משפחה

טיפול ב-Liraglutide עשוי לסייע בשימור תפקודי תאי ביתא בחולים עם אבחנה חדשה של סוכרת מסוג 1 (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-ADA)

מתן טיפול ב-Liraglutide (ויקטוזה) מסייע בשמירה על הפרשת אינסולין לאחר-ארוחות לאורך שנה אחת לאחר אבחנה של סוכרת מסוג 1, כך עולה מתוצאות מחקר NewLira שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Diabetes Association. עוד עולה מהנתונים כי ההשפעות הללו נעלמו שישה שבועות לאחר הפסקת הטיפול.

מדגם המחקר כלל 68 חולים בגילאי 18-40 שנים, עם אבחנה של סוכרת מסוג 1 עד 6 שבועות טרם הגיוס למחקר. רמות C-Peptide נמדדו לאחר-ארוחה ונדרשו לעמוד על 200 פיקומול/ליטר ומעלה.

החולים חולקו באקראי לטיפול במשך 52 שבועות בויקטוזה במינון 1.8 מ”ג עם אינסולין או למשלב פלסבו עם אינסולין, לאחריהם ניתן טיפול באינסולין בלבד למשך שישה שבועות. בדיקת תגובת C-Peptide הושלמה בעת ההקצאה האקראית, בתום הטיפול ובמהלך המעקב.

החולים היו תואמים היטב, עם רמות C-Peptide בצום של 100 פיקומול/ליטר בשתי הקבוצות, כמעט בכולם הייתה עדות לנוגדנים ומשך הסוכרת הממוצע עמד על 4.5 שבועות. חמישה חולים הפסיקו את הטיפול, מהם שלושה בקבוצת הטיפול בויקטוזה. התוצא העיקרי היה היחס בין השטח מתחת לעקומה של רמות C-Peptide מחולק ברמות סוכר בדם.

בקבוצת הטיפול בויקטוזה השטח מתחת לעקומה היה גבוה ב-44%, בהשוואה לקבוצת הפלסבו (P=0.04). שישה שבועות לאחר תום המחקר (והפסקת ויקטוזה), השפעה זו נעלמה. לאור זאת, החוקרים הדגישו כי בקרב חולים שטופלו בויקטוזה תועדו ערכי C-Peptide גבוהים משמעותית שנה אחת לאחר האבחנה של סוכרת מסוג 1, בהשוואה לאלו שטופלו בפלסבו.

תוצאי סיום משניים כללו את המינון היומי הנדרש של אינסולין, משקל הגוף, פרופיל ניטור עצמי של רמות הסוכר בדם, היפוגליקמיה ואירועים חריגים.

החוקרים זיהו ירידה משמעותית במינון אינסולין בקרב מטופלים בויקטוזה, בהיקף של כמעט 50%. לאורך תקופת הטיפול, בחולים שטופלו בויקטוזה תועדה ירידה של 9 יחידות במינון אינסולין הנדרש, בהשוואה לעליה של 12 יחידות אינוסלין בקבוצת הפלסבו (p<0.001).   שוב, שישה שבועות לאחר הפסקת הטיפול בויקטוזה לא נותר עוד כל הבדל בין הקבוצות.

החוקרים לא זיהו הבדלים בהמוגלובין מסוכרר בין הקבוצות, אך בחולים שנטלו ויקטוזה תועד ריכוז המוגלובין מסוכרר נמוך יותר לאחר 12 ו-36 שבועות. בתום המחקר לא תועדו הבדלים בין הקבוצות.

באשר למשקל הגוף, באלו תחת טיפול בויקטוזה תועדה ירידה לא-מובהקת זמן קצר לאחר תחילת הטיפול; עם זאת, בסה”כ לא היו הבדלים בין הקבוצות. למעשה, לאחר 52 שבועות נרשמה עליה במשקל הגוף בשתי הקבוצות.

לאורך 58 שבועות המחקר, תועדו 1,860 אירועי היפוגליקמיה קלה תועדו בקבוצת הטיפול בויקטוזה, לעומת 2,147 אירועים בקבוצת הפלסבו (p<0.05). לא תועדו אירועי היפוגליקמיה חמורה.

אירועים חריגים אחרים היו דומים לפרופיל המוכר של התרופה, כך שבחילות תועדו בקרוב למחצית מהמטופלים בויקטוזה. תועדו חמישה אירועים חריגים חמורים, אך אלו לא היו קשורים לתרופת המחקר ולא תועדו מקרים של חמצת סוכרתית.

מתוך הכנס השנתי מטעם ה-ADA

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה