משפחה

גירוי אפידוראלי עשוי לשפר תפקוד קרדיווסקולארי בחולים לאחר פציעת חוט שדרה (JAMA Neurol)

גירוי אפידוראלי של חוט השדרה עשוי להביא לעליה בלחץ הדם וקצב הלב בחולים עם נזק לחוט שדרה צווארי הסובלים מתת לחץ דם אורתוסטטי, כך עולה מנתונים מוקדמים שפורסמו במהלך חודש ספטמבר בכתב העת JAMA Neurology.

במסגרת המחקר בחנו החוקרים את ההשפעה של גירוי אפידוראלי המכוון לגירוי תפקוד קרדיווסקולארי בארבעה חולים לאחר פציעה מלאה של חוט השדרה הצווארי. הם בחנו את תוצאות התערבות זו כאשר שימשה על-בסיס יומי כנגד תת-לחץ דם אורתוסטטי כרוני.

מדובר במחקר עוקבה פרוספקטיבי, שנערך בין ספטמבר 2014 ועד ינואר 2018 וכלל ארבעה משתתפים עם נזק לחוט השדרה, שהתייצגו עם תת לחץ דם אורתוסטטי, לחץ דם נמוך במנוחה ותסמיני דיס-רפלקסיה אוטונומית. בקרב המשתתפים עם גירוי אפידוראלי של חוט השדרה (RestoreAdvanced, מערך של 16 אלקטרודות) הושתל המכשיר על סגמנטים L1-S1 וכוון למתן גירוי שהביא לעליית לחץ דם סיסטולי בטווח 105-120 מ”מ כספית. המשתתפים השלימו 89 מחזורי טיפול יומי בני שעתים. לחץ הדם נמדד באופן רציף במטרה להעריך את התגובה ההמודינאמית לדחק אורתוסטטי משנית לאימון, עם ובלי גירוי.

תת לחץ דם אורתוסטטי נעלם עם הגירוי האפידוראלי לאחר אימון יומי. לפני האימון היומי לשימוש בגירוי האפידוראלי, משתתף A41 חווה ירידה משמעותית בלחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי ועליה בקצב הלב ללא שינוי, אך עם הגירוי, לחץ הדם בזמן ישיבה לא השתנה משמעותית מהערכים שנמדדו בשכיבה, למרות שקצב הלב שנמדד בישיבה עלה משמעותית, אך לערכים נמוכים יותר. תגובה דומה תועדה לאחר אימון יומי בשימוש במכשיר בעקבות חשיפה לדחק אורתוסטטי גם ללא גירוי. ממצאים אלו היו עקביים בכל ארבעת המשתתפים במחקר.

החוקרים כותבים כי תת לחץ דם אורתוסטטי השתפר בארבעת המשתתפים במחקר עם נזק כרוני לחוט השדרה הצווארי בעקבות שימוש במכשיר לגירוי אפידוראלי של האזור הלומבו-סקראלי בזמן דחק אורתוסטטי. השיפור בתגובה הקרדיווסקולארית תועד לאחר אימון יומי בשימוש במכשיר, ללא גירוי. ממצאים אלו מרמזים כי ישנה תגובתיות קרדיווסקולארית מיידית עם גירוי, הנותרת לאחר אימון, רמז לאדפטציה ארוכת-טווח.

JAMA Neurol. Published online September 17, 2018

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • תוצאות מבטיחות לגרייה מגנטית מוחית חוזרת להאטה פסיכומוטורית בחולים עם סכיזופרניה (JAMA Psychiatry)

    תוצאות מבטיחות לגרייה מגנטית מוחית חוזרת להאטה פסיכומוטורית בחולים עם סכיזופרניה (JAMA Psychiatry)

    טיפול בגרייה מגנטית מוחית חוזרת (Repetitive Transcranial Magnetic Stimulation, או rTMS) של אזור ה-SMA (או Supplementary Motor Area) מלווה בשיפור משמעותי בהאטה פסיכומוטורית בפסיכוזה, מצב עבורו אין כיום טיפול זמין, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Psychiatry. מחקר כפל-סמיות, אקראי, כלל 88 מבוגרים (גיל ממוצע של 36 שנים) עם הפרעות מהספקטרום של סכיזופרניה […]

  • השמנה מלווה בסיכון מוגבר להחמרת מוגבלות וירידה באיכות חיים בחולים עם טרשת נפוצה (מתוך כנס ה-ACTRIMS)

    השמנה מלווה בסיכון מוגבר להחמרת מוגבלות וירידה באיכות חיים בחולים עם טרשת נפוצה (מתוך כנס ה-ACTRIMS)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך כנס ACTRIMS עולה קשר הדוק בין השמנה ובין החמרת מוגבלות, התקדמות מחלה וירידה באיכות החיים של מבוגרים עם טרשת נפוצה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי השמנה נקשרה עם הסיכון להתפתחות טרשת נפוצה. עם זאת, אין מידע רב אודות הקשר בין השמנה ובין הסיכון להתקדמות מחלה. כעת הם ביקשו לבחון את ההשפעה […]

  • בדידות בילדות מנבאת פסיכוזה? (EPA)

    בדידות בילדות מנבאת פסיכוזה? (EPA)

    תפיסה של בדידות במהלך הילדות שהוערכה באופן סובייקטיבי ורטרוספקטיבי על ידי מטופלים קשורה לסיכון מוגבר ביותר מפי שניים לאירוע ראשון של פסיכוזה, כך עולה ממחקר שהוצג בקונגרס האיגוד הפסיכיאטרי האירופי

  • טיפול בבנזודיאזפינים בהריון מלווה בסיכון מוגבר להפלות (JAMA Psychiatry)

    טיפול בבנזודיאזפינים בהריון מלווה בסיכון מוגבר להפלות (JAMA Psychiatry)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Psychiatry עולה כי טיפול בבנזודיאזפינים בשלב מוקדם של הריון מלווה בעליה משמעותית בסיכון להפלה, גם לאחר תקנון לערפלנים אפשריים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תכשירים ממשפחת בנזודיאזפינים יכולים לחצות בקלות את מחסום השליה ולהצטבר בריכוזים משמעותיים ברקמות עובר. לאור ההשפעה האפשרית של תרופות אלו על התרבות תאים ותהליכי […]

  • טיפול ב-Atogepant עדיף על Rimegaepant להקלה על מיגרנה (Cephalalgia)

    טיפול ב-Atogepant עדיף על Rimegaepant להקלה על מיגרנה (Cephalalgia)

    טיפול ב- Atogepant(קיוליפטה) במינון 60 מ”ג פעם ביום הפחית משמעותית את מספר ימי מיגרנה בחודש לאחר 12 שבועות, בהשוואה לטיפול פומי ב-Rimegepant (נורטק) במינון 75 מ”D אחת ליומיים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Cephalalgia. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי Atogepant ו-Rimegepant הן תרופות ממשפחת אגוניסטים ל-CGRP ומשמשות כטיפול למניעת מיגרנה. Atogepant מיועד למניעת […]

  • מה בין רמות ויטמין D בדם ובין הסיכון לחרדה במבוגרים בארצות הברית? (Front Nutr)

    מה בין רמות ויטמין D בדם ובין הסיכון לחרדה במבוגרים בארצות הברית? (Front Nutr)

    במאמר שפורסם בכתב העת Frontiers in Nutrition מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קשר הפוך בין רמות ויטמין D בדם ובין הסיכון לחרדה בקרב מבוגרים בארצות הברית, כאשר באלו עם חסר ויטמין D תועד סיכון גבוה יותר משמעותית לחרדה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים העלו את האפשרות לקשר בין ויטמין D […]

  • טיפול תרופתי כנגד ADHD מלווה בהפחתת הסיכון לאובדנות ואשפוזים (JAMA Netw Open)

    טיפול תרופתי כנגד ADHD מלווה בהפחתת הסיכון לאובדנות ואשפוזים (JAMA Netw Open)

    חלק מהתרופות הסטימולנטיות המשמשות לטיפול בהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (Attention Deficit Hyperactivity Disorder) מלוות בסיכון מופחת לאשפוזים מסיבות פסיכיאטריות ומסיבות לא-פסיכיאטריות ובסיכון מופחת לאובדנות, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים אספו נתונים ממגוון מאגרי נתונים בשבדיה במטרה לזהות חולים בגילאי 16-65 שנים עם אבחנה של ADHD בין ינואר 2006 ועד דצמבר […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה