משפחה

האם טיפול יומי באספירין כמניעה ראשונית מפחית סיכון קרדיווסקולארי ארוך-טווח? (מתוך כנס ה-ESC)

מנתונים שהוצגו במהלך כנס ה-ESC (European Society of Cardiology) עולה כי טיפול יומי באספירין במינון 100 מ”ג לא הפחית את הסיכון ארוך הטווח לאירועים קרדיווסקולאריים וצרברווסקולאריים במחקר שכלל למעלה מ-12,000 מבוגרים ללא-סוכרת, עם מספר גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם, אך ללא היסטוריה של אירועים קרדיווסקולאריים. יתרה מזאת, החוקרים לא זיהו ירידה בסיכון לאירועים מוחיים עם טיפול זה.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי השימוש באספירין למניעה ראשונית של אירועים קרדיווסקולאריים עדיין שנוי במחלוקת. כעת הם ביקשו לבחון את היעילות והבטיחות של אספירין לעומת פלסבו בחולים עם סיכון בינוני לאירוע קרדיווסקולארי ראשון.

מחקר ARRIVE הינו מחקר אקראי, כפל-סמיות, מבוקר-פלסבו, רב-מרכזי, שנערך בשבע מדינות. מדגם המחקר כלל גברים בגילאי 55 שנים ומעלה, או נשים בגילאי 60 שנים ומעלה, בסיכון קרדיווסקולארי ממוצע, אשר הוגדר על-בסיס מספר גורמי סיכון ספציפיים. המחקר לא כלל חולים בסיכון גבוה לדימום ממערכת העיכול או דימום ממקור אחר וכן לא נכללו חולי סוכרת.

המשתתפים חולקו באקראי לטיפול באספירין מצופה במינון 100 מ”ג, או לטבליות פלסבו, אשר ניתנו פעם ביום. תוצא היעילות העיקרי היה משלב שכלל זמן עד תמותה קרדיווסקולארית, אוטם שריר הלב, אנגינה לא-יציבה, אירוע מוחי, או אירוע איסכמי חולף. תוצאי בטיחות כללו אירועים המורגיים והיארעות אירועים חריגים אחרים.

בתקופה שבין 5 ביולי, 2007, ועד 15 בנובמבר, 2016, חולקו באקראי 12,546 משתתפים לטיפול באספירין (6,270 משתתפים) או פלסבו (6,276 משתתפים) ב-501 אתרי מחקר. חציון משך המעקב עמד על 60 חודשים.

בניתוח לפי כוונה לטפל, התוצא העיקרי תועד ב-269 חולים (4.29%) בקבוצת הטיפול באספירין, לעומת 281 חולים (4.48%) בקבוצת הפלסבו (יחס סיכון של 0.96, p=0.60). אירועי דמם ממערכת העיכול (רובם בדרגה קלה), תועדו ב-61 משתתפים (0.97%) בקבוצת ההתערבות, לעומת 29 משתתפים (0.46%) בקבוצת הפלסבו (יחס סיכון של 2.11, P=0.0007).

שיעורי ההיארעות הכוללת של אירועים חריגים חמורים הייתה דומה בשתי קבוצות הטיפול (20% בקבוצת ההתערבות, לעומת 21% בקבוצת הפלסבו). ההיארעות הכוללת של אירועים חריגים הייתה דומה בשתי הקבוצות (82% בקבוצת ההתערבות לעומת 82% בקבוצת הפלסבו). ההיארעות הכוללת של אירועים חריגים על-רקע הטיפול הייתה נמוכה (16.75% מהמשתתפים בקבוצת ההתערבות ו-13.54% מאלו בקבוצת הפלסבו, P<0.0001).

החוקרים מדווחים כי תועדו 321 מקרי תמותה באוכלוסיה לפי כוונה לטפל (2.55% בקבוצת ההתערבות, לעומת 2.57% בקבוצת הפלסבו).

החוקרים מסכמים וכותבים כי שיעור האירועים היה הרבה יותר נמוך מהצפוי, דבר שככל הנראה משקף את הגישות הנוכחיות להפחתת הסיכון באוכלוסיה זו, כך שהמחקר מייצג יותר אוכלוסיה בסיכון נמוך. לאור זאת, לא ניתן להתייחס לחשיבות של אספירין במניעה ראשונית במטופלים בסיכון בינוני . אעפ”י כן, הממצאים בנוגע להשפעות אספירין תואמות לתצפיות קודמות במחקרים להערכת מניעה ראשונית באוכלוסיות בסיכון נמוך.

מתוך כנס ה-ESC

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה