מתוצאות מטה-אנליזה חדשה, שפורסמו בכתב העת JAMA Cardiology, עולה כי סוג תסמונת כלילית חדה משפיע על מאזן הסיכון לדימומים מג’וריים אל מול התועלת בהפחתת הסיכון לאירועים איסכמיים בעקבות תוספת נוגדי-קרישה פומיים חדשים לנוגדי-טסיות בחולים עם תסמונת כלילית חדה.
הסקירה כללה קרוב ל-30,000 חולים משישה מחקרים. בכלל המחקר, מספר החולים ה נדרש לטיפול למניעת תמותה קרדיווסקולארית, אוטם לבבי או אירוע מוחי עמד על 84, בהשוואה למספר חולים נדרש בכדי לגרום לדימום מג’ורי, שעמד על 105 חולים.
בקרב 14,580 החולים עם אוטם לבבי ועליות מקטע ST בלבד, מספר החולים הנדרש לטיפול למניעת אירוע איסכמי עמד על 63 מטופלים, בהשוואה למספר מטופלים הנדרש לגרום לדימום מג’ורי של 96 מטופלים. באשר ל-15,036 חולים עם תסמונת כלילית חדה ללא עליות מקטע ST, מספר החולים הנדרש לטיפול עמד על 130 חולים והמספר הנדרש לגרום נזק עמד על 137 מטופלים.
הטיפול המשולש למניעת קרישיות יתר לווה בירידה משמעותית בסיכון לתמותה קרדיווסקולארית, אוטם לבבי, או אירועים מוחיים עם טיפול נוגד-טסיות כפול בחולים עם אוטם לבבי עם עליות מקטע ST. הטיפול לווה בעליה בדימומים מג’וריים, אך במאזן הכולל, התועלת גברה על הסיכון.
עם זאת, בחולים עם תסמונת כלילית חדה שכללה אוטם לבבי ללא עליות מקטע ST או אנגינה לא-יציבה, לא תועדה השפעה משמעותית לשילוב נוגדי-קרישה פומיים חדשים עם נוגד-טסיות כפול, בהשוואה לנוגד-טסיות כפול בלבד, על התוצא המשולב הקליני. אך גם במקרה זה, זוהתה קפיצה משמעותית בסיכון לדימומים מג’וריים.
בחולים עם אוטם לבבי עם עליות מקטע ST זיהו החוקרים כי מספר החולים הנדרש לטיפול למניעת אירוע תרומבוטי היה קטן יותר, בהשוואה למספר הנדרש לנזק בדמות דימום מג’ורי.
המשמעות היא כי מאזן סיכון-תועלת נוטה יותר לטובת הטיפול, בהשוואה לחולים עם תסמונת כלילית חדה, ללא עליות מקטע ST, בהם מספר החולים הנדרש לטיפול ומספר החולים הנדרש לנזק כמעט והיה זהה.
JAMA Cardiol. Published online February 7, 2018
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!