Emed.co.il - גירסה להדפסה
  אתר לאנשי רפואה e-Med

E-MED.CO.IL 21/07/2019  הדפס מאמר  הדפס מאמר
 
E-MED.CO.IL

16/12/2012 בקיצור נמרץ – המחקרים הבולטים של המחצית הראשונה של נובמבר 2012

מה בין בדיקות קולנוסקופיה ובין שכיחות סרטן מעי גס ורקטום? (Gastroenterology)

העלייה בשימוש בבדיקות קולנוסקופיה כבדיקת סקירה לסרטן מעי גס ורקטום מלווה בירידה בשיעורי היארעות סרטן מעי גס ורקטום באותם אנשים בגילאי 50 שנים ומעלה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהדורת נובמבר של כתב העת Gastroenterology.

המחקר התבסס על נתונים אודות שני מיליון מטופלים, שנאספו בין השנים 1993-2009, ומצא גם כי חלה עליה בשיעורי סרטן מעי גס ורקטום במבוגרים צעירים.

החוקרים זיהו ירידה בשיעורי סרטן מעי גס ורקטום במהלך תקופת המחקר בכל המבוגרים. שיעור ניתוחי כריתת מעי ירד מ-71.1 ל-100,000 אנשים בשנת 1993 ל-47.3 ל-100,000 אנשים בשנת 2009.

החוקרים סבורים כי שימוש נרחב בבדיקות קולנוסקופיה עשוי להשפיע על הסיכון לסרטן מעי גס ברמת האוכלוסייה הכללית. מספר איגודים ממליצים על בדיקות סקר בגיל 50 באנשים ללא סיכון מוגבר לממאירות.

 

החוקרים מסכמים וכותבים כי מהמחקר עולה כי לקולנוסקופיה השפעה חיובית והבדיקה עשויה להגיע עד לחלק העליון של המעי הגס, בהשוואה לבדיקות סקירה אחרות, כולל בדיקת דם סמוי בצואה וסיגמואידוסקופיה, הבוחנות את החלק התחתון של המעי הגס והרקטום בלבד.

 Gastroenterology. 2012;143:1227-1236

לידיעה במדסקייפ

 


הנחיות לטיפול בפעילות-יתר של שלפוחית השתן (J Uro)

ה-American Urological Association וה-Society of Urodynamics, Female Pelvic and Urogenital Reconstruction פרסמו הנחיות קליניות חדשות לאבחנה וטיפול בפעילות-יתר לא-נוירוגנית של שלפוחית השתן, שפורסמו בכתב העת Journal of Urology.

הגישה לאבחנה: אנמנזה מקיפה, בדיקה גופנית ובדיקת שתן מומלצים באופן שגרתי. במידת הצורך, תרבית שתן ו/או הערכת שארית שתן לאחר התרוקנות, כמו גם איסוף יומי שתן ו/או שאלוני תסמינים. בדיקות אורודינאמיות, ציסטוסקופיה ובדיקות אולטרה-סאונד של הכליות והשלפוחית אינן נדרשות בבירור הראשוני בחולים ללא-סיבוכים, ויש לשמור אפשרויות אלו למקרים מסובכים או עמידים. ציטולוגיה של השתן אינה מומלצת בהעדר המטוריה, כאשר החולה מגיב לטיפול.

טיפול: חלק מהחולים והמטפלים עשויים לבחור לא לקבל כל טיפול. ראשית יש להציע טיפולים התנהגותיים (דוגמת אימוני שלפוחית, גישות לשליטה בשלפוחית, אימון שרירי רצפת האגן וטיפול בנוזלים) והדרכה. נתונים מוגבלים תומכים בהתחלת טיפול אנטי-מוסקריני עם טיפול התנהגותי.

טיפול קו-שני – תרופות אנטי-מוסקריניות: יש להציע תרופות אנטי-מוסקריניות כטיפול קו-שני. במידת האפשר, ישנה העדפה לתכשירים בשחרור ממושך על-פני תכשירים בשחרור-מיידי, להגבלת תופעות של יובש בפה. טיפול במדבקה או בג'ל Oxybutynin עשוי לסייע גם כן. אין לטפל בתרופות אנטי-מוסקריניות בחולים עם גלאוקומה צרת-זווית ללא אישור של רופא העיניים המטפל. יש לנקוט משנה זהירות במתן הטיפול בחולים עם הפרעה בהתרוקנות קיבה, או אלו אם היסטוריה של אצירת שתן. יש לנסות ולטפל בעצירות ויובש בפה לפני הפסקת הטיפול התרופתי בשל תופעות לוואי. יש להיזהר במתן הטיפול לחולים תשושים או אלו הנוטלים תרופות אחרות בעלות תכונות אנטי-כולינרגיות.

בחולים ללא תגובה לטיפול התנהגותי ותרופתי נדרשת הערכה של מומחה, במידה וברצונם לקבל טיפול נוסף.

 

טיפול קו-שלישי: טיפולים המאושרים ע"י ה-FDA

ניתן להציע Sacral Neuromodulation כטיפול קו-שלישי לחולים מתאימים עם תסמינים חמורים ועמידים של פעילות יתר של שלפוחית השתן או לחולים שאינם מתאימים לטיפול קו-שני ומעוניינים לעבור פרוצדורה ניתוחית.

 

טיפול מאושר נוסף הנתמך ע"י הפאנל כטיפול קו-שלישי הוא PTNS (Peripheral Tibial Nerve Stimulation) באמצעות מחט  אקופונקטורה, לאחר שהוכח כי הוא עשוי להועיל לחולים עם אי-נקיטת שתן בחומרה בינונית ותכיפות במתן שתן, המסכימים לפרוטוקול הטיפול.

טיפולים שאינם מאושרים ע"י ה-FDA

ניתן להציע זריקה של Onabotulinumtoxin A לתוך שריר הדטרוזר לחולים מתאימים, שלא הגיבו לטיפולים מקו-ראשון ומקו-שני, לאחר הסבר מתאים..

טיפולים נוספים

למעט  כמוצא אחרון, קטטר שתן קבוע אינו מומלץ לטיפול בתסמיני פעילות יתר של שלפוחית השתן, בשל המאזן השלילי של יחס סיכון-תועלת.

מעקב

על החולים להיות במעקב של הרופא להערכת היענות, יעילות, תופעות לוואי ואפשרות למתן טיפולים חלופיים.

 

פאנל המומחים מכיר בצורך במחקרים נוספים בנושא פעילות-יתר של שלפוחית השתן, כולל נתונים אפידמיולוגיים, מחקרים בסיסיים ומחקרים קליניים.

J Urol. Published online October 23, 2012

 

לידיעה במדסקייפ


הערכת הקשר בין צריכת דגים וחומצות שומן אומגה-שלוש ובין הסיכון למחלות צרברווסקולאריות (BMJ)

מתוצאות מטה-אנליזה וסקירה סיסטמית חדשה שפורסמו בכתב העת BMJ עולה כי נתונים תצפיתיים מצביעים על הפחתה מתונה בסיכון למחלות צרברווסקולאריות עם צריכת דגים וחומצות שומן אומגה-שלוש ארוכות שרשרת. עם זאת, הנתונים אודות תוספי חומצות שומן אומגה-שלוש ארוכות שרשרת אינם תומכים בעדויות תצפיתיות אלו.  לפיכך, החוקרים מציעים כי התועלת של צריכת דגים עשויה להיות בתיווך מנגנון מורכב הכולל מגוון חומרי תזונה המצויים בדגים.

הסקירה כללה 26 מחקרי עוקבה פרוספקטיביים ו-12 מחקרים אקראיים ומבוקרים, ענו על הקריטריונים להכללה בסקירה, עם נתונים אודות קרוב ל-800,000 חולים ו-כ-35,000 תוצאות צרברווסקולאריות.

במחקרי העוקבה, הסיכון היחסי למחלה צרברווסקולארית עמד על 0.94 עם 2-4 מנות דגים בשבוע ו-0.88 עם חמש מנות ומעלה, בהשוואה לעד מנה אחת בשבוע. הסיכון היחסי למחלה צרברווסקולארית מהשוואת השליש העליון של רמות חומצות שומן אומגה-שלוש ארוכות שרשרת עם שני השלישים התחתונים לסמנים הביולוגיים בדם -  עמד על 1.04 ועבור חשיפה תזונתית עמד על 0.90.

