משפחה

מה בין בריאות הלב וכלי הדם בגיל 50 והסיכון לדמנציה בגיל מבוגר? (BMJ)

הליכה פעילות גופנית

הקפדה על ההמלצות לשינוי אורחות החיים בגיל העמידה, במטרה לשמור על בריאות הלב וכלי דם, מלווה בסיכון מופחת להתפתחות דמנציה בגיל מבוגר יותר, כך עולה מנתונים חדשים, אשר פורסמו בכתב העת BMJ.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לקבוע את הקשר בין מדד בריאות לב וכלי דם לפי Life Simple 7 בגיל 50 שנים ובין היארעות דמנציה. הם השלימו מחקר עוקבה פרוספקטיבי, אשר כלל 7,899 משתתפים עם נתונים אודות בריאות הלב וכלי דם בגיל 50 שנים.

מדד בריאות הלב וכלי הדם כלל ארבעה מדדים התנהגותיים (עישון, דיאטה, פעילות גופנית, מדד מסת גוף) ושלושה מדדים ביולוגיים (סוכר בצום, פרופיל שומנים בדם, לחץ דם). מדד הבריאות הקרדיווסקולארית היווה את הסיכום של שבעה מדדים (טווח 0-14 נקודות) וסווג לבריאות ירודה (מדדים של 0-6 נקודות), בינונית (7-11 נקודות), או אופטימאלית (12-14 נקודות). התוצא העיקרי היה היארעות דמנציה.

במהלך חציון מעקב של 24.7 שנים תועדו 347 מקרים חדשים של דמנציה. בהשוואה לשיעורי היארעות של דמנציה של 3.2 מקרים ל-1,000 שנות-אדם בקרב אלו עם בריאות קרדיווסקולארית ירודה, ההבדל בשיעור האבסולוטי ל-1,000 שנות-אדם עמד על 1.5- בקבוצת המשתתפים עם בריאות קרדיווסקולארית בינונית ו-1.9- בקבוצת המשתתפים עם בריאות קרדיווסקולארית אופטימאלית.

ממצאי המחקר הצביעו על קשר בין מדד בריאות קרדיווסקולארית גבוה יותר ובין סיכון מופחת לדמנציה (יחס סיכון של 0.89) לכל עליה של נקודה אחת במדד הבריאות הקרדיווסקולארית. קשרים דומים עם דמנציה זוהו עם תתי-מדדים התנהגותיים וביולוגיים (יחסי סיכון לכל עליה של נקודה אחת במדדים אלו של 0.87 ו-0.91,  בהתאמה).

הקשר בין הבריאות הקרדיווסקולארית בגיל 50 שנים ובין דמנציה זוהה גם באלו ללא מחלה קרדיווסקולארית לאורך המעקב (יחס סיכון של 0.89) לכל עליה של נקודה אחת במדד בריאות לב וכלי דם.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי היענות לאורח חיים בריא בגיל העמידה מלווה בסיכון מופחת לדמנציה בגיל מבוגר יותר.

BMJ 2019

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • טיפול ב-Atogepant עדיף על Rimegaepant להקלה על מיגרנה (Cephalalgia)

    טיפול ב-Atogepant עדיף על Rimegaepant להקלה על מיגרנה (Cephalalgia)

    טיפול ב- Atogepant(קיוליפטה) במינון 60 מ”ג פעם ביום הפחית משמעותית את מספר ימי מיגרנה בחודש לאחר 12 שבועות, בהשוואה לטיפול פומי ב-Rimegepant (נורטק) במינון 75 מ”D אחת ליומיים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Cephalalgia. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי Atogepant ו-Rimegepant הן תרופות ממשפחת אגוניסטים ל-CGRP ומשמשות כטיפול למניעת מיגרנה. Atogepant מיועד למניעת […]

  • הפחתת צריכת אלכוהול מלווה בירידה בהיקף אירועים קרדיווסקולאריים (JAMA Netw Open)

    הפחתת צריכת אלכוהול מלווה בירידה בהיקף אירועים קרדיווסקולאריים (JAMA Netw Open)

    בקרב אלו הצורכים אלכוהול בכמות רבה, הפחתת צריכת אלכוהול להיקף קל עד מתון מלווה בירידה של 23% בסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים, כך עולה ממחקר עוקבה גדול שתוצאותיו פורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 21,011 מבוגרים ממאגר Korean National Health Insurance Service-Health Screening Database עם צריכת אלכוהול רבה בתחילת הדרך (90.39% […]

  • התועלת של אנטרסטו בטיפול בחולים מאושפזים עם החמרת אי-ספיקת לב (J Am Coll Cardiol)

    התועלת של אנטרסטו בטיפול בחולים מאושפזים עם החמרת אי-ספיקת לב (J Am Coll Cardiol)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American College of Cardiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, התומכות בתועלת של טיפול ב-Sacubitril/Valsartan (אנטרסטו) בחולים מאושפזים בשל החמרת אי-ספיקת לב. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין נתונים אודות היעילות והבטיחות של טיפול באנטרסטו בחולים מאושפזים עם אי-ספיקת לב לאורך ספקטרום מקטע הפליטה של חדר שמאל. הם […]

  • טיפול ב-Icosapent Ethyl מפחית רמות Liporprotein (a) וסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג'וריים (J Am Coll Cardiol)

    טיפול ב-Icosapent Ethyl מפחית רמות Liporprotein (a) וסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג'וריים (J Am Coll Cardiol)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American College of Cardiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי ריכוזי Lp(a) (או Lipoprotein (a)) מנבאים את הסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים בחולים עם רמות טריגליצרידים גבוהות במהלך טיפול בסטטינים. חשוב מכך, טיפול ב-Icosapent Ethyl (וסקפה) הפחית את הסיכון לסיבוכים אלו לאורך טווח רחב של רמות […]

  • טכיקרדיה פרוקסיזמלית על-חדרית (JAMA,CME)

    טכיקרדיה פרוקסיזמלית על-חדרית (JAMA,CME)

    טכיקרדיה פּרוקסיזמלית על-חדרית (Paroxysmal Supra-Ventricular Tachycardia) כוללת בתוכה טָכיאריתְמיוֹת (Tachyarrhythmia ) שמקורן החשמלי הוא דרך צומת הפרוזדור והחדר (atrio-ventricular junction, ובקיצור AV junction) וטָכיאריתְמיוֹת שעוברות דרך צומת זה, עם קצב לב העולה על 100/דקה. תת-סוגים של הפרעת קצב זו כוללים AV Nodal Reentrant Tachycardia (ובקיצור AVNRT),AV Reentrant Tachycardia (AVRT) וטכיקרדיה עלייתית מוקדית (Focal Atrial Tachycardia). מאמר זה, מתוך ה-JAMA, מתעמק באפידמיולוגיה, בפתופיזיולוגיה, באבחון, ובאסטרטגיות טיפול.

  • מה בין רמות ויטמין D בדם ובין הסיכון לחרדה במבוגרים בארצות הברית? (Front Nutr)

    מה בין רמות ויטמין D בדם ובין הסיכון לחרדה במבוגרים בארצות הברית? (Front Nutr)

    במאמר שפורסם בכתב העת Frontiers in Nutrition מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קשר הפוך בין רמות ויטמין D בדם ובין הסיכון לחרדה בקרב מבוגרים בארצות הברית, כאשר באלו עם חסר ויטמין D תועד סיכון גבוה יותר משמעותית לחרדה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים העלו את האפשרות לקשר בין ויטמין D […]

  • סיכון מוגבר להפרעות פסיכיאטריות ואיכות חיים ירודה בילדים עם מחלת לב מולדת (J Pediatr Rehabil Med)

    סיכון מוגבר להפרעות פסיכיאטריות ואיכות חיים ירודה בילדים עם מחלת לב מולדת (J Pediatr Rehabil Med)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Pediatric Rehabilitation Medicine עולה כי בילדים עם מחלת לב מולדת סיכון מוגבר להפרעות פסיכיאטריות וכן איכות חיים כוללת נמוכה יותר, בהשוואה לילדים בריאים. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לקבוע את שיעורי ההימצאות של הפרעות פסיכיאטריות ספציפיות, לזהות גורמים מנבאים הקשורים עם הפרעות אלו ולבחון את איכות החיים הכוללת של […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה