Emed.co.il - גירסה להדפסה
  אתר לאנשי רפואה e-Med

E-MED.CO.IL 24/03/2019  הדפס מאמר  הדפס מאמר
 
E-MED.CO.IL

28/02/2006 בקיצור נמרץ - המחקרים הבולטים של המחצית השנייה של ינואר 2006 , jc457

 

ב-12/1 דיווחנו כי מחקר חדש שפורסם ב- Arch Neurolמצא  כי תלונות של נבדקים הסובלים לעיתים קרובות מתחושת קשיות, רעד והעדר שיווי משקל עשויים לאפשר חיזוי של הופעה של מחלת פרקינסון (PD).הממצאים עולים ממחקר מבוסס אוכלוסיה שבו נכללו 6038 נבדקים מעל גיל 55  שלא סבלו מסימני דמנציה ופרקינסון בעת הבדיקה הרפואית שנערכה בעת ההרשמה. לאחר הערכה ראשונית נעשו פעמיים נוספות בדיקות לזיהוי PD במהלך עשור. נמצא כי בקרב הנבדקים שהתלוננו על תחושת קשיות, רעד או העדר שיווי משקל נמצאה סבירות גבוהה של לפחות פי 2 להתפתחות PD במהלך תקופת המעקב, בהשוואה לנבדקים שלא התלוננו על בעיות כאלה. החוקרים מסכמים כי הממצאים מעידים שתישאול הנבדקים בנוגע לתלונותיהם עשוי לשמש בסריקות לחיזוי הופעת PD.

 

באותו היום אף דיווחנו על סקר מדדי איכות ברפואה נצפה שיפור במצבה של רפואת הקהילה בישראל לעומת השנים הקודמות, והוא מוערך כיום כטוב מאוד גם ביחס למקובל בעולם המערבי. הסקר בחן את איכות הביצועים ב: טיפול מניעה תרופתי לחולי אסתמה, בדיקות ממוגרפיה לגילוי סרטן שד, חיסון נגד שפעת במבוגרים, טיפול כולל בסוכרת, ומניעה וטיפול במחלות לב וכלי דם.  עם זאת מציינים החוקרים כי במס' מדדים נמצא שהטיפול באוכלוסיה ברמה סוציו-אקונומית נמוכה היה פחות טוב מהממוצע.

 

ב-15/1 דיווחנו על תוצאותיו של מחקר שנערך באיטליה ואשר שפורסם ב- J Am Coll Cardiol המעידות כי בניגוד לקווים המנחים הנוכחיים, כן כדאי להשקיע מאמצים "אגרסיביים" לזיהוי מחלת עורקים כלילית (CAD) בחולים א-סימפטומטיים הסובלים מסוכרת מסוג 2, ושלהם גורם סיכון נוסף אחד לכל היותר ל-CAD . החוקרים ביצעו בדיקות בקרב חולי סוכרת סוג 2 עם 2 גורמי סיכון ומעלה ועם פחות מ-2 גורמי סיכון. כל הנבדקים עברו בדיקות stress myocardial contrast echocardiography, ואלה שבהם נתגלו פגיעות בזרימת הדם לשריר הלב עברו בדיקת אנגיוגרפיה כלילית.  החוקרים מצאו כי לא היה הבדל בין הקבוצות מבחינת זיהוי מחלת CAD ולכן נראה שיש מקום לנקוט בגישה איבחונית פעילה יותר של חולי סוכרת עם פחות מ-2 גורמי סיכון ל-CAD .

 

ב-15/1 דיווחנו גם על מחקר מ-JAMA לפיו מתן טיפול באמצעות amiodarone וחסם ביתא עשוי למנוע שוק חשמלי מכאיב המתרחש בחולים שלהם הוחדרו שתלי cardioverter defibrillators (או ICDs). במחקר הנוכחי בדקו החוקרים את התרחשותם של מקרי שוק של ICD בקרב 412 חולים שחולקו באקראי לקבלת amiodarone עם חסם ביתא לקבלת sotalol בלבד, או לקבלת חסם ביתא בלבד, במהלך שנה. בכל החולים היה מושתל ICD בעל פעילות נוגדת טכיקרדיה. נמצא כי מתן amiodarone עם חסם ביתא עשוי להפחית את הסיכון למתן שוק בשיעורים של 73% ו-57%, בהשוואה למתן חסמי ביתא בלבד או מתן sotalol, בהתאמה.

 

ב-16/1 דיווחנו, על בסיס מחקר מה- Arch Intern Med כי רמת הומוציסטאין בפלסמה הינה גורם סיכון בלתי תלוי לרמה נמוכה של צפיפות עצם (BMD ) בין נשים, אך לא בגברים. המחקר עשה שימוש בנתוני אוכלוסיה של למעלה מ-5,300 נשים וגברים בגיל העמידה, כאשר  ניתוח של רמות הומוציסטאין בהשוואה לרמות BMD מצא קשר הפוך אצל נשים, אך לא אצל גברים. נמצא יחס OR - יחס סיכון - ל-BMD נמוך של 1.96 בקרב נשים שרמות ההומוציסטאין שלהן היו מעל 15 מיקרומולס/ליטר, בהשוואה לנשים עם רמות הומוציסטאין של מתחת ל-9 מיקרומולס/ליטר. החוקרים מסכמים שרמות גבוהות של הומוציסטאין עלולות להוות גורם סיכון (הניתן לתיקון כידוע ע"י שימוש בחומצה פולית וויטמין B6  ו- B12 ) לאוסטיאופורוזיס בקרב נשים בגיל המעבר.

 

מחקר מעניין מה- American College of Cardiology שפורסם אצלנו ב-17/1 , דיווח על כך שבאנשים בריאים צריכת קפאין ברמה של שתי כוסות קפה לפני ביצוע מאמץ גופני גורמת לירידה ביכולת זרימת דם לשריר הלב. המחקר בוצע במתנדבים בריאים וכלל מעקב של PET לאחר בליעת 200 מ"ג קפאין. על בסיס המימצאים החוקרים מסכמים כי בשריר הלב קפאין אינו משמש בתור ממריץ, אבל אולי בכלי הדם במוח הוא אכן מעורר וממריץ. 

בגלל ההשפעה המוחית, ישנה כנראה הרגשה סובייקטיבית של המתאמן שהוא משפר את ביצועיו הגופניים בעקבות שתיית קפה. לכן, אין להמליץ על שתיית קפה לפני אימון, קל וחומר, אולי תהיה המלצה בעתיד אף להמנע מכך (במיוחד בסובלים ממחלת לב קורונרית).

 

ב-19/1 דיווחנו על מאמר שפורסם ב- J Clin Pharmacol אשר מצא כי לאחד מכל חמישה אנשים המטופלים בלחץ דם בתרופות משתנות , יש רמות נמוכות של נתרן ואשלגן. החוקרים סקרו את התיקים הרפואיים של יותר מ- 32,000 מטופלים. רק ב- 32% מהמטופלים נערכו בדיקות של רמות של נתרן ואשלגן. ל- 21% מהנבדקים היו רמות מתחת לטווח התקין. החוקרים מסבירים, כי בחלק קטן מהמטופלים, רמות נמוכות של אלקטרוליטים יכולות להיות חמורות מספיק בכדי להצדיק אישפוז. במקרים קלים יותר, רמות נמוכות של אלקטרוליטים יכולות להביא לתחושות של חולשה ועייפות ולהפריע לשמירה על קצב לב תקין. מכל מקום הם מציעים לערוך בדיקות תכופות יותר של אלקטרוליטים במטופלים הנוטלים משתנים.

 

מחקר נוסף עליו דיווחנו ב-19/1 עדכן כי חולי סוכרת תלויי אינסולין נוטים לקבל פחות טיפול בהתאם להנחיות של אירוע קורונרי אקוטי (ACS) ללא הרמת מקטע ST, מאשר מטופלים שעברו אירוע זה ואינם סוכרתיים. כך מדווחת מהדורת ינואר של ה-Diabetes Care . במחקר נעשה מעקב של אופן הטיפול ב-46,000 מטופלים שאובחנו כסובלים מ-ACS ללא הרמת מקטע ST , ואשר טופלו ב-413 בתי חולים שונים. נמצא שחולי סוכרת המטופלים באינסולין נטו לקבל פחות מלא סוכרתיים טיפול באספירין, חוסמי בטא, הפרין וחוסמי גליקופרוטאין IIb/IIIa . לאחר התאמות למשתנים קליניים שונים, נמצא גם שמטופלים סוכרתיים התלויים באינסולין טופלו באופן מובהק סטטיסטי פחות בצינתור לב או PCI במהלך 24 השעות הראשונות לאירוע מאשר לא סוכרתיים. החוקרים מציעים לחדד את ההנחיות הקשורות בטיפול בחולי סוכרת במצב של ACS , תוך הדגשה שלמרות הסיכון הגבוה יותר לתמותה של חולים אלה, רופאים נענו פחות לבצע הנחיות אלה, בעיקר בחולי סוכרת תלויי אינסולין.

 

ב-20/1 עדכנו כי ה-FDA אישר הוספת תיקון למידע הבטיחותי הנוגע לקרם 1% pimecrolimus (אלידל, המיוצר ע"י נוברטיס) ו-tacrolimus 0.03% ו- 0.1% ointment (פרוטופיק) , המתייחס לסיכון הפוטציאלי לסרטן הקשור בשימוש בתכשירים אלה. הסוכנות קיבלה דיווחים על לימפומות וגידולי עור ממאירים (מסוג תאים בזליים ותאי סרטן קשקשים, ומלנומה ממארת) במטופלים שטופלו בחוסמי קלצינורין טופיקלים כמו אלידל ופרוטופיק. בשלב זה, ממליץ ה-FDA להימנע משימוש ארוך טווח בתרופות אלה בכל קבוצות הגיל, ולהגביל את מריחת החומר רק באיזורים הנגועים בדלקת העור (atopic dermatitis).

 

דיווח נוסף מה-20/1 מה- J Am Coll Cardiol מצא שלטיפול באמצעות atorvastatin (ליפיטור) יש השפעה חיובית על תפקוד חדר לב שמאל ורמת סמנים דלקתיים במטופלים עם אי ספיקת לב (HF) שאינה על רקע איסכמי מעבר להשפעה על רמות LDL כולסטרול. במחקר בחנו החוקרים מימצאים בקרב 108 חולי HF אשר עברו רנדומיזציה בין קבלת אטורבסטטין 20 מ"ג ליום או פלציבו למשך 12 חודש. כל המטופלים היו עם מקטע פליטה חדר שמאל ( LVEF ) נמוך מ-35%. עלייה מובהקת ומשמעותית ב- LVEF  נמצאה בקבוצת האטורבסטטין במהלך המחקר, בעוד שנצפתה ירידה קלה ב- LVEF בקבוצת הביקורת. אטורבסטטין גם הפחית באופן משמעותי את קוטר חדר לב שמאל בקצה הסיסטולי והדיאסטולי. אין עדיין כיום המלצה לטפל בסטטינים חולי אי ספיקת לב, אלא אם הם סובלים מרמות גבוהות של LDL כולסטרול. מחקר זה ונוספים עשויים אולי להרחיב את השימוש בסטטינים לכל חולי אי ספיקת לב שאינה על רקע איסכמי ללא תלות ברמות הכולטסרול.

   

מחקר מ-JAMA דווח כי הגישה של להמתין ולעקוב בלבד אחרי מטופלים עם בקע מפשעתי עם תסמינים קלים אינה טובה פחות מהגישה ההתערבותית. במחקר השתתפו 720 גברים עם בקע מפשעתי עם תסמינים קלים בלבד. המטופלים הוקצו אקראית למעקב בלבד או לתיקון ניתוחי שגרתי, כאשר זמן המעקב נע בין 2-4.5 שנים. אחרי שנתיים, לא נמצא הבדל מובהק בין הקבוצות בכאב ואי נוחות המפריעים לפעילויות שגרתיות או במדד ה- PCS. החוקרים מסכמים, כי מעקב בלבד מהווה אופציה טיפולית מתקבלת על הדעת, בגברים עם בקע מפשעתי עם תסמינים קלים בלבד. דחייה של התיקון הניתוחי עד להתגברות הכאב היא דבר בטוח, מכיוון שהסיכוי לכליאה של הבקע במקרים אלו הוא לא גבוה.

 

ב-21/1 דיווחנו על מחקר מה- Br J Ophthalmol לפיו שימוש בסילדנפיל (VIAGRA) או בטדלפיל (CIALIS), מגביר את הסיכון לנוירופתיה אופטית איסכמית לא עורקית (NAION), בגברים עם היסטוריה של אוטם בשריר הלב (MI) ויתכן שגם בגברים עם היסטוריה של יתר לחץ דם. ניתוח לפי תתי-קבוצות הראה, כי שימוש בתרופות אלו היה קשור בהגברה בסיכון ל- NAION פי 10.7 במטופלים עם היסטוריה של MI. בגברים עם היסטוריה של יתר לחץ דם, נראתה הגברה בסיכון פי 7, אך הקשר לא הגיע למובהקות סטטיסטית. לפי החוקרים, תוצאות המחקר מראות כי ישנו קשר בין השימוש בתרופות ובין NAION, אך יש לזכור שמדובר עדיין בסיכון אבסולוטי קטן מאוד. המימצאים הם על סמך השוואה של 38 גברים שסבלו מ-NAION מול קבוצת ביקורת שלא סבלה מ-NAION , כך שמצד אחד יש לשמור על פרופורציות ומצד שני לא ניתן גם להתעלם מהאפשרות לתופעה זו.

 

ב-22/1 דיווחנו על מחקר מעניין מה- J Am Coll Cardiol  לפיו תזונה עם הגבלת קלוריות לאורך זמן מנעה טוב יותר "הזדקנות" של הלב בהשוואה לתזונה רגילה. החוקרים עקבו אחר מדדים שונים ב-25 בוגרים בריאים שעברו דיאטה מאוזנת תזונתית, עם הגבלה קלורית, לתקופה של 6.5 שנים בהשוואה ל-25 נבדקי ביקורות. ההגבלה הקלורית כללה 1,671 קילוקלוריות עם איזון אופטימלי  בהשוואה לדיאטה בקבוצת הביקורת שכללה 2,445 קילוקלוריות ביום באיזון פחות אופטימלי.

החוקרים מצאו כי ליבם של נבדקים שמילאו אחר ההגבלה הקלורית היה צעיר יותר, במונחים של תפקוד דיאסטולי, שהוא מדד מקובל להזדקנות הלב. גם המדדים לתפקוד דיאסטולי,  לחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי, רמות מדדי הדלקת C-Reactive Protein, TNF-alpha ו-TGF-Beta1 היו טובים יותר באופן משמעותי בקבוצת המשתתפים בדיאטה עם הגבלה קלורית, בהשוואה לביקורות.

 

ב-22/1 דיווחנו על מחקר שעשוייה להיות לו חשיבות פרקטית רבה, מה-CMAJ , לפיו עולה כי תרופות ממשפחת Sulfonylurea מעלות את שיעורי התמותה בחולי סוכרת. החוקרים בחנו נתונים של קרוב ל-6,000 מטופלים שטופלו בתרופות אורליות שונות לסוכרת. במינון יומי גבוה של Sulfonylurea, נמצא קשר בין הטיפול וסיכון מוגבר לתמותה, בעוד שעבור Metformin לא נמצא קשר מנה-תגובה כזה. לאור תוצאות אלו, בשילוב עם התצפיות שנאספו ב-30 השנים האחרונות, טוענים החוקרים כי רופאים צריכים להעריך בזהירות את השימוש ב- Sulfonylurea בחולים בסיכון גבוה לאירועים קרדיווסקולרים, בייחוד כעת, כאשר קיימים תכשירים פומיים אחרים לסוכרת. לכן, למרות שתרופות אלו עדיין נפוצות לטיפול בסוכרת, יש מקום לדחות אותן כטיפול קו שלישי.

 

ב-24/1 דיווחנו על מחקר מ- Neurology  שבחן את השאלה אם ניתן להשתמש באספירין למניעת ראשונית (לאירוע קרדיאלי)  ושניונית (לאירוע מוחי)  לאחר אירוע של דימום תוך מוחי (ICH) . ע"פ מימצאי המחקר הסיכון לדמום תוך מוחי לא היה גבוה יותר בקרב נוטלי האספירין בהשוואה לקבוצה שלא נטלה אספירין. עם זאת גם החוקרים, וגם מחברי מאמר המערכת זהירים בהמלצה לעשות שימוש באספירין בחולי שעברו ICH והם מציעים להגביל את הטיפול באספירין רק למקרים ספציפיים שבהם מעריכים סיכון נמוך לדימום חוזר.

 

ב-25/1 דיווחנו על בסיס פירסום ב- Arch Dermatol כי  שיעור גדול מהמטופלים המקבלים טיפול ארוך טווח (למעלה מחודש) בסטרואידים עקב מחלות עור כרוניות, אינם מקבלים טיפול למניעה של אוסטיאופורוזיס. החוקרים מצאו, כי 80% מהמטופלים בסטירואידים לטווח ארוך לא טופלו בביספוספונטים.

החוקרים טוענים, כי יש צורך במתן של ביספוספנטים, בכל מקרה של טיפול ארוך טווח בסטרואידים, ובלבד שאין התווית נגד לטיפול באותו מטופל.

 

ב-29/1 דיווחנו, ע"פ פירסום ב- Arch Pathol Lab Med ,כי תוספי שמן דגים בטוחים יותר מאכילת דגים, לפחות בכל הנוגע לזיהומים טוקסים.  צריכת דגים, העשירים בחומצות שומן אומגה-3, מומלצת כידוע  ע"י ה- AHA להקטנת הסיכון למחלת עורקים קורונרית.  עם זאת, בדגים יש גם רעלנים סביבתיים דוגמאת כספית, polychlorinated biphenyls (PCB), וחומרי הדברה (OC – Organochlorine), שעלולים לסתור את היתרונות הקרדיווסקולרים של אכילת דגים. החוקרים מעריכים כי בהשוואה לתוספי שמן דגים, אכילת דגים מנהרות גדולים, חושפת את האדם בסדר גודל של פי 70 ל-PCB ופי 120 ל-OC.  לכן, מהנתונים עולה כי תוספי שמן דגים עשויים להיות עדיפים על אכילת דגים כהנחיה תזונתית לאוכלוסיה הכללית, וכמקור תרפואיטי של חומצות שומן אומגה-3 בחולים עם מחלות קרדיווסקולריות ודיכאון.

 

עוד דיווחנו ב-29/1 כי ה- American Heart Association (AHA) עדכן את הנחיותיו באשר לשינוי אורח החיים למניעה וטיפול ביתר לחץ דם. הדגשים בהנחיות החדשות הן :

שמירה על משקל תקין או ירידה במשקל במקרים של עודף משקל.בנוסף לדיאטה, פעילות גופנית הינה הכרחית לשמירה על הירידה במשקל.

הורדת צריכת המלח לכ-1.5 גרם ביום.

צריכת 8-10 מנות פירות וירקות ביום

מיתון צריכת האלכוהול לעד 2 משקאות ביום, או משקה אחד בנשים ורזים.

שימוש בדיאטת DASH עם דגש על פירות, ירקות ומוצרי חלב דלי שומן וצריכה של  חיטה מלאה,  עופות, דגים ואגוזים עם הגבלה על צריכת שומן, בשר אדום, מתוקים ומשקאות ממותקים.  

סגור חלון