משפחה

מודל חדש להערכת זמן עד לפיזור גרורתי בנשים עם סרטן שד (Cancer Epidemiol Biomarkers Prev)

שיטה חדשה למיצוי מידע אודות הסיכון להישנות בנשים עם סרטן שד בשלב מוקדם עשויה לסייע לאונקולוגים לחשב את הזמן הנדרש עד להתפתחות מחלה גרורתית, בתלות בגיל החולה ושלב המחלה בעת האבחנה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך חודש אוקטובר בכתב העת Cancer Epidemiology, Biomarkers and Prevention.

מדגם המחקר כלל נשים שאובחנו עם סרטן שד פולשני בין 1992-2013 ונכללו במאגר SEER (Surveillance, Epidemiology and End Results). המדגם הסופי כלל 381,430 נשים.

החוקרים חישבו את הסיכון להישנות על-בסיס סיכויי הישרדות ספציפיים למחלה לכל שילוב של שלב מחלה, מצב קולטנים להורמונים, תקופת האבחנה בה החולה אובחנה (1992-1999 ו-2000-2013) וגיל החולה בעת האבחנה (15-59 שנים, 60-74 שנים, 75-84 שנים).

הסיכון להישנות בתוך 5, 10 או 15 שנים היה נמוך יותר באלו שאובחנו יותר לאחרונה (ככל הנראה משקף תועלת של טיפולים חדשים, דוגמת טקסנים ומעכבי ארומטז) ובמקרים עם מחלה פחות מתקדמת, גידולים חיוביים לקולטנים להורמונים וגיל צעיר יותר בעת האבחנה.

מצבר הנתונים אודות כל שלבי הגידול וכל מצבי קולטנים להורמונים, מההערכות העדכניות ביותר עולה כי 20% מהנשים שאובחנו עם סרטן שד בשלב IIII יתקדמו לסרטן שד גרורתי בתוך 20 שנים מהאבחנה.

באופן כללי, הסיכון להישנות גבוה יותר במהלך חמש השנים הראשונות לאחר האבחנה והיה נמוך יותר בנשים ללא סימנים להישנות 5-10 שנים לאחר אבחנת סרטן שד.

החוקרים לא הצליחו לכלול את מצב HER2 כגורם מנבא במודל שלהם, מאחר והמאגר לא כלל מידע זה עד לאחרונה. אין ספק כי אימוץ הטיפול ב-Trastuzumab לגידולים בשלב מוקדם, חיוביים ל-HER2 ומחלות אחרות, שלא נכללו במודל הנוכחי.

עם זאת, נתונים אלו מספקים הערכה כללית אודות הסיכון להישנות והחוקרים ממשיכים להתבסס על גישה דומה לסוגים אחרים של מחלות ממאירות, כולל סרטן מעי גס ורקטום.

Cancer Epidemiol Biomarkers Prev. Published online October 18, 2018

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה