Emed.co.il - גירסה להדפסה
  אתר לאנשי רפואה e-Med

E-MED.CO.IL 20/07/2019  הדפס מאמר  הדפס מאמר
 
E-MED.CO.IL

15/10/2012 הרפואה בראי ההיסטוריה: Sir William Gull

Sir  William Gull  חי בין השנים 1816 ועד 1890. הוא נולד למשפחה פשוטה ואביו מת כאשר גל היה בן 10. לאחר מות אביו האם הקדישה את כל זמנה לחינוך שמונת ילדיה והחדירה בהם את התכונה לנסות ולהצטיין בכל מה שהם עושים. בבית הספר הוא למד לטינית אך יוונית הוא לימד את עצמו ואחר כך נתן גם שיעורים בשפה זו. בהיותו מתבגר הוא פגש בוטנאי וממנו למד בוטניקה- תחביב שהעסיק אותו כל חייו. כמו כן הוא נהג לשוט אל שפת הים בימים החופשיים שלו ולאסוף, לזהות ולקטלג את בעלי החיים שמצא שם. כך התעוררה אצלו ההתעניינות בביולוגיה אשר הביאה אותו במרוצת הזמן לרצות ללמוד רפואה. משאלה זו ללמוד רפואה התגשמה תוך זמן קצר, כי הוא פגש את הגזבר של בית חולים Guy's בלונדון אשר ביקר בעיירה בה גל גר. הגזבר התרשם מכישוריו של גל והזמין אותו לבוא ללמוד רפואה בלונדון. בעת ההיא גל היה בן 20. בתקופה ההיא סטודנטים לרפואה היו מעין שוליות וגל קיבל שני חדרי מגורים בתוך בית החולים ומשכורת בגובה של 50 לירות סטרלינג לשנה. בשנה הראשונה בלונדון, הוא זכה בכל הפרסים שהוצעו עבור הצטיינות בלימודים בבית החולים שלו. בהיותו בן 25 הוא סיים את לימודיו ברפואה. הוא נשאר בית החולים כמורה ורופא. כעבור חמש שנים הוא עבר את הבחינות לתואר MD באוניברסיטת לונדון וקיבל מדליית זהב. מאוחר יותר הוא נבחר כחבר ל Royal Society   חברות אשר ניתנה רק למדענים אשר תרמו תרומה מקורית למדע.

בשנת 1871 הוד מלכותו הנסיך מווילס חלה עם מחלת חום ממושכת והתברר שהוא נדבק במחלת טיפוס הבטן – Typhoid  fever. מצבו של הנסיך היה קריטי משך כמה ימים וד"ר גל טיפל בו במסירות רבה. העיתון היומי Times  כתבה עליו :" לד"ר גל היה מרץ בלתי נלאה, עירנות מתמדת, טיפל בעדינות וביסודיות, וריכז באישיותו את התפקידים של רופא, של חובש, של אחות רחמניה ושל משרת. כאשר החולה סבל מהזיות הוא דיבר איתו בצורה כל כך נחמדה ומשכנעת, שהחולה הסכים לאכל ולשתות, כי על אכילה ושתייה חייו של החולה היו תלויים.

הוא גם הרים את הגוף הרזה של החולה כדי לרחוץ אותו בחומץ ובו בזמן עקב אחרי כל שינוי במצבו של החולה, בדק את הדופק ואת הלב. לפעמים הוא נשאר ארבע עשרה שעות רצופות ליד מיטת החולה."

לאחר שהחולה הבריא גל ציין "הוד מלכותו קיבל טיפול לא פחות טוב מאשר כל חולה השוכב בבית החולים שלי". על שירות זה גל קיבל את תואר האצילות.

אך אותנו מעניין מה הייתה תרומתו של גל לרפואה.

 

בבריטניה של המלכה ויקטוריה כניסתן של נשים ללימודי רפואה כבר הייתה אפשרית אך לא הייתה קלה. בשנת 1886 גל עשה מאמצים כדי להקל על נשים המעוניינות ללמוד רפואה. הוא הקים קרן שנתנה מענק לימודים לסטודנטית אחת.

הוא תיאר כמה מקרים של anorexia nervosa והוא זה אשר נתן למחלה את שמה. מעניין לציין שעל אף שהוא טען שאינו יודע את סיבת המחלה, הוא קרא לה בהתחלה Anorexia hysterica כך שאפשר להסיק מהשם שהוא חשד ברקע נפשי. הוא גם מזכיר את האל-ווסת המאפיין את המחלה ובנוסף מתאר שבמרוצת הזמן יש חולות אשר מבריאות מהמחלה.

הוא פרסם מאמר על נפריטיס כרונית וטען שזאת מחלה כללית של כלי הדם ולאו דווקא מחלה ראשונית של הכליות.

מחלה אחרת שתיאר היא תת-תרסיות והוא מציין את השינויים המנטליים וגם השינויים הפיזיים המאפיינים את המחלה. בנוסף הוא תרם להבנתנו של paraplegia.

בערוב ימיו התרחשו בלונדון סדרה של רציחות בשכונת Whitechapel  שלא פוענחו אף פעם אך המקרה  מתואר ברומן בשם Jack the Ripper . עיתון אמריקאי בשנת 1895 רמזה שהרוצח הוא רופא אנגלי מפורסם ועיתון נוסף טען במפורש שהרוצח היה גל. מומחים בהיסטוריה טוענים שאלה האשמות שווא ללא שמץ של הוכחה.

גל מת בשנת 1890 ועל המצבה לפי בקשתו חרות הפסוק מספר מיכה: "הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה טּוֹב וּמָה ה' דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ, כִּי אִם עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט,וְאַהֲבַת חֶסֶד,וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלוֹהֶיךָ".

 


סגור חלון