 

כמו כן, במחקרים אקראיים ומבוקרים, הסיכון היחסי למחלה צרברווסקולארית על-רקע שימוש בתוספי חומצות שומן אומגה-שלוש לא היה שונה באופן מובהק סטטיסטית מהסיכום בביקורות.

לכן מסיקים החוקרים כי הירידה בסיכון הקשורה לצריכת דגים נובעת מכמה מרכיבי תזונה הנמצאים בדגים ולא רק מחומצות שומן אומגה 3.

BMJ 2012; 345:e6698

לידיעה ב-NELM

 

עדויות נוספות לפיהן פעילות גופנית עשויה למנוע דמנציה  (Stroke)

פעילות גופנית מפחיתה את הסיכון לליקוי קוגניטיבי ודמנציה וסקולארית באנשים קשישים, שאינם מוגבלים, עם שינויים בחומר הלבן, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Stroke.

התוצאות לא היו תלויות בחומרת השינויים בחומר הלבן ונותרו גם לאחר תקנון לרמת השכלה, גיל, אטרופיה טמפוראלית וגורמי סיכון המנבאים דמנציה, דוגמת אירוע מוחי קודם וסוכרת. לדברי החוקרים, הממצאים תומכים בסברה כי באנשים מבוגרים עם גורמי סיכון וסקולאריים ועדות לנזק לכלי דם מוחיים יש תועלת לפעילות גופנית סדירה.

מחקר LADIS (Leukoaraiosis and Disability) הינו מחקר פרוספקטיבי שבחן את ההשפעה של שינויים בחומר הלבן על התפתחות מוגבלות במבוגרים בגילאי 64-84 שנים. המחקר כלל חולים עם תלונות מינוריות (נוירולוגיות, קוגניטיביות, מצב-רוח או מוטוריקה), שלא השפיעו על התפקוד היומיומי שלהם.

הסקירה כללה 638 חולים, 29.6% מהם עם אירוע מוחי קודם ו-14.6% עם סוכרת. על-בסיס בדיקות הדמיה בתהודה מגנטית, נקבע כי 44% מהחולים במחקר סבלו משינויים קלים בחומר הלבן, ב-31% זוהו שינויים בינוניים וב-25% שינויים חמורים בחומר הלבן.

המשתתפים סווגו כפעילים (30 דקות ומעלה של פעילות, לפחות שלוש פעמים בשבוע) או לא-פעילים. כ-64% מהמשתתפים ערכו פעילות גופנית.

המשתתפים עברו סדרה של בדיקות נוירו-פסיכולוגיות להערכת התפקוד הקוגניטיבי, האוריינטציה, השפה, הזיכרון, הקשב, מהירות עיבוד מנטאלי ותפקוד ניהולי. בביקורי מעקב סווג המצב הקוגניטיבי כדלקמן: דמנציה, ליקוי קוגניטיבי ללא דמנציה, או ללא עדות לליקוי קוגניטיבי. מהמחקר עולה כי פעילות גופנית הינה גורם מגן בלתי תלוי לליקוי קוגניטיבי, שלא השתנה עם תקנון לסוכרת.  כאשר החוקרים לקחו בחשבון את התפקוד הקוגניטיבי הבסיסי (באמצעות מדדי מבחן מיני-מנטל), פעילות גופנית נותרה גורם מנבא בלתי-תלוי לדמנציה וסקולארית, עם הפחתת הסיכון במחצית.

Stroke. Published online November 1, 2012


האם החיסון כנגד שפעת מפחית את הסיכון למחלות לב וכלי דם? (מתוך כנס ה-Canadian Cardiovascular Congress)

האם חיסון פשוט כנגד שפעת עשוי להפחית במחצית את הסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג'וריים בתוך שנה? זוהי המסקנה אליה הגיעו חוקרים בעקבות מטה-אנליזה של ארבעה מחקרים, שכללו למעלה מ-3,000 משתתפים. ממצאי הסקירה הוצגו במהלך קונגרס ה-Canadian Cardiovascular Congress לשנת 2012.

החוקרים ערכו סקירת ספרות וזיהו רק ארבעה מחקרים שענו על הקריטריונים להכללה בסקירה. המחקרים, מהולנד, ארגנטינה, פולין ותאילנד, נערכו בין השנים 1994-2008, כאשר רשויות הבקרה בארצות הברית היו קובעות כי מניעת מתן חיסונים כנגד שפעת הינה צעד לא-אתי.

הסקירה כללה למעלה מ-3,200 משתתפים: 1580 ללא מחלת לב וכלי דם, קרוב ל-800 משתתפים זמן קצר לאחר תסמונת כלילית חדה וכ-850 חולים עם מחלה קרדיווסקולארית יציבה. כמחציתם חוסנו כנגד שפעת והיתר קיבלו חיסון פלסבו.

לאחר שנה אחת תועדו 187 אירועים קרדיווסקולאריים מג'וריים (שהוגדרו בנוכחות אוטם לבבי, אירועים מוחיים, או תמותה לבבית) והחיסון כנגד שפעת הביא לירידה של כ-50% בשיעור האירועים (יחס סיכויים של 0.52, p=0.0002).

החוקרים מדווחים על 65 מקרי תמותה קרדיווסקולארית ו-70 מקרי תמותה בסך הכל, עם מגמה לפיה שיעורי התמותה היו נמוכים יותר בקבוצת ההתערבות.

החוקרים מעריכים  כי החיסון כנגד שפעת עשוי להגן על חולים עם גורמי סיכון מרובים למחלות לב וכלי דם מפני זיהומים נשימתיים העשויים להוביל לאוטם לבבי או אירוע מוחי,  או שהחיסון עשוי למנוע דלקת העשויה לעודד קרע של נגע פגיע. 

מתוך כנס ה-Canadian Cardiovascular Congress

לידיעה במדסקייפ

 

ההשפעה של תרגילים להפחתת מתחים על לחץ הדם בחולים עם יתר לחץ דם (מתוך Canadian Cardiovascular Congress)

בחולים עם יתר לחץ דם קל, המנסים להימנע מטיפול תרופתי ומעדיפים לנסות להפחית את לחץ הדם באמצעות תרגילי יוגה ומדיטציה, ממצאי מחקר HARMONY (Hypertension Analysis of Stress Reduction Using Meditation and Yoga) אינן מבשרים טובות.

גם החוקרים מודים כי הם התאכזבו מתוצאות המחקר, כאשר בקרב משתתפים עם יתר לחץ דם בדרגה 1, באלו שהקפידו על תכנית MBSR (Mindfulness Based Stress Reduction) באופן אינטנסיבי לא חל שיפור באיזון לחץ הדם.

למרות שמחקרים קודמים מצאו כי סוגים שונים של טכניקות להקלה על מתחים עשויות להפחית את לחץ הדם, מחקרים אלו כללו חולים שנטלו גם תרופות להורדת לחץ דם. מכאן עלה כי MBSR עשויה לשמש כגישה יעילה, אך כתוספת לטיפול.

מבין 483 חולים שנסקרו תחילה, 382 לא התאימו למחקר בשל נטילת תרופות להורדת לחץ דם. בעקבות זאת נותרו 101 משתתפים (38 גברים, 63 נשים) בגיל ממוצע של 55 שנים.

בתחילת המחקר, לחץ הדם האמבולטורי הממוצע במהלך היום עמד על 140/87 מ"מ כספית ומעלה, עם לחץ דם אמבולטורי ממוצע במהלך 24 שעות של 135/82 מ"מ כספית ומעלה. המשתתפים חולקו באקראי לטיפול בתכנית להקלה מיידית על מתחים, או לרשימת המתנה לטיפול זה (קבוצת ביקורת). כולם קיבלו ייעוץ באשר לאורחות חיים בריאים, כמומלץ בהנחיות לטיפול ביתר לחץ דם. ההתערבות שניתנה ע"י שני מטפלים מיומנים לקבוצות של כ-25 חולים כללה מפגש פתיחה, שמונה מפגשי מודעות שבועיים בני שעתיים וחצי, כאשר המשתתפים למדו כיצד לתרגל יוגה ומדיטציה, יום תרגול שלם ותרגול ביתי של מדיטציה במשך 45 דקות בכל יום. החוקרים לא זיהו הבדלים משמעותיים בין קבוצת ההתערבות וקבוצת הביקורת באף אחד מהמדדים להערכת לחץ דם אמבולטורי לאחר 12 או 24 שבועות.   

מתוך Canadian Cardiovascular Congress

לידיעה במדסקייפ

 

סגור חלון