סרקופניה, או רמות נמוכות של מסת שריר שלד, הינה גורם סיכון משמעותי לתמותה מכל-סיבה בקב נשים עם סרטן שד לא-גרורתי בשלב II או III, כך עולה מתוצאות מחקר תצפיתי, שפורסמו במהלך חודש אפריל בכתב העת JAMA Oncology.
מדגם המחקר כלל 3,241 נשים בגילאי 18-80 שנים, אשר אובחנו עם סרטן שד לא-גרורתי בשלב II או III. הגיל החציוני של המשתתפות במחקר בעת האבחנה עמד על 54 שנים וחציון משך המעקב עמד על שש שנים.
בדיקות CT בתוך שישה חודשים מהאבחנה ולפני טיפול כימותרפי או קרינתי שימשו להערכת שטח השריר, צפיפות הדמייתית של השריר ושכבת שומן. החוקרים מסבירים כי לשריר צפיפות גבוהה יותר משומן בבדיקת CT. צפיפות שריר נמוכה בבדיקת הדמיה משקפת את כמות ההסננה השומנית לשריר, שלרוב אינה אמורה להיות, ויש מומחים הסבורים כי מדובר בסמן לאיכות שריר ירודה. לאור זאת הצפיפות ההדמייתית של שריר שלד מייצגת איכות שריר שלד ירודה.
החוקרים מדווחים כי 1,086 נשים (34%) התייצגו עם סרקופניה וב-1,199 (37%) תועדה צפיפות שריר נמוכה. בקרב נשים עם סרטן שד לא-גרורתי, באלו עם סרקופניה תועד סיכון גבוה יותר לתמותה מכל-סיבה (יחס סיכון של 1.41), בהשוואה לאלו ללא סרקופניה. בנשים בשליש העליון של סך רקמת שומן בגוף תועדה גם כן תמותה כוללת מוגברת (יחס סיכון של 1.35), בהשוואה לאלו בשליש התחתון. צפיפות הדמייתית נמוכה לא נקשרה עם הישרדות הנשים.
בניתוח שכלל סרקופניה וסך רקמת שומן בגוף, שיעורי התמותה הגבוהים ביותר תועדו בנשים עם סרקופניה ורקמת שומן גבוהה בגוף (יחס סיכון של 1.89); מדד מסת גוף לבדו לא נקשר באופן מובהק עם התמותה הכוללת ולא זיהה נכונה חולות בסיכון לתמותה בשל הרכב הגוף שלהן.
החוקרים מסכמים וכותבים כי מדדי סרקופניה ורקמת שומן בגוף, על-בסיס בדיקות CT בנשים עם סרטן שד לא-גרורתי, עשויות לספק מידע פרוגנוסטי חשוב יותר ממדד מסת הגוף.
JAMA Oncol. Published online April 5, 2018
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!