משפחה

דיכאון וטיפול בנוגדי-דיכאון מלווים בסיכון מוגבר לתרומבואמבוליזם (Ann Med)

השימוש בנוגדי-דיכאון, כמו גם דיכאון עצמו, מלווה בסיכון מוגבר לתרומבואמבוליזם ורידי, ללא הבדל משמעותי בסיכון בין שלוש משפחות נוגדי הדיכאון, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה, שפורסמו במהלך חודש יולי בכתב העת Annals of Medicine.

החוקרים השלימו מטה-אנליזה וזיהו שמונה מחקרים תצפיתיים, כולל חמישה מחקרים שהתמקדו בטיפול בנוגדי-דיכאון, שני מחקרים שבחנו את הקשר בין דיכאון ותרומבואמבוליזם ורידי ומחקר אחד שבחן הן את הטיפול בנוגדי-דיכאון והן דיכאון עצמו.

המחקרים כללו בסך הכול 960,113 משתתפים ו-9,027 מקרי תרומבואמבוליזם ורידי. החוקרים חישבו את הסיכון היחסי לתרומבואמבוליזם ורידי ומצאו כי בהשוואה לאי-שימוש בתרופות אלו נרשם סיכון יחסי של 1.27. טיפול בכל אחת ממשפחות נוגדי הדיכאון – נוגדי-דיכאון טריציקליים, SSRI (Selective Serotonin Reuptake Inhibitor) ונוגדי-דיכאון אחרים – נקשר עם סיכון מוגבר לתרומבואמבוליזם ורידי: הסיכון היחסי לתרומבואמבוליזם ורידי עמד על 1.16 עם נוגדי-דיכאון טריציקליים, 1.12 עם SSRI ו-1.59 עם נוגדי-דיכאון אחרים.

מניתוח הנתונים משלושת המחקרים יחדיו עלה כי בהשוואה לחולים ללא דיכאון, נוכחות דיכאון לוותה בסיכון יחסי של 1.31 לתרומבאמבוליזם ורידי.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי דיכאון וטיפול בנוגדי-דיכאון לוו בסיכון מוגבר לתרומבואמבוליזם ורידי. ההשפעה של נוגדי-דיכאון על תרומבואמבוליזם ורידי עשויה להיות השפעה של כל משפחת התרופות (Class Effect). הם קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה להבין את המנגנון בבסיס הקשר הנ”ל.

Ann Med. Published online July 12, 2018.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה