מוות פסיכוגני: מדוע אנשים בריאים מוותרים על החיים? (Med Hypotheses)

חלק מהאנשים הנחשפים לטראומה קיצונית, כולל שבויי מלחמה ואלו ששרדו תאונות מטוסים, מפתחים תסמונת שזכתה לכותרת Give-Up-Itis (GUI), או ויתור על החיים, המתאפיינת בחוסר מוטיבציה חמורה ומתקדם, העשוי להוביל למוות לא-מוסבר.

החוקרים מבריטניה שיתפו בממצאים עליהם למדו אודות GUI במהלך למעלה מעשרים שנות מחקר. לדבריהם, מדובר בביטוי קליני של תבוסה נפשית וכולל תגובת התמודדות תקינה. עוד הוסיפו כי בחולים עם GUI ניתן לרוב לזהות חמישה שלבים נפרדים, הכוללים נסיגה (Withdrawal), אפתיות (Apathy), אובדן רצון (Aboulia), אקינזיה נפשית (Psychic Akinesia) ומוות פסיכוגני (Psychogenic Death). מרווח הזמן מהופעת התסמין הראשון של GUI ועד למוות נע סביב שלושה שבועות.

לפי המודל התיאורטי של החוקרים, אנשים לומדים לקבל את המוות בכדי להתמודד עם מצבי דחק. הסברה שלהם היא כי המוח מקבל זאת כמנגנון התמודדות ולאחר מכן מתחיל בסדרת שלבים תקינים של מוות, שאנחנו עוברים בכל מקרה. מוות הוא לחלוטין דבר טבעי.

הגורם המרכזי במקרה זה הוא כי המוות אינו ניתן להסבר. החולים חוזרים ואומרים כי לא היה צורך במוות זה, כי לא היה דבר חריג אצל החולה. במידה ויש דו”ח פתולוג, אזי לעיתים קרובות הוא יציין כי סיבת המוות אינ הידועה, או כי הסיבה אינה תואמת לנסיבות.

החוקרים ציינו דיווח מקרה אחד שכתב מנתח גרמני בשנות התשעים של המאה הקודמת. החולה השלים ניתוח, אך סבר כי הניתוח נכשל והלך לעולמו בתוך 24 שעות מהניתוח. מהבדיקה לאחר המוות עלה כי לא הייתה סיבה לתמותה ונקבע כי מדובר היה במוות פסיכוגני.

דוגמא נוספת כללת תאונת מטוס בהרים. במטוס היה טייס ושני נוסעים. הטייס ואחד הנוסעים נפצעו קשות, אך הנוסע השני, שרק נחבל, נמצא מת.

אין גורמי סיכון ברורים ל-GUI והתסמונת משפיעה על גברים ועל נשים, אלו בעלי גישה אופטימית ואלו שהם פחות אופטימיים מטבעם, החולים והחלשים, כמו גם הבריאים. ניתן היה לצפות כי החלשים ביותר יהיו מועדים לתסמונת זו, אך יש דיווחים תדירים לפיהם הופתעו כי אדם הלך לעולמו, מאחר והיה החזק ביותר בקבוצה.

ילדים מהווים אוכלוסיה חריגה ל-GUI ולא ידוע על מקרים שתועדו בילדים. כאשר הם הולכים לעולמם, הגורם לתמותה ידוע היטב. החוקרים מוסיפים כי המקרה הצעיר ביותר שהצליחו לזהות כלל חייל בן 19 שנים במלחמת העולם השניה.

החוקרים מדגישים כי בדומה לסכיזופרניה, כל אחד מחמשת השלבים של GUI מייצג מצב פתולוגי וכי החולים מסווגים לספקטרום של מצבים. הם מאמינים כי קיים קשר בין התנהגויות GUI ובין הפרעה בתפקוד מעגלים פרונטאליים-תת-קורטיקאליים, בפרט מעגל ה- Anterior Cingulate Circuit.

עוד חשוב לציין כי ניתן להתאושש גם מהשלבים הקיצוניים ביותר של GUI באמצעות טיפולים תרופתיים ו/או מעודדים חיצוניים.

Med Hypotheses. 2018;120:14-21

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה