Emed.co.il - גירסה להדפסה
  אתר לאנשי רפואה e-Med

E-MED.CO.IL 23/05/2018  הדפס מאמר  הדפס מאמר
 
E-MED.CO.IL

15/01/2014 תוצאות הטיפול בתסמונת המעי המאוד קצר Ultrashort small bowel syndrome (שאלת CME)

תסמונת המעי הקצר היא הסיבה הנפוצה ביותר לאי-ספיקת המעי בילדות. התסמונת מוגדרת כמצב בו המעי אינו יכול לספוג מספיק מזון ומים כדי לשמור על איזון המים בגוף ועל הזנה שתאפשר גדילה תקינה. יש יחס ישיר בין אורך המעי שנשאר לאחר כריתת קטע של המעי לבין הסיכויים לשרוד בחיים – ככל שהמעי ארוך יותר כך הסיכויים להישאר בחיים טובים יותר. הגדרת התסמונת המעי המאוד קצר היא מצב בו אורך המעי שנשאר לאחר ניתוח הוא בסביבות 20 ס"מ. עד כה המצב של תינוקות שעברו כריתת מעי מסיבית פורסם רק בתיאורי מקרה בודדים או בסדרות קטנות מאד.

האפשרות להשאיר בחיים תינוקות לאחר כריתת מעי מסיבית יש לזקוף לזכות ההזנה התוך-ורידית השלמה. שיטה זו ראתה שיפורים במשך הזמן כולל טיפולים רפואיים והורמונאליים וכן שיטות לרקונסטרוקציה אוטולוגית (autologous) של המעי - כלומר הרחבת שטח המעי על ידי שימוש ברקמות של החולה עצמו. גם המעיים עצמם תורמים לשיפור תפקודם על ידי היפרפלזיה של הרירית, התארכות של הסיסים והתעמקות של הקריפטות. כדי להשיג תוצאות מיטיבות, קמו מרכזים סגוליים לרהביליטציה של המעי המתמקדים במטרה לא רק לצמצם שיעור התמותה לאחר כריתת המעי אלא לצמצם את הצורך להשתלת מעי בקרב התינוקות ששרדו בחיים. לתינוקות שנשארו עם אורך מעי של 20 ס"מ בלבד פרוגנוזה גרועה יותר מאלה שיש להם 30 ס"מ או יותר. בנוסף, מאחר וילדים שנשארו עם מעי מאוד קצר, זקוקים להזנה תוך ורידית ממושכת יותר הם נמצאים בסיכון גדול יותר לפתח מחלת כבד משנית להזנה תוך ורידי -  parenteral-nutrition associated liver disease.  מחלת כבד משנית להזנה תוך ורידית מעכבת תהליך הסתגלות המעי למצבו החדש. בשלבים הראשונים בתולדות ההזנה התוך ורידית מקרים של כריתת מעי מסיבית נחשבו מקרים אבודים ואין להחיות אותם. בשלבים מאוחרים יותר, נשקלה האפשרות של השתלת המעי.

הסטטיסטיקה של השתלות המעי מראה שיעור של כשל השתל בחמישים אחוז בחמשת השנים הראשונות לאחר ההשתלה. לכן השתלת המעי אינה הטיפול המיטבי וחייבים להשקיע מאמץ כדי לעזור לתינוקות לשרוד באמצעות הזנה תוך ורידית.

החוקרים במאמר לפנינו סיכמו את תוצאות ההזנה התוך ורידית במרכז המתמקד ברהביליטציה של המעי. הם בדקו את התיקים של תינוקות שנולדו בין השנים 2001 עד 2011. נמצאו 28 תינוקות שנשארו לאחר כריתה עם 20 ס"מ של מעי או פחות. בעת הסקירה, כל המנותחים מלבד אחד היו בחיים. כמעט חצי מהתינוקות נגמלו מהזנה תוך ורידית ואכלו דרך הפה בלבד. הסיכוי להיגמל מהזנה תוך ורידית היה טוב יותר כשהמעי הגס והשסתום האילאו- צקאלי (ileo-cecal) נשארו תקינים. בחולים שלא נגמלו מהזנה תוך ורידית, רמות אנזימי הכבד בדם – הטרנז-אמינזות – נשארו גבוהות.

החוקרים מסכמים שיש מקום למרכזים המתמחים בהזנה תוך ורידית עבור תינוקות הלוקים בתסמונת המעי הקצר מאוד. במרכז כזה התמותה תהיה נמוכה מאד ואפשר לצפות ש 50% של המנותחים ייגמלו מהזנה תוך ורידית תוך שנתיים. הסיכון לפתח מחלת כבד משנית להזנה תוך ורידית יצטמצם וקצב הגדילה ישתפר בקרב מקבלי טיפול זה.

 

המאמר הופיע בכתב העת  Journal of Pediatrics לחודש נובמבר 2013

 Successful rehabilitation in pediatric ultrashort bowel syndrome

Infantino BJ et al

J Pediatr 2013;163:1361

סגור חלון