משפחה

הערכת הסיכונים והתוצאות הקרדיווסקולאריות של טיפול במעכבי SGLT2 (מתוך Circulation)

במאמר שפורסם בכתב העת Circulation מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר EASEL עולה כי באוכלוסיית חולים בסיכון גבוה, התחלת טיפול במעכבי SGLT2 (Sodium Glucose Transporter) מלווה בשיעור נמוך יותר של תמותה מכל-סיבה, אשפוזים עקב אי-ספיקת לב וסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים, אך זאת לצד סיכון מוגבר לקטיעת גפה מתחת לברך.

החוקרים השלימו מחקר עוקבה מבוסס-אוכלוסיה, שכלל חולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלה קרדיווסקולארית מבוססת, שהחלו טיפול לאיזון רמות הסוכר בדם בין אפריל 2013 ועד סוף דצמבר 2016. הם חישבו את שיעורי ההיארעות ויחס הסיכון לזמן עד לתוצא משולב שכלל תמותה מכל-סיבה ואשפוזים עקב אי-ספיקת לב, אירועים קרדיווסקולאריים מג’וריים ותוצאי סיום פרטניים.

לאחר התאמה של המשתתפים במחקר, החוקרים עקבו אחר 25,258 חולים לאורך חציון של 1.6 שנים. בהשוואה לאלו שלא החלו טיפול במעכבי SGLT2, התחלת טיפול במשפחת מעכבי SGLT2 לוותה בשיעור נמוך יותר של תמותה מכל-סיבה ואשפוזים עקב אי-ספיקת לב (1.73 לעומת 3.01 אירועים ל-100 שנות-אדם; יחס סיכון של 0.57) וסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים (2.31 לעומת 3.45 אירועים ל-100 שנות-אדם; יחס סיכון של 0.67).

התחלת טיפול במעכבי SGLT2 לוותה עוד בסיכון מוגבר כפליים לקטיעה מתחת לברך (0.17 לעומת 0.09 אירועים ל-100 שנות-אדם; יחס סיכון של 1.99).

עקב חשיפה לא-פרופרוציונאלית ל-Canagliflozin במאגר הנתונים, מרבית הקטיעות תועדו בחולים שטופלו בתרופה זו.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מדגישים את התועלת האפשרית והסיכונים אליהם יש לתת את הדעת בעת התחלת טיפול במעכבי SGLT2. נותר עוד לבחון אם הסיכון לקטיעה מתחת לברך תקף לכלל משפחת התרופות הנ”ל, מאחר שהמחקר לא היה בעל עוצמה מספקת להשלמת השוואה בין התרופות השונות.

Circulation

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה