Emed.co.il - גירסה להדפסה
  אתר לאנשי רפואה e-Med

E-MED.CO.IL 17/10/2019  הדפס מאמר  הדפס מאמר
 
E-MED.CO.IL

16/01/2013 הוספת פרוביוטיקה לנשים הרות יחד עם הנקה לאחר הלידה מונעות אקזמה בתינוקות.

כמה עבודות מחקר כבר הוכיחו שהוספת פרוביוטיקה למזון של תינוקות ממעיטה את הסיכון לפתח אקזמה. עדיין אין ביכולתנו לתרגם תצפיות אלה להמלצות מעשיות ברורות. הסיבה לכך היא שאין אחידות במסקנות באשר אלו תינוקות מתאימים להוספות אלה, אלו זנים של חיידקים יעילים למטרה זו ובאיזו צורה לתת את הפרוביוטיקה לתינוקות. המחקרים עד כה לא תמיד מזכירים אם התינוקות ינקו או לא ומה היה הסיכון הגנטי להופעת אקזמה בקרב התינוקות שהשתתפו במחקר. וחשוב מכל, זמן התחלת הוספת מתן הפרוביוטיקה ומשך הזמן שניתנו, שונה ממאמר למאמר.

 

מהפרסומים הקיימים עולה שכנראה הזמן המיטבי למתן פרוביוטיקה הוא בהריון. כל המאמרים שהמליצו על מתן פרוביוטיקה החלו טיפול באם ההרה והמשיכו את מתן הפרוביוטיקה גם לתינוק. המחקרים אשר תיארו מתן פרוביוטיקה לתינוק לבד לא מצאו שתוספת זו יעילה במניעת אקזמה.

 

מטרת המחקר הנוכחי היה לברר אם הוספת פרוביוטיקה לאם בחודשיים האחרונים להיריון ובחודשיים הראשונים להנקה – ובלי הוספה לתינוק באופן ישיר  - יעילים במניעת אקזמה אצל התינוק.

במחקר נכללו 241 זוגות של אם ותינוקה. כל האמהות לקו באקזמה בעצמן. האמהות התחלקו לשלוש קבוצות. קבוצה אחת קבלה תוספת החיידקים Lactobacillus rhamnosus ו bifidobacterium longum . הקבוצה השנייה Lactobacillus paracaseii  ו bifidobacterium longum  והקבוצה השלישית קבלה פלסבו. האמהות קבלו תוספות אלו בחודשיים האחרונים לפני הלידה ובחודשיים הראשונים של ההנקה. כאמור התינוקות לא קיבלו פרוביוטיקה באופן ישיר. המעקב של התינוקות נמשך שנתיים. בדיקות עור לאלרגיה, כלומר skin prick tests  נבדקו בגיל חצי שנה, שנה ושנתיים.

 

מאתיים וחמישה תינוקות נשארו במעקב במשך שנתיים. הסיכון היחסי לפתח אקזמה בשתי הקבוצות שקיבלו פרוביוטיקה היה 0.17  ומנגד בקבוצת הבקרה הסיכון היה 0.3 . במילים אחרות הסיכון לפתח אקזמה הצטמצם בקבוצות המטופלות באופן משמעותי ומובהק p=0.001 .  תופעות לוואי לא נרשמו.

החוקרים מסכמים שלדעתם השיטה המומלצת למניעת אקזמה באמצעות מתן פרוביוטיקה היא לתת את הפרוביוטיקה לאם בחודשיים האחרונים של ההיריון ובחודשיים הראשונים של ההנקה, ואין צורך לתת פרוביוטיקה באופן ישיר בכלל בתנאי שיקבלו הנקה.

 

בדיון החוקרים מציינים שהם השתמשו בשני זנים של חיידקים בכל קבוצה, אם כי יתכן שחיידק אחד היה מספיק. הסיבה היא התצפיות שלחיידקים אלה, הלקטובצילוס והביפידובקטריום  פעולה סינרגיסטית, ולכן הצרוף של שני הזנים יהיה יעיל יותר. וכן נראה שכל אחד מחיידקים אלה פועל בצורה שונה על המערכת האימונית. החוקרים עצמם הראו בעבודה קודמת כי אחת התכונות של לקטובצילוס  היא לעודד את ההצמדה של ביפידובקטריה על הרירית.

קיים הסיכון שאחד החיידקים הניתנים כתרופה פרוביוטית יגרום לאלח דם בתינוק. למעשה סיבוך זה טרם תואר על אף העובדה שבפגיות רבות פרוביוטיקה ניתנות לכל הפגים באופן שגרתי וללא פגע. השיטה המתוארת כאן, בה החיידקים ניתנים לאם ולא לתינוק, גם כן עשוי למנוע סיבוך פוטנציאלי זה.

נשאלת השאלה אם מתן פרוביוטיקה לאם לקראת סוף ההריון בלבד תספיק למנוע אקזמה והתשובה היא שלפי מחקרים שהתפרסמו בזמן האחרון, מתן פרוביוטיקה בעת ההריון לא יספיק ויש צורך להמשיך טיפול זה גם בזמן ההנקה. החוקרים מסבירים ממצא זה שמתן פרוביוטיקה בעת ההריון משפיע על התכונות האימונולוגיות של חלב האם. הם מבססים דעה זו על התצפית שלהם שמתן פרוביוטיקה בעת ההריון מעלה את ריכוז הציטוקין האימונו-מודולטורי TGF β2  (בטא שתיים) בחלב האם.

 

חלב אם משפיע באופן ניכר על הרכב אוכלוסיית החיידקים במעי. האוליגוסכרידים – כלומר ה prebiotics  - מעודדים  ההתרבות ה bifidobacteria במעי. בנוסף חוקרים הראו בזמן האחרון שחיידקים מועברים בחלב אם באמצעות תאים מונונוקלאריים. כמו כן lactobacillus reuteri   צמח בתרבית של חלב אם. כל הממצאים האלה מעידים לכך שלחלב אם מנגנון להעביר חיידקים חיים מהאם למעיים של התינוק.

המאמר הופיע בכתב העת Journal of Allergy and Clinical Immunolgy  לחודש דצמבר 2012.


Maternal probiotic supplementation during pregnancy and breast feeding reduces the risk of eczema in the infant

Rautava S et al

J Allergy Clin Immunol 2012;130:1355.

 

סגור חלון