Emed.co.il - גירסה להדפסה
  אתר לאנשי רפואה e-Med

E-MED.CO.IL 21/05/2019  הדפס מאמר  הדפס מאמר
 
E-MED.CO.IL

15/03/2014 עד כמה סטרואידים ממשאף מעכבים את הגדילה ( CME )

לפנינו מאמר מערכת המנתח ממצאים שהופיעו במגזין הקודם.

אף אחד עוד לא מת כי גובהו הסופי היה חסר 1 ס"מ מגובהו הצפוי. אך אפשר להבין לליבם של ילדים והורים המודאגים שמא הסטרואידים הניתנים במשאף בטיפול של מחלת האסתמה יעכבו את הגדילה לגובה.  יש הורים המוכנים להפסיק טיפול זה בחשד שאכן הטיפול יפריע לגדילה. לכן חשוב להדגיש שכשהגדילה בחולה אסתמה מתעכבת, עדיין לא בטוח שהטיפול בסטרואידים במשאף הוא אשם בעיכוב הגדילה. במקרה כזה חייבים לשקול את כל האפשרויות. גם אטופיה לבד יכולה לעכב בגרות מינית וגדילה. לגובה לתקופה ממושכת. וכן אסתמה שאינה בשליטה טובה, מסוגלת לעכב גדילה – כמו כל מחלה כרונית. ושלישית, יתכן שיש גורם נוסף להפרעה בגדילה דוגמת חסר הורמון גדילה. חיוני בכל אופן כחלק של מעקב חולה אסתמה, לרשום את הגובה המדויק בכל בקור של חולה במרפאת אסתמה. לאסתמה עדיין יש תמותה כתוצאה מחוסר היענות. הכרחי אם כן להבין את תופעות הלוואי של הטיפול במתן סטרואידים במשאף אך גם היתרונות של טיפול זה ועל סמך מידע מאוזן לייעץ להורים ולחזק את אמונתם בטיפול.

כמה מחקרים ניסו לבדוק את השפעת טיפול בסטרואידים במשאף על הגדילה לגובה. רובם סבלו מכך שהם נערכו לתקופות קצרות מדי. אחד המומחים העיר על כך, שבלתי אפשרי לנהל מעקב של חמש שנים בפחות מחמש שנים. כעת קבלנו תשובה לשאלת השפעת הגדילה בקרב ילדים המקבלים סטרואידים במשאף, מתוצאות מחקר ה CAMP  של ארצות הברית. במחקר זה החולים התחלקו לשלוש קבוצות. קבוצה אחת קיבלה מנה יומית של 400 מיקרוג"ם בודסוניד, הקבוצה השנייה  מנה יומית של 16 מ"ג נדוקרומיל  (nedocromil) והקבוצה השלישית פלסבו.  הטיפול נמשך 4 עד שש שנים לילדים בני 13 עד 15. הגובה הסופי של הקבוצה נמדד בגיל   24.5  שנים. מהתוצאות התברר שבהשוואה לקבוצת הפלסבו, בקבוצה המטופלת בסטרואידים במשאף לגובה הסופי היה חסר 1.2 ס"מ.

הפסד זה בגדילה לגובה התרחש בשנתיים הראשונות של גדילה ולאחר מכן קצב הגדילה היה שווה בכל הקבוצות. ככל שהמחלה נמשכה יותר זמן, כך התוצאות היו גרועות יותר – עדות לכך שהמחלה או הטיפול בה, היו אחראים לעיכוב בגדילה.

כמה מגרעות למחקר. המינון – 400 מיקרוג"ם ליום הוא גבוה ולמעשה ילדים רבים יכולים להסתפק במינונים נמוכים יותר עם השפעה קטנה יותר על הגדילה. שנית, במחקר המינון נשאר קבוע במשך כל תקופת המעקב. ההנחיות היום הן לצמצם באופן הדרגתי את המינון ומתברר שאפשר לעשות זאת בדרך כלל ללא ירידה ביעילות הטיפול. לכן נראה שהמחקר השיג את התוצאות הגרועות ביותר ושהיום יש לצפות שההפרעה בגדילה תהיה פחות.

לכן אלו מסקנות מעשיות נוכל להסיק מהממצאים  ?

דבר ראשון – קביעת מצב החולה לאמיתו, זאת אומרת האם יש לחולה אסתמה או מחלה אחרת.

שנית, אם יש לו אסתמה, האם הוא זקוק לטיפול בסטרואידים במשאף ?  למשל, ספק אם ילדים שמצפצפים מדי פעם באמת מפיקים תועלת בסטרואידים במשאף. במקרים אלה חשוב לברר האם באמת הטיפול משפר את המצב.

שלישית, חייבים להשתמש במכשיר שאיפה מהימן, ומדויק והמשתמש במכשיר חייב ללמוד את אופן השימוש בו.

רביעית, חייבים להשתמש במינון הכי נמוך האפשרי.

חמישית, אם לא משיגים תגובה טובה, עדיף להוסיף תרופה שנייה ולא להעלות את המינון של הסטרואידים.

אם כל זה לא מועיל, חייבים לחפש סיבה – האם ההיענות היא שלמה, האם מעשנים בבית, האם יש אלרגן בסביבת החולה או האם יש גורמים פסיכולוגיים המחמירים את המצב.

 

המאמר הופיע בכתב העת Archives of disease in childhood  לחודש פברואר 2014

 

Inhaled corticosteroids and children's growth

Bush A

Arch Dis Child 2014;99:191

 

סגור חלון