי יש לבחון גם שיפור במחלות רקע, דוגמת יתר לחץ דם, סוכרת ובעיות אחרות הנפוצות בחולים הסובלים מהשמנה חולנית. מחקרים אחרים מצאו כי ניתוח להפחתת משקל עשוי להפחית את הסיכון לסוכרת ומחלות לב וכלי דם.

 Ann Surg 2012

לידיעה במדסקייפ

סגור חלון