Emed.co.il - גירסה להדפסה
  אתר לאנשי רפואה e-Med

E-MED.CO.IL 27/06/2019  הדפס מאמר  הדפס מאמר
 
E-MED.CO.IL

15/10/2012 סיפור אישי: שותפות

אחרי שתים עשרה שנים מחלת האלצהימר חיסלה למעשה את מוחה של מיוריאל (Muriel) ומחקה את זיכרונותיה ואת זהותה. מרותקת למוסד סיעודי היא הייתה נפחדת וחסרת אונים, פוסעת הלוך ושוב ומוצפת בחרדה עצומה. פסיעה חוזרת ונשנית אופיינית לשלבים הסופיים של המחלה, כאילו החולים נדחפים לחפש משהו שאבד להם ללא תקנה.

כל מאמציו של הצוות להקל על חרדותיה של מיוריאל נכשלו. במשך תקופה ארוכה היא הייתה שלווה רק בשנתה, ותנועותיה הבלתי פוסקות גרמו לה לרזון קיצוני. יום אחד, לגמרי במקרה, היא עברה ליד מראה גדולה שהייתה תלויה משמאל לדלת היציאה לחצר, וקלטה בה את דמותה. מוקסמת נעמדה מיוריאל בפעם הראשונה מזה חודשים רבים, כשעל פניה הבעה מוזרה. היא נראתה כאילו זה עתה פגשה חברה ותיקה, משהי שפניה מוכרות לה, אך את הקשר ביניהן אינה יכולה לזכור.

כתוצאה ממחלתה לא דברה מיוריאל במשך חודשים רבים, אבל מתוך משיכה בלתי מוסברת אל הדמות שבמראה היא החלה לדבר אליה בשפה משלה. יום אחר יום היא עמדה, ובמשך שעות רבות דיברה אל האישה שבמראה. זה הרגיע אותה. האחיות קיבלו בברכה ובהקלה את התנהגותה החדשה. פסיעותיה האינסופיות וחרדותיה הפכו את הטיפול בה לקשה מאד. מורגלות בהתנהגות חסרת פשר של חולים, הן לא הקדישו מעתה תשומת לב רבה לדרך שבה בילתה את זמנה. אבל הרופא שלה ראה את הדברים אחרת. בעת ביקור הרופאים היומי הוא נהג לעצור ליד המראה ולשהות זמן מה עם החולה שלו. בעמדו לידה, הוא דבר אל האישה במראה, בכבוד ובחביבות האופייניים לו. פעם אחת, בסוף שיחתו עם בבואתה של מיוריאל , הוא התרגש מאד כשראה דמעות בעיניה.

הדבר נגע עמוקות לליבו. משלא יכול היה לרפא את מחלתה האכזרית של החולה שלו, חיזק הרופא האמיתי הזה בנוכחותו את הקשר האחרון שלה אל עצמה, ונתן תוקף לערכה כבת אנוש.

 

הסיפור מובא מספרה של ד"ר רחל נעמי רמן "ברכות סבי" תורגם מאנגלית על ידי ארנה פרייזר, מודן הוצאה לאור.

 

סגור חלון