משפחה

שלפוחית רגיזה: התסמונת שעלולה בטיפול לא נכון לפגוע במבוגרים/מאמר אורח מאת ד”ר שרית ברק

לתסמונת השלפוחית הרגיזה טיפולים רבים כיום, עבור אלו המגיעים לשלב הטיפול התרופתי. עם זאת, כאשר התסמונת מופיעה בגיל המבוגר, קיימת השפעה תרופתית אותה צריך לקחת בחשבון.

שלפוחית רגיזה, מכלול של תסמינים שמאופיין בדחיפות ותכיפות של השתנה עם או ללא דליפת שתן, היא תסמונת שאין להקל בה ראש. להפך, יש לה השלכות קשות על המטופלים הסובלים ממנה ואיכות חייהם, החל ביציאה לעבודה והמצאות בה, הפרעה בתפקוד המיני ואף בעלייה בתמותה כתוצאה מנפילות ושברים. ההשלכות על איכות חייהם של המטופלים באות לידי ביטוי גם בהשלכות כלכליות מתוך הוצאה כספית גבוהה על מוצרי ספיגה, תחלואה נוספת ומידור חברתי המוביל לדיכאון ובדידות.

התסמונת באה לידי ביטוי בצורך פתאומי עז למתן שתן, כאשר ההגדרות מדברות על מעל 8 פעמים ביום או מעל פעם אחת בלילה עם או ללא דליפת שתן (37% מהמקרים מלווים בדליפת שתן). היא פוגעת בכ-16% מכלל האוכלוסייה ועלייה בשכיחות חלה עם העלייה בגיל, 10% בגילאי 45+ וכ-35% מעל גיל 75.

ואולם, למעשה ב-90% מהמקרים איננו יודעים מה גורם לתסמונת ורק ב-10% אנו מכירים אותה כמשנית למחלות אחרות, כגון סוכרת, יתר לחץ דם, גירוי מקומי, דלקות חוזרות בשתן, ניתוחים, צניחת אברי רצפת אגן, מיני הפרעות בתקשורת עצב שריר ובקרב נשים ירידה באסטרוגן ויובש נרתיקי. אבחנת התסמונת מחייבת שלילת מצב פתולוגי או מטבולי ושלילה של הפרעות אחרות בשלפוחית, דוגמת סרטן בשלפוחית, דלקות ועוד.

שלפוחית רגיזה הינה אבחנה קלינית בעיקרה. השיח עם המטופל לגבי משך הזמן שנמשכת הבעיה, כיצד היא משפיעה על איכות החיים וגם האם ישנן מחלות רקע (מאחר ויש כאלו המגבירות את ההליכה לשירותים) הינם פרטים חשובים באבחון. האנמנזה הנכונה היא בבחינת אבן יסוד בזיהוי התסמונת ובטיפול בה לאחר מכן, בדיקה גופנית הכרחית על מנת לשלול צניחת איברים, בעיה עצבית, הפרעות מבניות אחרות. בנקודה הזו שלילת “דגלים אדומים” הנה הכרח עוד לפני ההליך הטיפולי כאבים במתן שתן, דלקות חוזרות, קושי בריקון שלפוחית, הפרעה מבנית משמעותית ועוד, הן דוגמאות לאותם דגלים אדומים שמשמשים אותנו באנמנזה. בנוסף, יש לזהות סיבות הפיכות לדליפת שתן בעיקר באוכלוסיית המבוגרים כמו מצב הכרתי, תרופות הגורמות להשתנת יתר, הגבלה בתנועה ועוד.

הגישה הראשונית בטיפול בשלפוחית רגיזה היא קודם כל שינוי באורחות החיים, שינוי התנהגותי הכולל שינוי בדיאטה, הפחתת משקל, הפסקת צריכה של תה, קפה, שוקולד, אלכוהול, משקאות תוססים, חומרים משמרים ומלח. גם הגבלת נוזלים לפני השינה ואיזון סוכרת. בנוסף אימון ותרגול של שלפוחית השתן הכולל תרגול הסחה ודחייה זמני השתנה, ובנוסף תרגול שרירי רצפת האגן הראו שיפור משמעותי בתוך פרק זמן של שבועות. אם קיים הצורך בטיפול התרופתי, אזי אנחנו מתקדמים לשלב השני בטיפול הטיפול התרופתי.

הקו הראשון לטיפול התרופתי כיום הן תרופות אנטי-מוסקריניות (אנטי-כולינרגיות) ותרופות בטא 3 אגוניסטיות, תרופות הגורמות להגדלת נפח השלפוחית וירידה בתדירות ההליכה לשירותים. ואולם, מאחר והשכיחות של הופעת שלפוחית רגיזה עולה עם הגיל, פורסמו לאחרונה כמה מחקרים שמציינים כי יש לנקוט משנה זהירות בקרב אוכלוסיית המבוגרים הנוטלת מספר תרופות רב. מחקר FORTA 2018, דן בהשפעות החריגות על גיל המבוגר מבחינת ריבוי תרופות ותופעות לוואי וחילק תרופות ממשפחות שונות לקבוצות בטוחות יותר ופחות. תרופות אנטיכולינרגיות של הדור החדש, נכללו בקבוצה הנחשבת בטוחה יחסית ואילו התרופות מהדור הישן בטוחות פחות.

קריטריוני Beers 2019 הגדירו את רשימת התרופות שאינן מומלצות לשימוש באוכלוסיית הגיל המבוגר וציינו בדגש תרופות מקבוצת האנטיכולינרגיים היוצרת עומס תרופתי במבוגרים, שעלול להגביר הפרעות בלבול, טשטוש ופגיעה קוגניטיבית והמלצה לנקוט משנה זהירות בטיפול בתרופות אנטיכולינרגיות והעדפה לשימוש בקבוצה אחרת, לדוגמא בטא 3 אגוניסטיים על מנת שלא להגיע לעומס אנטיכולינרגי. בכל אופן יש להיוועץ במומחה על מנת להתאים את הטיפול המיטבי עבור כל מטופל.

הכותבת היא ד”ר שרית ברק, מומחית באורוגניקולוגיה וניתוחי רצפת אגן, מכבי שירותי בריאות, אסותא רמת החייל ומדיקל סנטר הרצליה

https://nicheprogram.org/sites/niche/files/2019-02/Panel-2019-Journal_of_the_American_Geriatrics_Society.pdf

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • ההשפעות של דום נשימה בשינה על תפקוד קוגניטיבי וזיכרון (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    ההשפעות של דום נשימה בשינה על תפקוד קוגניטיבי וזיכרון (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    תסמיני דום נשימה בשינה, כולל נחירות, השתנקות והפסקות נשימה במהלך השינה מלווים בסיכון מוגבר משמעותית להפרעות זיכרון ותפקוד קוגניטיבי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ממצאי המחקר מבוססים על מדגם שכלל 4,257 מבוגרים שלקחו חלק בסקר National Health and Nutrition Examination Survey לשנים 2017-2018 והשלימו שאלונים שכללו […]

  • ליקוי קוגניטיבי על-רקע מחלת כליות עשוי להשתפר לאחר השתלה (Am J Kid Dis)

    ליקוי קוגניטיבי על-רקע מחלת כליות עשוי להשתפר לאחר השתלה (Am J Kid Dis)

    ליקוי קוגניטיבי משנית למחלת כליות, דוגמת ירידה בזיכרון מילולי ואפיזודי, עשוי להשתפר לאחר השתלת כליה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Kidney Diseases. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ליקוי קוגניטיבי מתועד בשכיחות גבוהה בחולים עם כשל כלייתי ועשוי להשפיע על ההתאמה להשתלת כליה, איכות חיים והישרדות החולים. בעוד שייתכן שיפור […]

  • נגינה על כלי מוזיקה מלווה בתפקוד קוגניטיבי טוב יותר בגיל מבוגר (Int J Geriatric Psych)

    נגינה על כלי מוזיקה מלווה בתפקוד קוגניטיבי טוב יותר בגיל מבוגר (Int J Geriatric Psych)

    נגינה על כלי מוזיקה מלווה בתוצאות טובות יותר בהערכת זיכרון עבודה ותפקוד ניהולי, כאשר שירה בקבוצה מלווה בתפקוד קוגניטיבי טוב יותר בגיל מבוגר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Geriatric Psychiatry. החוקרים בחנו את הנתונים ממדגם PROTECT-UK, מחקר עוקבה שנועד להעריך את ההזדקנות ובריאות המוח. המשתתפים השלימו שלוש משימות להערכת […]

  • התועלת של זריקות גינקו בילובה לשיפור תפקוד קוגניטיבי לאחר אירוע מוחי (מתוך כנס ה-International Stroke Conference)

    התועלת של זריקות גינקו בילובה לשיפור תפקוד קוגניטיבי לאחר אירוע מוחי (מתוך כנס ה-International Stroke Conference)

    משלב של מרכיבים פעילים ביולוגית של גינקו בילובה הניתנים בזריקות דרך הוריד למשך שבועיים מלווה בשיפור התאוששות קוגניטיבית מוקדמת בחולים עם אירוע מוחי איסכמי חד, כך עולה מתוצאות מחקר מבוקר-פלסבו שהוצגו במהלך כנס ה-International Stroke Conference. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גינקו בילובה הינה תמצית עשב מזרעים ועלים מיובשים של עץ גינקו, אחד העצים הוותיקים […]

  • האם קיים קשר בין תסמונת שחלות פוליציסטיות ובין היכולות הקוגניטיביות? (Neurology)

    האם קיים קשר בין תסמונת שחלות פוליציסטיות ובין היכולות הקוגניטיביות? (Neurology)

    בנשים עם תסמונת שחלות פוליציסטיות (או Polycystic Ovary Syndrome) ייתכנו ציונים נמוכים יותר במבחנים קוגניטיביים, בהשוואה לנשים ללא תסמונת שחלות פוליציסטיות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. בנשים אלו תתכן גם פגיעה בשלמות רקמת המו בבדיקת הדמיה בתהודה מגנטית. החוקרים התבססו על נתונים ממאגר Coronary Artery Risk Development in Young Adults Women’s Study […]

  • אי-נקיטת שתן מלווה בסיכון מוגבר משמעותית לפגיעה תפקודית בנשים מבוגרות (Menopause)

    אי-נקיטת שתן מלווה בסיכון מוגבר משמעותית לפגיעה תפקודית בנשים מבוגרות (Menopause)

    אי-נקיטת שתן מלווה בסיכון מוגבר למוגבלות, בפרט בכל הנוגע לניידות, תקשורת ופעילות חברתית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Menopause. הממצאים היו בולטים יותר בנשים עם אי-נקיטת שתן משולבת ותכיפות במתן שתן במהלך היום. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אי-נקיטת שתן אינה מצב שפיר או חלק מהזדקנות תקינה. בנשים עם אי-נקיטת שתן נדרשת […]

  • האם אחזקת חיות מחמד עשויה להגן מפני הידרדרות קוגניטיבית? (JAMA Netw Open)

    האם אחזקת חיות מחמד עשויה להגן מפני הידרדרות קוגניטיבית? (JAMA Netw Open)

    אחזקת חיות מחמד מלווה בהידרדרות קוגניטיבית איטית יותר בקשישים המתגוררים בגפם, כך עולה מתוצאות מחקר עוקבה חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 7,945 משתתפים בגילאי 50 שנים ומעלה (56% נשים; גיל ממוצע של 66 שנים) ממחקר English Longitudinal Study of Ageing וקבעו אם התגוררו בגפם או החזיקו […]

  • האם למולטי-ויטמינים יש השפעה על שימור הקוגניציה לעת זקנה? (AJCN)

    האם למולטי-ויטמינים יש השפעה על שימור הקוגניציה לעת זקנה? (AJCN)

    במאמר שפורסם בכתב העת The American Journal of Clinical Nutrition, חוקרים מדווחים על תוצאות מחקר מטא-אנליזה, שמראה כי נטילת מולטי-ויטמינים יומית עשויה לעזור בהגנה על המוח המבוגר. ברקע למחקר, החוקרים בדקו טלפונית את השפעת נטילת קקאו ומולטי-ויטמינים על מניעת מחלות לב וסרטן ושיפור קוגניציה בקרב מבוגרים. לתמצית הקקאו לא הייתה השפעה משמעותית על קוגניציה, סרטן […]

  • שכיחות גבוהה של ליקויים תפקודיים ונוירולוגיים ארוכי-טווח בחולים לאחר תמיכת ECMO (מתוך Neurology)

    שכיחות גבוהה של ליקויים תפקודיים ונוירולוגיים ארוכי-טווח בחולים לאחר תמיכת ECMO (מתוך Neurology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על שכיחות גבוהה של תסמינים נוירו-פסיכיאטריים ארוכי-טווח, כמו גם ליקויים נוירולוגיים ותפקודיים בחולים לאחר תמיכת ECMO (או Extracorporeal Membrane Oxygenation). מטה האנליזה כללה 59 מחקרים עם 3,280 חולים (69% גברים; גיל חציוני של 54 שנים). מרבית החולים (86%) קיבלו תמיכת ECMO ורידית-עורקית, לרוב בשל החייאת לב-ריאה והלם קרדיוגני. […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה