ביקורת נרחבת כוונה כנגד מחקר בו המסקנה הייתה כי בחולי סרטן הפונים לשירותי רפואה משלימה תועד סיכוי גבוה יותר לסרב לטיפול סטנדרטי, וכתוצאה מכך, ניצבו בפני סיכון מוגבר לתמותה. השימוש בשירותי רפואה משלימה במחקר לווה בשיעורי הישרדות כוללת גרועים יותר לאחר חמש שנים, בהשוואה לחולים שלא השתמשו בשירותים אלו, עם סיכון לתמותה שהיה גבוה כפליים.

החוקרים פרסמו את המאמר בשנה שעברה בכתב העת JAMA Oncology וכעת ניצבים בפני ביקורת נרחבת, המפורטת במכתבים לעיתון מחמש קבוצות נפרדות, והביקורת זכתה לתגבורת מרשת הטוויטר.

אחד המבקרים מנורבגיה טוען כי חמשת המכתבים לעיתון הרסו לחלוטין את המאמר הפסוידו-מדעי. הוא מקווה כי העיתון ו/או החוקרים ימשכו את המחקר, מאחר ונוכחותו באתר תמשיך לספק מידע שגוי לחולי סרטן ברחבי העולם.

החוקרים מאוניברסיטת ייל טענו מצידם כי מכתבים אלו לעורך אינם הורסים את עבודתם, כפי שכל קורא אובייקטיבי או מדען המכיר הליכים אלו יכול להעיד, לדבריהם. הם מציינים כי חששות אודות המחקר זכו בעבר להתייחסות בטוויטר, בחלק הדיון של המאמר ושוב בתגובה למכתבים שנשלחו לעיתון. הם מדגישים כי קיים הבדל אדיר בין טיפולים לא-מוכחים למחלות ממאירות המפורטים במאמר ובין טיפולי רפואה משלימה הנפוצים ביותר עליהם דיווחו החולים.

במסגרת המחקר האמור, החוקרים ערכו סקירה רטרוספקטיבית של נתונים אודות למעלה מ-1.9 מיליון חולים ממאגר National Cancer Database. המדגם כלל חולים עם ממאירות לא-גרורתית של השד, ערמונית, ריאות או מעי גס ורקטום. מבין אלו, 258 חולים (0.1%) השתמשו בשירותי רפואה משלימה, אשר הוגדרה באופן כללי כטיפולים לא-מוכחים אחרים: טיפולים לממאירות שניתנו ע”י איש צוות לא-רפואי.

לחולים שהשתמשו בשירותי רפואה משלימה התאימו החוקרים 1,032 ביקורות אשר השלימו טיפול קונבנציונאלי. עם זאת, הקשר בין פניה לשירותי רפואה משלימה ובין התמותה המוגברת התבסס ברובו על עיכוב או סירוב טיפול. לאחר תקנון לסירוב או עיכוב טיפול מהאבחנה ועד קבלת הטיפול, שימוש בשירותי רפואה משלימה לא נקשר עוד בקשר מובהק עם הסיכון לתמותה.

באותה עת, מומחים שהתבקשו להתייחס לנושא  ציינו כי מאחר ומדובר במחקר רטרוספקטיבי, לא מדובר בעדויות מהדרגה הגבוהה ביותר והוא מתאפיין במגבלות רבות משנית למבנה המחקר. תקנון לעיכוב או סירוב טיפול העלים את ההבדלים בהישרדות בין הקבוצות. אך חשוב מכך, אין מידע זמין אודות הסיבות בגינן החולים סירבו טיפול ואין מידע אודות הטיפולים המשלימים שניתנו לחולים או כמה סוגי טיפול היו בשימוש.

חלק מהמגבלות הללו מפורטים כעת במכתבים שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology, אך יש עוד סוגיות הנוגעות לכשלים מתודולוגיים.

חלק מאנשי הצוות הרפואי מלכתחילה מביעים סקפטיות ואף עוינות לשימוש בשירותי רפואה משלימה, ומחקר זה עשוי לחזק עוד יותר את ההטיות הקוגניטיביות של רופאים אלו ולהוביל להפחתת ההבנה והתקשורת עם חולים עם מחלות ממאירות.

חלק מהמומחים שהתייחסו לנושא ציינו גם את ההגדרה של רפואה משלימה במסגרת המחקר, אשר הוגדרה ככזו אשר שימשה בנוסף לטיפול קונבנציונאלי כנגד ממאירות ועשויה לשמש כתחליף לטיפולים אדג’וונטים.  בתחום האונקולוגיה האינטגרטיבית יש הבחנה ברורה בין טיפולים המהווים “טיפול משלים” המשמש ביחד עם טיפול קונבנציונאלי ובין “טיפול חליפי” המשמש במקום טיפול קונבנציונאלי. ההגדרה המשמשת במחקר שונה מזו בה משתמשים אנשי ה-Society for Integrative Oncology.

מבקרים אחרים התייחסו למספר החולים שהשתמשו בשירותי רפואה משלימה וציינו כי לא סביר ש-258 חולים בלבד יכולים לייצג את האוכלוסיה הגדולה של חולי סרטן הפונים לרפואה משלימה.

החוקרים הגיבו לביקורת על המחקר שלהם במכתב קצר וכן הגיבו בטוויטר לחלק מההערות. הם ציינו כי במחקרם לרפואה משלימה הייתה הגדרה מאוד מדויקת: טיפול לסרטן שניתן ע”י איש צוות לא-רפואי. מכאן, סביר כי רפואה משלימה הוגדרה כטיפולים לסרטן שהוצעו לחולים, למרות שאינם מוכחים. אלו טיפולים די שונים מאלו המשמשים לשיפור איכות החיים, דוגמת טיפולי גוף-נפש או דיקור סיני. בטוויטר, החוקרים ציינו כי בניגוד לטענות, המחקר שלהם לא הראה כי בחולי סרטן המשתמשים בשירותי רפואה משלימה סיכון גבוה כפליים לתמותה, בהשוואה לאלו שלא השתמשו בשירותים אלו.

JAMA Oncol. Published online January 24, 2019

לידיעה במדסקייפ