Emed.co.il - גירסה להדפסה
  אתר לאנשי רפואה e-Med

E-MED.CO.IL 17/10/2019  הדפס מאמר  הדפס מאמר
 
E-MED.CO.IL

15/11/2012 סקירה: דלקת חיידקית במערות האף בקרב ילדים – Acute bacterial sinusitis

רוב המחלות הזיהומיות של דרכי הנשימה העליונות בילדים מקורם בזיהומים וירליים. לפי האומדן, אצל כ-  7% המחלה מסתבכת בדלקת חיידקית במערות האף. כאמור, מדובר באומדן ואין לנו מספרים מדויקים. הסיכון לפתח דלקת חיידקית במערות האף אחרי מחלה וירלית בדרכי הנשימה העליונות, גבוה פי שנים בקרב ילדים המבקרים בגן ילדים מאשר אלה שלא מבקרים בגן ילדים. בארצות הברית הרופאים כותבים 20 מיליון מרשמים כל שנה עבור תרופות אנטיביוטיות במקרים של דלקת מערות האף.

שתי הסיבות העיקריות להופעת דלקת חיידקית במערות האף הן מחלה וירלית בדרכי הנשימה העליונות ואלרגיות.

שלוש פרזנטציות שונות לדלקת במערות האף.

הצורה הנפוצה ביותר היא, היא כסיבוך לדלקת וירלית בדרכי הנשימה העליונות המאופיינת בשיעול, נזלת מימית או סמיכה, שנמשך  יותר מ 10 ימים אך פחות מ 30 יום. לעיתים קרובות השיעול מטריד יותר בלילה מאשר בשעות היום. מאחר ונזלת בלבד מסתיימת בדרך כלל בפחות מ 10 ימים אם התלונה נמשכה כבר למעלה מ 10 ימים צריך לעורר חשד לדלקת במערות האף. בבדיקה בדרך כלל הילד אינו נראה מאד חולה וחום הגוף רק מעט מעל החום הרגיל.

הצורה השנייה מאופיינת על ידי מחלה חמורה יותר. חום הגוף מעל 38.5 מעלות שנמשך כבר שלושה ימים. הפרשת האף צהובה וסמיכה.

בצורה השלישית המחלה היא ביפזית (Biphasic). לאחר שיפור ראשוני עם ירידה במעלות חום  הגוף, החום עולה שנית, השיעול גובר וההפרשה מהאף חוזרת.

 

סיבוכים לדלקת במערות האף לא שכיחים. הסיבוכים כוללים סיבוכים מחוץ לגולגולת דוגמת בצקת, דלקת או מורסה ברקמות מסביב לעין או מורסה מתחת לפריאוסטיאום. הסיבוכים בתוך הגולגולת כוללים אמפיאמה (empyema), דלקת קרומי המוח, מורסה או  קריש באחד הסינוסים של המוח.

 

שלושה מרכיבים לפתוגנזה של דלקת חיידקית במערות האף:-

1. חסימת הפתחים של מערות האף.

2. פעילות פינוי חלשה על ידי ריסי הרירית – decreased mucociliary clearance   הפרשות   

    צמיגות יותר מאשר רגיל.

3. חסימת הפתחים של ריריות מערות האף היא תוצאה לבצקת של הריריות המלווה את הדלקת

    בדרכי הנשימה העליונות.

 

האבחנה

האבחנה של דלקת מערות האף מבוססת על תולדות המחלה. בדיקות הדמיה אינן מהימנות, כי קשה או בלתי אפשרי להבדיל בין בצקת הריריות משנית לנזלת וירלית פשוטה בכל שיטות ההדמיה – בטומוגרפיה ממוחשבת, בסונוגרפיה ובהדמיה בתהודה מגנטית – כלומר magnetic resonance imaging. בדיקות אלה עוזרות כאשר אין ממצאים פתולוגיים כדי לשלול את האבחנה של סינוסיטיס. הדמיה רצויה גם כאשר יש תלונות המצביעות על סיבוכים דוגמת כאבי ראש, פרכוסים, הפרעות עצביות, בצקת מסביב לעין ושיבושים בתנועת העיניים.

 

טיפול אנטיביוטי

בזמן האחרון זיהום על ידי המופילוס אינפלואנזה נפוץ יותר מאשר מקודם וזיהום על ידי סטרפטוקוקוס פנוימוניה נפוץ פחות. לא כל המחקרים מצאו כי טיפול אנטיביוטי מועיל. אחד המחקרים האחרונים השתמש ב amoxicillin-clavunolate פעמיים ביום  או בפלסבו ב- 58 ילדים שאובחנו כלוקים בסינוסיטיס. בקבוצה זו נמצא כי 68% מהילדים שקבלו amoxicillin-clavunolate  הבריאו לעומת 14% בקבוצת הבקרה. המינון של התרופה היה 90 מ"ג אמוקסיצילין   ו- 6.4 מ"ג/ק"ג משקל ליום.

הבחירה של התרופה האנטיביוטית תלויה במידה רבה בחיידקים הנפוצים בסביבת החולה וברגישות שלהם לתרופות שונות. טיפול סימפטומטי, כולל טיפות אף, שטיפה במי מלח, אנטי היסטמינים ונגזרים של אדרנלין אינם מועילים.

 

הסקירה הופיעה בכתב העת New England Journal of Medicine   מה 20 בספטמבר 2012.

 

DeMuri GP, Wald ER.

New Engl J Med 2012;367:1128

סגור חלון