משפחה

תרופות ממשפחות GLP-1ו-SGLT-2 נכללות בכ-75% מההמלצות לטיפול של אפליקציית DSS-MED , מערכת תומכת החלטה לניהול תרופתי של סוכרת סוג 2/ מאמר אורח מאת ד”ר יוסי כהן

בשני העשורים האחרונים אנו עדים להתקדמות מהירה פורצת דרך בתחום הטיפול התרופתי בסוכרת מסוג 2, זאת הודות  לידע  הרב שנצבר במחקר הבסיסי על הפתופיזיולוגיה של המחלה והתפתחות סיבוכיה.

תעשיית התרופות פיתחה ומפתחת דורות חדשים של תרופות בעלות מנגנוני פעולה מכוונים לפתופיזיולוגיה המורכבת של סוכרת מסוג 2. הנחיית הגוף  הרגולטורי  האמריקאי [FDA  ]  משנת 2008 המחייב מחקרי בטיחות קרדיו וסקולרית של תרופות חדשות לסוכרת המובאות לאישורו, רתמה את תעשיית התרופות לבצע מחקרים ארוכי טווח, רבי משתתפים שבדקו תוצאים קרדיו-וסקולריים עיקריים, המהווים את הסיבות העיקריות לתחלואה ולתמותה הנלוות בסוכרת, ומחקרים  נוספים בסיסיים  וקליניים נמצאים בעיצומן . 

כתוצאה מכך הידע מעמיק, והטיפול במחלה עובר משלב של שאיפה לאיזון סביר ברמות הסוכר לטיפול מכוון באופן אינדיבידואלי לצרכיו של החולה מהיבטים נוספים :

יעילות באיזון רמות הסוכר המכוונת לערך מטרה מותאם אישית של Hba1c . 

מניעת  היפוגליקמיה.

מניעת  עליה במשקל והאפשרות להפחיתו באחוז ניכר של החולים.

מניעת סיבוכי המחלה העיקריים  והאטת התקדמותם, ובעיקר: הפחתת הסיכון לאוטם בשריר הלב, אי ספיקת לב, מוות מסיבה קרדיאלית ותמותה באופן כללי.

מניעת התקדמות הנפרופתיה הסוכרתית בשלביה הראשונים ואף בשלבים המתקדמים במגמה לצמצם את מספר הסוכרתיים המגיעים  לאי ספיקת  כליות סופנית.

כתוצאה מכך, בחירת  הטיפול התרופתי לחולה הסוכרתי בעת הזאת מורכבת יותר ואמורה להתחשב בפרמטרים רבים כדי להפיק את מירב התועלת למטופל באופן  פרטני.

ואכן,  בעקבות ההתקדמות המחקרית הרבה, מדי שנה מתפרסמות הנחיות עדכניות על ידי הגופים המדעיים המובילים בעולם ובארץ המכוונות את הרופא בבחירת הטיפול לפי סדר העדיפויות המוכר.

רופא המשפחה המטפל ברוב רובם של החולים, אינו בהכרח נגיש מספיק בדרך כלל להנחיות אלו, ולעיתים רבות יתקשה לתרגמם לטיפול בפועל בחולה הספציפי בעיקר במצבים מורכבים.

מחקרי תוצאים קליניים מבוקרים וגם מחקרים  של “חיים אמיתיים” הראו בברור כי למרות היתרון המשמעותי שיש לתרופות מסוימות המטיבות עם המערכת הקרדיו וסקולרית והנפרופתיה, הן עדיין אינן  מיושמות  כטיפול קו ראשון בחולים המתאימים, וכן נראה שלא מתבצע יישום רחב  של שילובי תרופות בעלות מנגנוני פעולה סינרגטיים העונים למרכיבים הקליניים והמעבדתיים בחולה הפרטני, לדוגמא :  הפחתת משקל, מניעת התקדמות של נפרופתיה קיימת  ואיזון מיטבי של רמות הסוכר תוך הימנעות מהיפוגליקמיה. 

מתוך ניסיון רב שנים  כיועץ סוכרת לרפואת המשפחה, נחשפתי לקושי הרב בבחירת הטיפול התרופתי במספר רב של חולים, ולבקשות יעוץ שכיחות הנוגעות בסוגיות הבאות:

·         מהו יעד האיזון הגליקמי המיטבי במטופל ספציפי ?.

·         מה הסף של  תפקודי כליות המאפשר מתן מטפורמין ותרופות אחרות ?.

·         מה התחליף לתרופה מסוימת לה קיימת התווית נגד באתו מטופל ?.

·         האם בין התרופות האוראליות המקובלות בסוכרת קיים שוני מבחינת היעילות הגליקמית או עדיף לעבור לטיפול באינסולין בחוסר איזון חמור ?.

·         האם   עדיף  לבחור  תרופה  בעלת  השפעה מיטיבה על  המשקל שכרוכה בהזרקה [ יומית שבועית ]   לעומת  תרופה בעלת השפעה ניטרלית או מעלת משקל הניטלת  אוראלית[חשש מהזרקה ] ?.

·         האם  אכן  חייבים  לכוון   את  הטיפול  לסיבוכי  המחלה  הידועים ?.

·         אם כך, באיזה סדר עדיפויות, מה המינון  ומהם השילובים המומלצים  בבחירת הטיפול התרופתי ?.

שנים רבות של ניסיון של יעוץ  וכחוקר ראשי בעשרות מחקרים קליניים בתחום הסוכרת וסיבוכיה הובילו אותי לפתח מערכת תומכת החלטה DSS-MED, המיועדת בעיקר לרופא הקהילה המתלבט בבחירת תרופה או  שילוב תרופות המתאים ביותר למטופל היושב מולו.

בעזרתו של   שלומי  ברכה,  מהנדס  תוכנה  בכיר, נבנתה  מערכת   אלקטרונית  הניתנת  להורדה למחשב אישי, איי-פד ולכל  סמארטפון.  המערכת  מופצת באתר – E-MED   מזה כשנה וזוכה להתעניינות  רבה: עד כה נרשמו אלפי כניסות ושימושים.

מניתוח ראשוני של ההמלצות שהמערכת הפיקה למשתמשים בתקופה האחרונה, עולה שהמערכת המליצה על שינוי תרופתי, בעיקר הוספת תרופות מהדור החדש למטופלים העומדים בקריטריונים המומלצים על ידי האיגודים המקצועיים  המובילים, לדוגמא: תוספת או שינוי לתרופות ממשפחת GLP1- RA    בכ- 45% מההמלצות, ו-   SGLT2 INHIBITORS בכ- 30% .

יש לציין שבצמוד לכל תרופה מומלצת מופיעה קישור המוביל לטבלה המתארת את תכונותיה העיקריות, כולל תופעות לוואי שכיחות, התוויות נגד וגם את מעמדה בסל  התרופות הממלכתי בישראל.

המערכת  מעדכנת בכל החידושים הרלוונטיים האחרונים בזמן  אמת, וכן  מצרפת אזהרות על תופעות לוואי חמורות על פי הוראת הגופים הממונים.

בנוסף, קיימת גם האפשרות לקבל מענה ויעוץ פרטני למקרים חריגים באמצעות הדואר האלקטרוני בפניה ישירה אלי מתוך המערכת.

להערכתי, מערכות מעין אלו הינן כורח המציאות בכדי להבטיח לטיפול יעיל, מבוסס על ידע עדכני, נשען על המלצות האיגודים המדעיים המובילים ומשתנה בהתאם להנחיות עדכניות.

לבסוף, חשוב לי להזכיר כמובן שמערכת זו אינה באה במקום שיקול דעת קליני, ניסיון וידע מקצועי ושיקולים רגולטוריים וכלכליים.    

לכניסה למערכת DSS-MED

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • דיאטה פרו-דלקתית וצריכת מלח מלווים בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 2   (Diabetes, Obesity & Metabolism)

    דיאטה פרו-דלקתית וצריכת מלח מלווים בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 2   (Diabetes, Obesity & Metabolism)

    הסיכון לסוכרת מסוג 2 גבוה יותר בקרב מבוגרים עם דפוסי דיאטה פרו-דלקתית ואלו הצורכים מלח בכמות רבה, בהשוואה לאלו המקפידים על דיאטה אנטי-דלקתית וצורכים כמות מלח קטנה יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מדד DII (או Dietary Inflammatory Index), מערכת ניקוד להערכת הפוטנציאל הדלקתי של […]

  • טיפול ב-Tirzepatide משפר איזון גליקמי טוב יותר מאינסולין ללא תלות באיזון ההתחלתי (Diabetes Care)

    טיפול ב-Tirzepatide משפר איזון גליקמי טוב יותר מאינסולין ללא תלות באיזון ההתחלתי (Diabetes Care)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care עולה כי טיפול ב- Tirzepatide(מאונג’רו) הוביל לשיפור גדול יותר מאינסולין בזאלי בריכוז המוגלובין מסוכרר וערכי סוכר לאחר ארוחה בחולים עם סוכרת מסוג 2, ללא תלות ברמות סוכר לאחר-ארוחה או רמות סוכר בדם בצום טרם התחלת הטיפול. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי טיפול ב- Tirzepatide הוביל לאיזון גליקמי טוב […]

  • עליה בסיכון להתקדמות מחלת כליות כרונית גם בנוכחות אלבומינוריה בטווח התקין (Ann Intern Med)

    עליה בסיכון להתקדמות מחלת כליות כרונית גם בנוכחות אלבומינוריה בטווח התקין (Ann Intern Med)

    בחולים עם מחלת כליות כרונית עם רמות אלבומינוריה בטווח התקין עדיין תוארה עליה ליניארית בסיכון להתקדמות מחלת כליות כרונית עם עליה ברמות אלבומין בשתן מערכים לא-מדידים, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Annals of Internal Medicine. מדגם המחקר כלל 1,629 משתתפים משבעה מרכזים בארצות הברית אשר לקחו חלק במחקר הפרוספקטיבי CRIC ואובחנו עם מחלת […]

  • וריאביליות מדידות יחס אלבומין: קריאטינין בשתן בחולים עם סוכרת מסוג 2 (Am J Kidney Dis)

    וריאביליות מדידות יחס אלבומין: קריאטינין בשתן בחולים עם סוכרת מסוג 2 (Am J Kidney Dis)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת American Journal of Kidney Diseases עולה כי בקרב חולים עם סוכרת מסוג 2 ישנה וריאביליות ניכרת במדידות יחס אלבומין: קריאטינין באותו מטופל, כאשר השלמת מספר איסופי שתן לבדיקת יחס אלבומין: קריאטינין עשויה לשפר את הדיוק במעקב אחר שינויים לאורך זמן. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אלבומינוריה הינה סמן פרוגנוסטי ואבחנתי […]

  • ריכוז אלבומין מסוכרר מנבא סיכון לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Am J Kidney Dis)

    ריכוז אלבומין מסוכרר מנבא סיכון לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Am J Kidney Dis)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Kidney Diseases עולה כי בקרב חולים עם מחלת כליות כרונית, קיים קשר בלתי-תלוי בין רמות אלבומין מסוכרר ובין הסיכון למחלת כליות סופנית, מחלות לב וכלי דם ותמותה, ללא תלות באבחנה של סוכרת. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי המוגלובין מסוכרר משמש באופן לזיהוי הפרעות במשק הסוכר, אך […]

  • האם תנומות במהלך היום מובילות לעליה ברמות סוכר בדם? (Front Endocrinol)

    האם תנומות במהלך היום מובילות לעליה ברמות סוכר בדם? (Front Endocrinol)

    תנומות ארוכות של שעה ומעלה, תנומות במהלך הבוקר, או מנוחת צוהריים עשויות להוביל לעליה ברמות סוכר בדם במבוגרים עם סוכרת מסוג 2, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Frontiers in Endocrinology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תנומות במהלך היום הן נפוצות בסין ובתרבויות אחרות ועשויות לשחק תפקיד חשוב בבריאות הקרדיו-מטבולית, אך מחקרים קודמים […]

  • גורמי סיכון למחלת צליאק בילדים עם סוכרת מסוג 1 (Diabetes Care)

    גורמי סיכון למחלת צליאק בילדים עם סוכרת מסוג 1 (Diabetes Care)

    במאמר שפורסם בכתב העת Diabetes Care מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי כאחד מכל עשרה ילדים עם סוכרת מסוג 1 סובל ממחלת צליאק, כאשר יש לכלול את גיל החולה בעת אבחנת סוכרת ומשך ההפרעה במשק הסוכר בהנחיות לבדיקות סקר למחלת צליאק בילדים אלו. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את שיעורי הימצאות וגורמי […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה