בחולים עם דיכאון קיים סיכון מוגבר להתפתחות מחלת מעי דלקתית, אך הסיכון קטן יותר בקרב אלו הנוטלים נוגדי-דיכאון, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך חודש אוקטובר בכתב העת Gut.
להערכת הקשר הנ”ל, החוקרים השלימו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי על-בסיס נתוני רשת THIN (The Health Improvement Network), מאגר ארצי מייצג של רשומות רפואיות ממוחשבות של רופאים ראשוניים בבריטניה. הם זיהו 5,727,655 מטופלים מתאימים, בגילאי 10-90 שנים, והשוו בין אלו עם אבחנה של דיכאון (403,665 חולים) בשנים 1996-2012 ואלו ללא אבחנה של דיכאון (5,323,986 משתתפים). התוצא העיקרי היה אבחנה של מחלת קרוהן או קוליטיס כיבית.
במהלך חציון מעקב של 6.7 שנים, 203 חולים (0.05%) עם דיכאון ו-1,589 חולים (0.03%) בקבוצת הביקורת פיתחו מחלת קרוהן ו-539 חולים עם דיכאון (0.13%) ו-4,675 חולים בקבוצת הביקורת (0.09%) פיתחו קוליטיס כיבית.
לאחר תקנון לגיל, מין, מצב סוציו-אקונומי, מחלות רקע, השמנה, הרגלי עישון, חרדה וטיפול בנוגדי-דיכאון, הסיכון להתפתחות מחלת קרוהן בקרב חולים עם דיכאון היה גבוה יותר מכפליים, בהשוואה לאלו ללא דיכאון (יחס סיכון של 2.11). הניתוח המתוקן הדגים סיכון מוגבר דומה להתפתחות קוליטיס כיבית בקרב חולים עם דיכאון, בהשוואה לאלו ללא דיכאון (יחס סיכון של 2.22).
טיפול בתרופות ממשפחת SSRI (Selective Serotonin Reuptake Inhibitor) ו-TCA (Tricyclic Antidepressant) סיפק הגנה מפני מחלת קרוהן, בעוד שטיפול ב-Mirtazapine, SNRI (Serotonin-Norepinephrine Reuptake Inhibitor), SSRI, Serotonin Modulators ו-TCA סיפק הגנה מפני קוליטיס כיבית.
החוקרים מסכמים וכותבים כי בחולים עם היסטוריה של דיכאון תועד סיכוי גבוה יותר לאבחנה של מחלת מעי דלקתית. מנגד, טיפול בנוגדי-דיכאון סיפק הגנה סלקטיבית מפני מחלת קרוהן וקוליטיס כיבית. הם מאמינים כי לממצאים אלו עשויות להיות השלכות על הייעוץ והטיפול בדיכאון ומחלת מעי דלקתית.
Gut. Published online October 18, 2018
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!