Emed.co.il - גירסה להדפסה
  אתר לאנשי רפואה e-Med

E-MED.CO.IL 20/05/2019  הדפס מאמר  הדפס מאמר
 
E-MED.CO.IL

16/02/2014 הרפואה בראי ההיסטוריה- התפתחות השיטה האנטי-ספטית. (FREE)

לפני שנדון בעבודתו של ליסטר עצמו, נבדוק את המצב בתחום הבקטריולוגיה, המיילדות והכירורגיה בתקופה לפני ליסטר. תגליות והמצאות בדרך כלל לא באות באופן פתאומי. בדרך כלל  תצפיות רלבנטיות מצטברות עד שבא הממציא או המגלה ומצרף את כל העדויות ומפרסם את המסקנות שלו. גם הוריו של Charles Darwin   שקלו את האפשרות של אבולוציה, אך רק בנם צ'רלס אסף את העדויות בצורה שיטתית ובנה מהן תיאוריה מבוססת. ליאונרדו דה וינצי כבר צייר מודלים של אווירונים אך עברו כמה מאות שנים עד שהאחים Wright  בנו את האווירון הראשון.

תולדות האנטי-ספסיס מתחילות מאה שנה לפני ליסטר, כאשר ההולנדי  יצרן של עדשות, Anthony van Leeuwenhoek ( Lőwenhuk)  גילה את החיידקים – "החיות הקטנות"  כפי שהוא כינה אותם, שצפו במים עכורים. הוא יחד עם Kircher    היו הבקטריולוגים הראשונים על אף שלא הבינו את המשמעות של התצפיות שלהם. באותה התקופה איטלקי בשם Francsco Redi   שהיה משורר וגם פרזיטולוג, ערך תצפיות חשובות. הוא גילה שיש בעלי חיים שחיים בתוך בעלי חיים גדולים יותר – כלומר טפילים או פרזיטים. אך הוא גם טען שתולעים לא יופיעו בבשר רקוב אם מרתיחים אותו ומונעים כניסה של זבובים לאחר ההרתחה. בזה הוא שם קץ לאמונה שבעלי חיים יכולים להיווצר באופן ספונטני ברקמות רקובות. לכל בעל חיים יש הורים. כעבור מאה שנה, מדען איטלקי נוסף בשם Lazaro Spallanzani   טען שחוק זה מתייחס גם לחיידקים: כלומר אם מרתיחים נוזל המכיל חיידקים ומונעים כניסת חיידקים חדשים לאחר ההרתחה על ידי סגירה של הבקבוק, לא יימצאו חיידקים חדשים בנוזל.

הכימאי ובקטריולוג Louis Pasteur השפיע רבות על ליסטר. Pasteur  הרחיב את הבנתנו של פעילותם של חיידקים כגורמי מחלה והוא פיתח חיסון נגד מחלת ה Anthrax והראה שחיידקים אחראים בתהליך החמצת החלב.

גם בצד הקליני הרופאים הבינו במעורפל את המשמעות של ספסיס. בשנת 1773 Charles White שהיה מנתח וגם מיילד, כתב ספר על הטיפול בנשים הרות ויולדות. בספרו הוא ממליץ הזרקת חומר אנטיספטי לדרכי הלידה כאשר ההפרשות מצביעות על זיהום. הוא גם הדגיש את החשיבות של ניקיון מוחלט בחדרי הלידה. באותה תקופה מיילד בשם אלכסנדר גורדון כתב עבודה בה הוא קובע שרופאים שטיפלו ביולדת שסבלה מזיהום בדרכי הלידה -  Puerperal fever – חייבים להתרחץ  היטיב ולעשן – To fumigate  - את בגדיהם.

הסופר והרופא Oliver Wendell Holmes   הרצה בפני ה   Boston Society of Medical Improvement  על הנושא "סכנת ההדבקות של דלקת בדרכי הלידה" קהל המאזינים, בעיקר הוותיקים ביניהם לא קיבלו את דברי הולמס ובזו לו. הולמס, כך נמסר, הגיב בשקט ובכבוד, "כנראה שלא מלמדים היגיון בבתי ספר לרפואה שלנו.." חמישים שנה מאוחר יותר הוא כתב "אני לא הייתי הראשון להצביע על העוול שנעשה בחדרי לידה, אך יתכן שצעקתי יותר חזק ולזמן ארוך יותר מאשר האחרים. בסוף צבא החיידקים בעצמו צעד ותמך בתיאוריה שלי עד שהיא התקבלה על ידי כל הרופאים.

עכשיו אנחנו מגיעים ל Ignaz Semmelweiss  הנודע מוינה. סמלוייס חי בין השנים 1816 ועד 1865. בעת היותו עוזר ראשון לבית החולים ליולדות בווינה הוא שם לב לעובדה שהתמותה בקרב יולדות ששכבו במחלקות בהן הסתובבו סטודנטים הייתה גבוהה בהרבה מבמחלקות  בהן עבדו מילדות בלבד. גם היולדות הרגישו בהבדל זה ובקשו ללדת במחלקות ללא סטודנטים. בעת ההיא, ידיד של סמלוייס, פרופסור קולטשקה, פרופסור לרפואה משפטית, נדקר בעת ניתוח, ומת מפצעו. סמלוויס שם לב שתלונותיו של הפרופסור, והממצאים בעת הניתוח אחר המוות דמו מאד לממצאים של הנשים שמתו מדלקת בדרכי הלידה. "דלקת בדרכי הלידה"  הוא קבע, נגרם על ידי העברת גופיפים רקובים שבאים מבעלי חיים ומועברות על ידי הידיים" הוא דרש שסטודנטים הבאים מחדרי האנטומיה או מחדרי הבדיקה לאחר המוות ירחצו את ידיהם בתמיסה של כלוריד הסידן. כתוצאה מכך התמותה במחלקתו ירדה מ 18% עד ל 1%. אך גם זה לא שכנע את מתנגדיו והם רדפו אותו עד שהחליט לעזוב את ווינה ולהעתיק את מקום מגוריו לבודפסט. שם הוא פרסם את עבודתו המפורסמת "על הסיבה ועל המניעה של דלקת בדרכי הלידה". גם עכשיו הוא לא זכה לשכנע את מתנגדיו. סופו היה עצוב. הוא איבד את שפיותו. הוא מת מפצע מזוהם באצבעו קרבן לאותה מחלה שהוא הזהיר מפניה ומצא דרכים למניעתה.

גם כירורגים כללים בתקופה לפני ליסטר הקפידו על ניקיון בעת הניתוח בלי שהבינו את הרקע לדרישתם. אחד מהם היה Sir John Spencer Wells  שחי בין השנים 1818 ועד 1897. הוא עבד כרופא מנתח וכגיניקולוג. לוולס הייתה הצלחה גדולה בניתוח הסרת השחלות. במשך שלושים שנה של עבודתו בבית החולים השומרוני הטוב בלונדון הוא ביצע מעל אלף ניתוחים להסרת השחלות. הטכניקה שלו הייתה פשוטה והוא הקפיד על ניקיון ושקט בעת הניתוח. גם הוא לא ידע להסביר את החשיבות של הניקיון בעת הניתוח. היה זה ליסטר שסיפק את הרקע המדעי לחשיבות הניקיון.

סגור חלון