בחולים עם הישנות מבודדת של NSCLC (Non-Small Cell Lung Cancer) לאחר קרינת SABR (Stereotactic Ablative Radiotherapy) בשל מחלה בשלב I-II תועדה הישרדות ארוכה יותר משמעותית עם טיפול הצלה, בהשוואה ללא טיפול זה, כך עולה ממחקר רטרוספקטיבי גדול, שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open.
מטרת המחקר הייתה לבחון את התוצאות ארוכות הטווח בחולים עם הישנות מקומית מבודדת או הישנות אזורית מבודדת, לאחר SABR כנגד גידול מסוג NSCLC בשלב מוקדם, במטרה לקבוע אם המידע עשוי להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות בטיפול בחולים אלו. החוקרים השלימו מחקר עוקבה, עם סקירה רטרוספקטיבית של 912 חולים שנכללו במאגר נתונים מוסדי של מרכז סרטן שלישוני, בתקופה שבין ינואר 2004 ועד דצמבר 2014.
התוצאים העיקריים כללו את ההישרדות הכוללת, הישרדות ללא התקדמות, דפוסי הישנות, נתונים דמוגרפיים, טכניקות טיפול הצלה, דפוסי כשלון טיפול הצלה ורעילות טיפול.
מבין 912 חולים במחקר, בגיל חציוני של 72 שנים, 756 חולים (82.9%) אובחנו עם גידולי T1 בעת האבחנה; 502 גידולים (55%) היו מסוג אדנוקרצינומה ו-309 גידולים (33.9%) היו מסוג תאי קשקש. מבין 912 החולים עם NSCLC בשלב I–II לאחר טיפול SABR דפיניטיבי (50 Gy בארבע פרקציות או 70 Gy בעשר פרקציות), 102 פיתחו הישנות מבודדת (49 עם הישנות מקומית מבודדת ו-53 עם הישנות אזורית מבודדת) וב-658 לא תועדה הישנות.
מרווח הזמן החציוני עד להישנות לאחר SABR עמד על 14.5 חודשים בחולים עם הישנות מבודדת מקומית ועל 9.0 חודשים באלו עם הישנות מבודדת אזורית; 39 מבין 49 חולים (79.6%) עם הישנות מבודדת מקומית ו-48 מבין 53 חולים (90.6%) עם הישנות מבודדת אזורית השלימו טיפול הצלה בדמות קרינה חוזרת, ניתוח, אבלציה תרמית, או כימותרפיה.
חציון משך המעקב אחר חולים עם הישנות מקומית מבודדת או הישנות אזורית מבודדת עמד על 57 חודשים מ-SABR ראשוני ועל 38.5 חודשים לאחר הישנות המחלה.
שיעורי ההישרדות הכוללת לאחר חמש שנים מ-SABR ראשוני לא היו שונים משמעותית בין חולים עם הישנות מקומית מבודדת וטיפול הצלה (57.9%) ובין חולים ללא הישנות המחלה (54.9%; יחס סיכון של 0.89), אך שיעורים אלו היו נמוכים יותר בחולים עם הישנות אזורית מבודדת וטיפול הצלה (31.1%; יחס סיכון של 1.43).
בחולים לאחר טיפול הצלה ההישרדות הכוללת הייתה ארוכה יותר, בהשוואה לחולים שלא קיבלו טיפול זה (חציון של 37 לעומת 7 חודשים לאחר הישנות; יחס סיכון של 0.40). עוד עולה מהנתונים כי 24 מבין 87 חולים (27.6%) לאחר טיפול הצלה בשל הישנות מקומית מבודדת או הישנות אזורית מבודדת, פיתחו בהמשך גרורות מרוחקות. לא תועדו השפעות רעילות בדרגה 5 לאחר טיפול הצלה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי תוחלת החיים לאחר טיפול הצלה בשל הישנות מקומית מבודדת הייתה דומה בחולים ללא הישנות המחלה, אך ההישרדות לאחר טיפול הצלה בשל הישנות אזורית מבודדת הייתה דומה לזו של חולים עם NSCLC בשלב III. בחולים שקיבלו טיפול הצלה תועדה הישרדות טובה יותר משמעותית. ממצאים אלו עשויים לסייע בתהליכי קבלת החלטות במקרים אלו.
JAMA Network Open 2018
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!