משפחה

היעילות והבטיחות של משלב Paritaprevir/Ritonavir/Ombitasvir עם Dasabuvir במבוגרים אסייאתים עם זיהום כרוני בנגיף HCV (מתוך Zhonghua Gan Zang Bing Za Zhi.)

מנתונים חדשים עולה  כי 12 שבועות טיפול במשלב Paritaprevir/Ritonavir/Ombitasvir (OBV/PTV/r, ויקריקס) עם Dasabuvir (DSV, אקסווירה) הובילו לאחר 12 ו-24 שבועות לתגובה נגיפית ממושכת כמעט בכל המבוגרים האסייאתיים, ללא-שחמת כבד, עם אבחנה חדשה או טיפול קודם כנגד זיהום כרוני בנגיף HCV (Hepatitis C Virus) מגנוטיפ 1b, לצד פרופיל בטיחות וסבילות טובים.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את תוצאות הטיפול במשלב OBV/PTV/r עם DSV במבוגרים סייניים, ללא-שחמת כבד, עם אבחנה חדשה או טיפול קודם כנגד זיהום כרוני בנגיף HCV מגנוטיפ 1b. המחקר האקראי, כפל-סמיות, מבוקר-פלסבו, רב-מרכז, נערך בסין, קוריאה וטאיוואן.

במהלך המחקר חולקו באקראי חולים לטיפול ב-OBV/PTV/r עם DSV למשך 12 שבועות, או לטיפול דמה ולאחריו שלב תווית-פתוחה שכלל טיפול ב-OBV/PTV/r עם DSV למשך 12 שבועות. תגובה נגיפית נקבעה 12 שבועות ו-24 שבועות לאחר הפסקת ה טיפול וכן בחנו החוקרים את היארעות אירועים חריגים וממצאים מעבדתיים חריגים לאחר שלב כפל-סמיות ושלב תווית-פתוחה.

מדגם המחקר כלל 410 מבוגרים סייניים אשר חולקו באקראי לאחת משתי הקבוצות (205 מקרים בכל קבוצה). שיעורי תגובה נגיפית ממושכת לאחר 12 שבועות ולאחר 24 שבועות עמדו על 99% בחולים עם אבחנה חדשה בקבוצת ההתערבות (205 חולים) ועל 100% מהחולים שטופלו בעבר.

החוקרים מציינים כי להבדלים במאפיינים בתחילת המחקר לא הייתה השפעה על שיעורי תגובה נגיפית ממושכת לאחר 12 או 24 שבועות. מרבית האירועים החריגים שתועדו במחקר היו בדרגה קלה, אסימפטומטיים. במקרים נדירים בלבד תוארו שלוש חריגות מעבדתיות, או יותר, כולל עליה ברמות ALT (2 מקרים בקבוצת ההתערבות), AST (שלושה מקרים בקבוצת ההתערבות) ובילירובין (מקרה אחד בקבוצת הפלסבו); עם זאת, אירועים חריגים אלו חלפו לאחר הפסקת התרופה. מטופל אחד בלבד הפסיק את תרופת המחקר בשל תופעות לוואי (קבוצת הפלסבו, שלב תווית פתוחה).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר תומכים בשיעורי תגובה נגיפית גבוהים עם טיפול משולב ב-OBV/PTV/r עם DSV במבוגרים אסייאתיים, ללא שחמת כבד, עם אבחנה חדשה או טיפול קודם כנגד זיהום כרוני בנגיף HCV מגנוטיפ 1b.

Zhonghua Gan Zang Bing Za Zhi. 2018 May 20;26(5):359-364

לידיעה ב-PubMed

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה