משפחה

ה-USPSTF תומך בקבלת החלטות פרטנית בנושא בדיקות סקר לסרטן ערמונית (JAMA)

סרטן ערמונית

על גברים בגילאי 55-69 שנים לקבל החלטה מדעת ובאופן פרטני בנושא בדיקות סקר לסרטן ערמונית על-בסיס בדיקת PSA (Prostate Specific Antigen) לאחר דיון בנוגע לתועלת והנזקים האפשריים עם הרופא המטפל, כך על-פי המלצות סופיות של ה-USPSTF (US Services Preventive Services Task Force).

בעבר, המלצות ה-USPSTF עוררו מחלוקת בעקבות המלצה כנגד בדיקות סקר מבוססות PSA לסרטן ערמונית. עם זאת, מאז האיגוד שינה את עמדתו ובטיוטת המלצה חדשה שפורסמה באביב 2017 שמו דגש על קבלת החלטה משותפת. במהדורה הסופית של ההמלצה החדש שפורסמה כעת קבעו המומחים כי ההחלטה אם להשלים בדיקת סקר זה צריכה להתקבל באופן פרטני בכל גבר בגילאי 55-69 שנים, תוך התייחסות לערכי המטופל והנסיבות הקליניות. מדובר בהמלצה בדירוג C, שמשמעה כי ישנה דרגת ודאות לפחות מתונה כי סך התועלת הוא קטן.

צוות המשימה קבע גם המלצה בדירוג D לפיה בגברים בגילאי 70 שנים ומעלה אין להשלים בדיקות סקר לסרטן ערמונית באופן שגרתי. המלצה בדירוג זה מעידה כי ישנה ודאות בדרגה בינונית-עד-גבוהה כי לבדיקה אין תועלת או כי הנזק עולה על התועלת.

על רופאים להבהיר לגברים בסיכון מוגבר להתפתחות סרטן ערמונית, דוגמת אפריקאים-אמריקאים או אלו עם סיפור משפחתי של סרטן ערמונית, כי הם מצויים בסיכון מוגבר ולהסביר על התועלת האפשרית והנזקים של בדיקות סקר.

בהמלצות החדשות מבקשים המומחים מרופאים לקחת את הזמן ולהסביר למטופלים עם הידוע כיום אודות בדיקות סקר לסרטן ערמונית על-בסיס PSA, להבין את העדפות המטופלים ולקבל באופן משותף החלטה אודות בדיקת הסקר.

ההמלצה הסופית התבססה על סקירת העדויות הזמינות אודות בדיקת PSA כסקירה לסרטן ערמונית. המומחים זיהו 63 מחקרים ב-104 מדינות, עם סך כולל של 1,904,950 משתתפים. אלו כללו שלושה מחקרים אקראיים ומבוקרים באיכות סבירה (647,906 משתתפים) להערכת ההשפעה של בדיקת סקר על-בסיס PSA על התחלואה והתמותה משנית לסרטן ערמונית ותמותה מכל-סיבה.

הקצאה אקראית לבדיקת הסקר לוותה בירידה משמעותית בתמותה עקב סרטן ערמונית רק באחד מבין המחקרים הללו, European Randomized Study of Screening for Prostate Cancer (סיכון יחסי של 0.79).

המחקר הדגים עוד כי שיעורי התוצאות החיוביות-שגויות עמד על 17.8%. סיבוכים שדרשו אשפוזים תועדו ב-0.5-1.6% מהגברים שהשלימו ביופסיה לאחר תוצאה חריגה בבדיקת הסקר. החוקרים חישבו כי בסך הכול, בין 20.7% ועד 50.4% מהממאירויות שאובחנו בבדיקות סקר היוו אבחנת-יתר. יתרה מזאת, טיפול לווה בסיכון מוגבר לסיבוכים, כולל הפרעות בתפקודי זקפה, אי-נקיטת שתן ותסמינים במערכת העיכול, בהשוואה לטיפול שמרני. עם זאת, הם מצאו כי יש עדות מספקת כי בגברים בגילאי 55-69 שנים, בדיקת סקר על-בסיס PSA עשויה למנוע 1.3 מקרי תמותה עקב סרטן ערמונית ל-1,000 גברים שהשלימו את הבדיקה לאורך כ-13 שנים. בנוסף, לפי ההערכות, תכניות הסקירה עשויות למנוע כשלושה מקרים של סרטן ערמונית גרורתי לכל 1,000 גברים המשלימים את בדיקת הסקר.

ב-USPSTF מאמינים כי יש לשקול את הממצאים לאור הסיכון לאי-נקיטת שתן ארוכת-טווח לאחר כריתה רדיקאלית של הערמונית. כחמישית מהגברים לאחר הפרוצדורה צפויים לאירועים חריגים וכשני-שליש מהגברים צפויים להפרעות בתפקודי זקפה.

כתוצאה מכך, המומחים קבעו כי בגברים בגילאי 55-69 שנים יש להציע בדיקת סקר על-בסיס PSA, אך כי ההחלטה להשלים את הסקירה לסרטן ערמונית צריכה להיות פרטנית וכי בגברים בגילאי 70 שנים ומעלה אין להשלים את בדיקת הסקר.

JAMA. 2018;319:1901-1913

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • אספירין במינון נמוך מלווה בסיכון מופחת לסרטן מעי גס ורקטום (Am J Gastroenterol)

    אספירין במינון נמוך מלווה בסיכון מופחת לסרטן מעי גס ורקטום (Am J Gastroenterol)

    טיפול באספירין במינון נמוך מלווה בסיכון מופחת לסרטן מעי גס ורקטום, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת American Journal of Gastroenterology. מהנתונים עולה עוד כי הירידה הגדולה תועדה בסיכון למחלה גרורתית ואלו שנטלו את התרופה למשך לפחות חמש שנים. החוקרים אספו נתונים ממספר מאגרי מטופלים לזיהוי משתתפים בגילאי 50 שנים ומעלה שהתגוררו בנורבגיה בין […]

  • גיל מתקדם מלווה בסיכון מוגבר למלנומה ראשונית נוספת (JAMA Dermatol)

    גיל מתקדם מלווה בסיכון מוגבר למלנומה ראשונית נוספת (JAMA Dermatol)

    מתוצאות מחקר עוקבה ארצי מנורבגיה עולה כי גיל מתקדם ומין זכר מלווים בסיכון מוגבר להתפתחות מלנומה פולשנית ראשונית נוספת, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Dermatology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין נתונים מהימנים אודות הסיכון של חולים למלנומה פולשנית ראשונית נוספת לאורך הזמן. הם התבססו על נתונים ממאגר רישום הסרטן בנורבגיה והשלימו […]

  • דיאטה עתירת מזון מן הצומח ודלת מאכלים מן החי עשויה להפחית את הסיכון לסרטן שד (Breast Cancer Res Treat)

    דיאטה עתירת מזון מן הצומח ודלת מאכלים מן החי עשויה להפחית את הסיכון לסרטן שד (Breast Cancer Res Treat)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Breast Cancer Research and Treatment עולה כי בנשים שהקפידו על דפוס תזונה המעודד צמחונות סיכון מופחת להתפתחות סרטן שד. יתרה מזאת, דיאטה עתירה במזון מהצומח ודלה במזון מהחי עשויה להפחית את הסיכון לסרטן שד, בפרט בנשים לאחר-מנופאוזה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ישנם נתונים סותרים ממחקרים להערכת הקשר בין דיאטה […]

  • היארעות מוגברת של הפרעות פסיכיאטריות בצעירים עם ממאירות (J Clin Oncol)

    היארעות מוגברת של הפרעות פסיכיאטריות בצעירים עם ממאירות (J Clin Oncol)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש , מהן עולה היארעות מוגברת של הפרעות פסיכיאטריות במתבגרים ומבוגרים צעירים עם אבחנה של מחלה ממארת. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים להשוות את שיעורי ההיארעות המצטברים של הפרעות פסיכיאטריות בקרב מתבגרים ומבוגרים צעירים עם אבחנה של ממאירות, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית ולאחאים ללא […]

  • זיהום בהליקובקטר פילורי מלווה בעליה קטנה בסיכון לסרטן מעי גס ורקטום (J Clin Oncol)

    זיהום בהליקובקטר פילורי מלווה בעליה קטנה בסיכון לסרטן מעי גס ורקטום (J Clin Oncol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Oncology עולה כי זיהום בהליקובקטר פילורי מלווה בעליה קטנה אך מובהקת סטטיסטית בסיכון לסרטן מעי גס ורקטום ותמותה עקב המחלה הממארת, כאשר הסיכון גבוה במיוחד בקרב חולים שלא טופלו כנגד הזיהום החיידקי. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הליקובקטר פילורי מהווה את הגורם הזיהומי הנפוץ בעולם לממאירות. כעת […]

  • טיפול ב-Doxorubicin כנגד מחלת הודג'קין מלווה בסיכון מוגבר לסרטן שד (J Clin Oncol)

    טיפול ב-Doxorubicin כנגד מחלת הודג'קין מלווה בסיכון מוגבר לסרטן שד (J Clin Oncol)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה סיכון מוגבר לסרטן שד בקרב מתבגרות ונשים מבוגרות עם היסטוריה של טיפול ב- Doxorubicin כנגד מחלת הודג’קין. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בנשים ששרדו מחלת הודג’קין עם היסטוריה של קרינה לבית החזה בגיל צעיר קיים סיכון מוגבר לסרטן שד. […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה