משפחה

הערכת הקשר בין הפרשת נתרן ואשלגן בשתן ובין תחלואה ותמותה קרדיווסקולארית (BMJ)

במאמר שפורסם בכתב העת BMJ מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מעט מאוד מטופלים מצליחים להשיג את היעד המשולב של צריכת נתרן נמוכה (פחות מ-2 גרם/יום) עם צריכת אשלגן גבוהה (מעל 3.5 גרם/יום). משלב צריכה מתונה של נתרן (3-5 גרם/יום) עם צריכת אשלגן גבוהה לווה בסיכון הנמוך ביותר לתמותה ואירועים קרדיווסקולאריים.

החוקרים ביקשו לבחון את הקשר בין הפרשת נתרן ואשלגן בשתן (כסמני עזר לצריכה) עם אירועים קרדיווסקולאריים ותמותה, על-פי המלצות ארגון הבריאות העולמי לצריכה יומית (פחות מ-2 גרם נתרן, מעל 3.5 גרם אשלגן) במבוגרים.

מדובר במחקר עוקבה פרוספקטיבי, בינלאומי, שכלל 18 מדינות בעלות הכנסה גבוהה, בינונית ונמוכה, עם למעלה מ-103,000 משתתפים שסיפקו דגימות שתן בוקר בצום. החוקרים בחנו את הקשר בין הפרשה משוערת של נתרן ואשלגן במהלך איסוף שתן לאורך 24 שעות ובין תמותה מכל-סיבה ואירועים קרדיווסקולאריים מג’וריים.

החוקרים יצרו שש קטגוריות של הפרשה משולבת של נתרן ואשלגן: הפרשת נתרן (צריכה נמוכה: עד 3 גרם/יום; בינונית: 3-5 גרם/יום; גבוהה: מעל 5 גרם/יום) והפרשת אשלגן (מתחת ל-2.1 גרם/יום, 2.1 גרם/יום, או מעל 2.1 גרם/יום).

ההפרשה המשוערת הממוצעת של נתרן ואשלגן בשתן עמדה על 4.93 גרם/יום ו-2.12 גרם/יום, בהתאמה. לאחר חציון מעקב של כ-8 שנים, 7,884 משתתפים (6.1%) הלכו לעולמם או פיתחו אירוע קרדיווסקולארי מג’ורי. עליה בהפרשת נתרן בשתן נקשרה בקשר חיובי עם עליה בהפרשת אשלגן ורק ב-0.002% תועד משלב של הפרשה של פחות מ-2.0 גרם/יום של נתרן עם מעל 3.5 גרם/יום של אשלגן. קשר בצורת J זוהה עם הפרשת נתרן וקשר שלילי זוהה עם הפרשת אשלגן ותמותה או אירועים קרדיווסקולאריים.

באשר למשלב הפרשת אשלגן ונתרן, הסיכון הנמוך ביותר לתמותה ואירועים קרדיווסקולאריים זוהה עם הפרשה מתונה של נתרן (3-5 גרם/יום) והפרשה גבוהה של אשלגן (21.9% מהמדגם). בהשוואה לקבוצת ייחוס זו, השילוב של הפרשת אשלגן ונתרן נמוכות (יחס סיכון של 1.23) והפרשת אשלגן נמוכה עם הפרשת נתרן גבוהה (יחס סיכון של 1.21) לוו בסיכון הגבוה ביותר, לאחריהם הפרשת נתרן נמוכה (יחס סיכון של 1.19) והפרשת נתרן גבוהה (יחס סיכון של 1.10) באלו עם הפרשת אשלגן מעל החציון. הפרשת אשלגן גבוהה יותר הפחיתה את העליה בסיכון הקרדיווסקולארי על-רקע הפרשת נתרן גבוהה.

ממצאים אלו מעידים כי יעד משולב של צריכת נתרן נמוכה וצריכת אשלגן גבוהה מאוד לא נפוץ משלב צריכה מתונה של נתרן וצריכה רבה של אשלגן לווה בסיכון הנמוך ביותר לתחלואה ותמותה קרדיווסקולארית.

BMJ 2019;364:l772

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה