שיעור הזיהומים מחיידקים העמידים לאנטיביוטיקה, במיוחד הפתוגנים המכונים ESKAPE
(Enterococcus faecium, Staphylococcus aureus, Klebsiella pneumoniae, Acinetobacter baumannii, Pseudomonas aeruginosa, Enterobacter species) ממשיך לעלות ולגרום לתחלואה ולתמותה משמעותית; במקביל עולה הצורך בתרופות אנטיביוטיות חדשות כדי לטפל בזיהומים הנגרמים על ידי חיידקי גרם שליליים (GNB) העמידים לאנטיביוטיקות הקיימות.
מדובר במשבר מתמשך: מעט מדי תרופות אנטיביוטיות נמצאות בפיתוח מתקדם, כך לפי דו”ח חדש של ההאגודה האמריקאית למחלות מדבקות (IDSA) שפורסם בשבוע שעבר ב- Clinical Infectious Diseases . האגודה ממשיכה להציע תמיכה בחקיקה, בתקינות, ובמימון בנסיון לפתור אותו ומכנה זאת יוזמת “10/20″‘, פיתוח ומחקר משמעותי וכלל עולמי של לפחות עשר תרופות אנטיביוטיות חדשות, בטוחות ויעילות ברמה המערכתית לחיידקים העמידים עד ל-2020.
לפי הדו”ח השנתי בנוגע לפיתוח ואישור תרופות סיסטמטיות בארצות הברית, רק 2 אנטיביוטיקות חדשות אושרו מאז הדיווח הקודם של ה-IDSA ב-2009, ומספר התרופות האנטיביוטיות המאושרות מדי שנה בארצות הברית ממשיך לרדת. עמידות החיידקים לאנטיביוטיקה מהווה משבר חמור ברפואה ובריאות הציבור כיום. החוקרים סרקו את מאגרי המידע, המחקרים והספרות המקצועית וראיינו חברות תרופות וביוטכנולוגיה על מנת למצוא תרופות הנמצאות בפיתוח בשלב 2 או 3. הם מצאו שבע תרופות הנמצאות בשלבי פיתוח לטיפול בזיהומים הנגרמים בשל חיידקי גרם שליליים העמידים לתרופות הקיימות, כולן חדשות ולא הופיעו בדו”ח מ-2009 . לדברי הכותבים, פיתוח התרופות האנטיביוטיות חדשות לזיהומים הנגרמים מחיידקי גרם שליליים העמידים לתרופות איננה מהירה או ספציפית מספיק; הנתונים מראים כי אף אחת מהתרופות הנמצאות בפיתוח לא שמה למטרה את מכניזם העמידות של החיידקים העמידים לאחרונות האנטיביוטיקות (או עונה על כל מנעד העמידויות המוכרות כיום), הקטלנים בחלק ניכר ממקרי ההדבקה, כמו זני carbapenem-resistant Enterobactertiaceae. לא נמצאות בפיתוח תרופות ל- Acinetobacter baumannii, ,לדלקת ריאות חיידקית הנרכשת בקהילה, לדלקת ריאות הנרכשת בבית החולים או לזיהומים בדם. בין התרופות שבפיתוח בשלב 2 או 3 אלה המיועדות לזיהומים מסובכים במערכת השתן, זיהומים מסובכים בבטן וזיהומים חריפים בעור ועוד. בדו”ח לא נכללו תרופות הנמצאות בשלב הראשון לפיתוח.
הדו”ח מדווח כאמור גם על ירידה עקבית בפיתוח אנטיביטיקות חדשות. אם בין 1983-87 אושרו לשימוש 16 תרכובות אנטיביוטיות חדשות, רק שתיים אושרו מאז 2008 (ceftaroline fosamil ו- telavancin). מבין 14 התרופות האנטיביוטיות שאושרו מאז 1998, רק ארבע מהן הציגו מנגנון פעולה חדש. מבין שבע התרופות שנמצאות בפיתוח כיום על פי הדו”ח, עתידן של שתיים לא ברור מאחר שהחברה המפתחת נמצאת בפשיטת רגל; אחת מהן היתה היחידה מבין שבע התרופות שבפיתוח שהציגה מנגנון פעולה חדש.
הדו”ח קורא לשיפור שיתוף הפעולה הקייםומאמצי הפיתוח בין ה-FDA לבין ה-EMA (European Medicines Agency). בינתיים, יש להשתמש באנטיביוטיקות הקיימות בזהירות ובשיקול דעת ולהקשיח את הקריטריונים למתן של תרופות אלו על מנת לשמר כמה שניתן את יעילות האנטיביוטיקות הקיימות. ה-IDSA טוען כי חלק מהבעייתיות שביצירת תרופות חדשות יכולה להפתר בעזרת תמריצים יצירתיים לעידוד מחקר ופיתוח של תרופות אנטיביוטיות ברמת ההנהגה העולמית. המטרה שצריכה לעמוד לפנים היא פיתוח ומחקר משמעותי וכלל עולמי של לפחות עשר תרופות אנטיביוטיות חדשות, בטוחות ויעילות ברמה המערכתית לחיידקים העמידים עד ל-2020. הארגון מכנה זאת “יוזמת ה-10 על 20” או 10 × ’20 Initiative.
Clin Infect Dis. 2013
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!