הודעת המכון הלאומי לחקר מדיניות בריאות

הדו”ח המלא של התוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה לשנת 2018 כולל עשרות מדדי איכות בתשעה תחומים שונים והשוואה בין קופות החולים, ביניהם: השמנה, עישון, בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן, בריאות הילד, קידום בריאות, שימוש בבנזודיאזפינים (תרופות מיישנות ומרגיעות), מחלות נשימתיות, מחלות לב וכלי דם, סוכרת, שימוש נרחב באנטיביוטיקה ומדדי בריאות הנפש.

התוכנית פועלת בהובלתו של המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות

בראש מינהלת התוכנית עומדת פרופ’ רונית קלדרון-מרגלית מביה”ס לבריאות הציבור של הדסה והאוניברסיטה העברית:

“התוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה בישראל מבטאת חזון ושיתוף פעולה של מגוון גופים המעורבים בתוכנית. בראש וראשונה זהו שיתוף פעולה של ארבע קופות החולים, אותו אימץ משרד הבריאות כתכנית לאומית. התוכנית מנוהלת על ידי מומחים מהדסה והאוניברסיטה העברית, ומובלת על ידי המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות. מטרת התוכנית היא לספק לציבור וגם לקובעי ‏מדיניות, ‏רשויות ‏בריאות, ‏‏ארגוני ‏רופאים‏ ועובדי מערכת הבריאות ‏ מידע על איכות הטיפול הרפואי בקהילה ‏על ‏מנת ‏שניתן ‏יהיה ‏לבחון ‏את ‏יעילותו, ‏ולשפרו ‏במידת‏ הצורך. האיכות של הטיפול הרפואי הוא פקטור משמעותי בתפקודה של מערכת הבריאות ובריאות האוכלוסייה”

עיקרי הממצאים:

מעל למחצית מהאוכלוסייה הבוגרת סובלת מעודף משקל והשמנת יתר

כ- 62% מהגברים ו-55% מהנשים בגילאי 20-64 סובלים מעודף משקל והשמנת יתר.

השנה נרשם המשך במגמת העלייה בשיעור הסובלים מהשמנת יתר (BMI ≥ 30 ק”גמ2). כרבע מהנשים בישראל (25.1%) סובלות מהשמנת ייתר, עליה בהשוואה לשיעור ב-2013 (23.7%). 22.3% מהגברים סובלים מהשמנת ייתר, שיעור מעט גבוה יותר בהשוואה ל-2013 (21.7%).

בנוסף, ניכרים פערים בקרב גברים ונשים הסובלים מהשמנת ייתר בהתייחס למצב הסוציו אקונומי (גילאי 20-64). 25.7% גברים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך סובלים מהשמנה לעומת 16.8% מהגברים ממעמד סוציו אקונומי גבוה. בנשים הפערים גדולים יותר: 34.8% מהנשים ממעמד סוציו אקונומי נמוך סובלות מהשמנה לעומת 15.5% בקרב נשים ממעמד סוציו אקונומי גבוה.

ישראל דומה לממוצע של המדינות המפותחות (OECD) בשיעור הסובלים מהשמנת ייתר. שיעור הסובלים מהשמנה בישראל עומד על 23.7% לעומת 24% במדינות ה-OECD (בארה”ב 40%, בריטניה 28.7%, צרפת -17%, יפן 4.4%).

כחמישית מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל מעשנת

19.14% מהאוכלוסייה בישראל בגילאי 16-74 מעשנים. בשנים האחרונות נעשו מהלכים שונים כמו איסור על עישון במקומות ציבוריים, הקלת הקריטריונים לקבלת תרופות לגמילה ומסעות פרסום של משרד הבריאות, אולם שיעורי העישון עדין גבוהים. בשנת 2018 27% מהגברים ו-12.2% מהנשים מעשנים (שיעורים כמעט זהים לשנה שעברה ונמוכים ב-2% מנתוני 2010). גברים ממעמד סוציו אקונומי נמוך מעשנים בערך פי 2 יותר בהשוואה לגברים ממעמד סוציו אקונומי גבוה (32.9% מול 16.3% בהתאמה). לעומת זאת, בקרב נשים הקשר עם מצב סוציואקונומי אינו אחיד, יתכן שבשל שיעורי עישון נמוכים בקרב נשים ערביות וחרדיות. שיעור המעשנים בישראל גבוה מהממוצע במדינות ה-OECD העומד על 17.9%.

פרופ’ רונית קלדרון-מרגלית: “על אף ששיעור המעשנים בישראל נשאר כמעט זהה לשיעור המעשנים שנמדד בשנה שעברה, אנו מבינים כי נכנס למשחק שחקן נוסף ‘הסיגריה האלקטרונית’, נכון להיום, המדד מתייחס רק לסיגריות טבק אולם יתכן כי יש להרחיב את המדד”. לדבריה, ישראל נמצאת עדיין במקום גבוה מדי בנושא מגפת העישון ועל אף הפעולות הרבות שעושות הקופות והמשרדים הממשלתיים בנושא כמו למשל הקלת הקריטריונים לקבלת טיפול תרופתי מסייע לגמילה מעישון, ללא מוטיבציה פנימית של המעשנים קשה מאוד למגר את התופעה. יחד עם זאת, אין ספק שלא נעשה מספיק על מנת לאכוף איסור עישון במקומות ציבוריים ולראיה במחקרים שונים בארץ נמצאו רמות ניכרות של תוצרי פירוק של ניקוטין בקרב ילדים ומבוגרים שאינם מעשנים.

תוך עשור הוכפל מספר המבצעים בדיקה לאיתור מוקדם של סרטן המעי הגס

עליה בבדיקות ירידה בתחלואה: שיא גם בביצוע בדיקות סקר לגילוי מוקדם של סקר המעי הגס. 65% מקרב בני 50-74 ביצעו בדיקת דם סמוי בצואה או וקולונוסקופיה לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס בשנת 2018 לעומת 64%% בשנת 2017 ו-59% בשנת 2016. קיים מתאם בין העלייה בשיעור ביצוע הבדיקות לאיתור סרטן המעי הגס לבין ירידה בשיעור ההיארעות של סוג זה של סרטן בקרב כלל האוכלוסיות בישראל.

פרופ’ רונית קלדרון-מרגלית: “השנה שיעור שיא בבדיקת סקר לגילוי מוקדם של סרטן המעי גס. בשנת 2018 מעל מיליון אנשים עברו בדיקות לגילוי מוקדם ומדובר בנתון מדהים בהשוואה לשנת 2008 אז המספרים עמדו על כחצי מיליון אנשים בלבד. התועלת בבדיקות לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס ידועה בעשורים האחרונים אבל בהחלט ניכר כי הקופות עושות עבודה מצוינת בנושא ואנחנו רואים זאת בהתאם גם בירידה בשיעורי התחלואה בסרטן שהוא מהמובילים בתחלואה ובתמותה בישראל”.

סרטן צוואר הרחם: שיעורים נמוכים לביצוע הבדיקה ושיעורי תמותה גבוהים

בשנת 2018 נרשמה עליה קלה בשיעורי ביצוע בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם, אולם עדין רק כמחצית הנשים (51.5%) בגילאי 35-54 ביצעו בדיקת סקר ב-3 השנים האחרונות. השנה נצפה  שיפור קל בשיעור הנבדקות (51.5% ב-2018 לעומת 49.9% בשנת 2017). שיעור הנשים שלא מבצעות את הבדיקה גבוה יותר בקרב אוכלוסייה ממעמד סוציו אקונומי נמוך (55.4%) לעומת נשים ממעמד סוציו אקונומי גבוה (23.1%). בהשוואה לעולם, שיעור הנשים שמבצעות את הבדיקה בישראל עדין נמוך. בשוודיה 82.4% מהנשים ביצעו את הבדיקה, בלוקסמבורג 76%, בסלובניה 72% ובצ’כיה 53.6%. לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי שיעורי ההיארעות של סרטן צוואר הרחם בישראל נמוכים יחסית, אך מנגד שיעור התמותה מסרטן זה אינו נמוך.

השוואה בין קופות חולים: במכבי שירותי בריאות שיעור הבדיקה הגבוה ביותר (64%), לאחר מכן מאוחדת (48.3%), שירותי בריאות כללית (47.1%) והשיעור הנמוך ביותר בלאומית (43.6%).

פרופ’ רונית קלדרון-מרגלית: “על אף שאנו רואים שיעורי ביצוע גבוהים למדי, השיפור ניכר דווקא בקרב נשים מהשכבות הגבוהות והפער בין השכבות הולך וגדל. אני מניחה כי בין הסיבות לכך נמצא החסם בהגעה לגניקולוג לביצוע הבדיקה לצד הפסקה בביקורי שגרה אצל הגניקולוג בתום הלידות. בתחום הזה אנחנו גם רואים יותר תחלואה בטרום סרטן ואנו תקווה שנשים יתחילו להיות מזומנות באופן שגרתי מדי לביצוע בדיקת הסקר על מנת שנראה נתונים מעודדים”.

בלימת מגפת ההשמנה בילדים

קיימת מגמת שיפור בשיעור ההימצאות של השמנת יתר בקרב ילדים: בשנת 2018 6.9% מהילדים בני 7 סבלו מהשמנה – ירידה בהשוואה לשנת 2017 (7.1%), לשנת 2016 (7.6%) ולשנת 2015 (8.1%).

BMI תקין נמדד אצל 78.1% מהבנות ובכ-77% מהבנים בגיל 7. מנגד, בנים בגיל 7 במצב סוציו אקונומי נמוך סובלים מרזון כמעט פי 2 מילדים בני גילם המגיעים ממצב סוציו-אקונומי גבוה (6.6% לעומת 3.6%) בקרב הבנות בגילאים אלו הפער אף גדול עוד יותר (5.7% לעומת 2.3%).

פרופ’ רונית קלדרון-מרגלית: “מגמה משמחת ניכרת בבלימת השמנת ילדים – מדובר במגפה של ממש אנו מתכננים לפרסם בעתיד גם הערכות משקל של בני נוער – שיסייעו לשפוך עוד אור על התופעה. תופעת הרזון בקרב ילדים משכבות נמוכות מדאיגה ויתכן שהיא מצביעה על חוסר בטחון תזונתי בקרב אוכלוסיות אלו”.

ירידה בחיסוני שפעת

השנה נרשמה ירידה בשיעור חיסוני השפעת לבני 65 ומעלה. על פי הנתונים בשנת 2018 רק 60.4% מבני ה- 65 ומעלה התחסנו לשפעת, בשנת 2017 חוסנו 61% ובשנת 2016 63.1%. למרות ששיעור המתחסנים בירידה, ישראל נמצאת במקום יחסית גבוה בין המדינות המפותחות בשיעורי ההתחסנות. בקוראיה הדרומית שיעור ההתחסנות עומד על 82.7%, במקסיקו 82.3%, בבריטניה 72.6%, בגרמניה  34.8% ובטורקיה רק 7% מתחסנים.

השוואה בין קופות החולים: שיעורי ההתחסנות הגבוהים ביותר בקופת חולים לאומית (71.5%),  בשירותי בריאות כללית (61.4%), במאוחדת (56.1%), ומכבי שירותי בריאות (55.4%).

פרופ’ רונית קלדרון-מרגלית: “בין הנתונים הפחות מעודדים אנו רואים את מגמת הירידה בהתחסנות בשפעת בקרב מבוגרים וחולים במחלות כרוניות. התמותה משפעת ודלקת ריאות ‘הוכתרה’ כגורם התמותה השמיני באוכלוסייה המבוגרת והנתונים לא מעודדים בתחום זה”, מסכמת פרופ’ קלדרון-מרגלית.

שימוש יתר בבנזודיאזפינים (תרופות מיישנות ומרגיעות) בקרב אוכלוסייה מבוגרת

4.8% מהאוכלוסייה בגילאי 65 ומעלה משתמשים שימוש יתר בבנזודיאזפינים. שיעור השימוש גבוה יותר בקרב נשים (5.7%) מאשר בקרב גברים (3.7%). לתרופות אלו פוטנציאל לפיתוח תלות וכן לבעיה בשיווי משקל.

בנוסף, השימוש בתרופות אלו נפוץ יותר פי 2 בקרב נשים ממעמד סוציו אקונומי גבוה (6.6%) לעומת נשים במצב סוציו אקונומי נמוך (2.5%), ונראה כי השימוש עולה עם הגיל. שיעור שימוש היתר בבנזודיאזפינים בישראל הוא מהגבוהים בעולם. רק בפורטוגל ואירלנד שיעורי השימוש גבוהים יותר (54% ו-67% בהתאמה). יחד עם זאת, ישראל מדורגת במקום נמוך יחסית בבנזודיאזפינים ארוכי טווח וניכרת ירידה מבורכת בשימוש בתרופות מסוג זה.

השוואה בין קופות החולים: בכללית שירותי בריאות שיעור שימוש היתר בבנזודיאזפינים הוא הגבוה ביותר (5.6%),  מאוחדת (4.1%), מכבי שירותי בריאות (3.6%) ושיעור השימוש הנמוך ביותר היה בלאומית (2.8%).

סוכרת: מאזנים את רמות הסוכר בדם – אבל סובלים מסיבוכי המחלה

בשנת 2018 דווח על 9.7% מהאוכלוסייה עם מחלת סוכרת. בסך הכול שיעורי התחלואה יציבים בשנים האחרונות. שיעורי התחלואה גבוהים יותר בקרב אוכלוסייה ממעמד סוציו אקונומי נמוך  (23.4% לעומת 16.3% בקרב גברים מגיל 45 ומעלה ו24.4% לעומת 10.9% בקרב נשים מגיל 45 ומעלה)

כשליש מחולי הסוכרת סובלים מפגיעה כלייתית: על פי הנתונים בשנת 2018 היו 32.1% מחולי הסוכרת עם פגיעה כלייתית, ובסך הכול נשמרת יציבות בשיעורים אלה. כדאי לציין, כי עם העלייה בגיל ניכרת עליה בהמצאות הפגיעה הכלייתית בקרב חולי סוכרת, עד כדי כמחצית מהחולים בגילאי 75-84. סיבוך ידוע זה של סוכרת עלול להוביל לטיפולי דיאליזה, להחמיר תחלואה לבבית ואף להביא לתמותה.

רק כשליש מהמשוחררים מבי”ח לבריאות הנפש לאחר אשפוז ממושך מקבלים טיפול בקהילה תוך שבועיים

1.      37.5% בלבד מהחולים שאושפזו מעל 14 יום בבתי חולים לחולי נפש הגיעו בטווח הזמן של שבועיים מיום שחרורם למרפאות בריאות הנפש בקהילה. מדובר בעליה קלה בהשוואה לשנים קודמות (2017- 35.5%, 2016 35.4% ו-2015 32.5%).

פרופ’ רונית קלדרון-מרגלית: “יש צורך לחזק את מערך בריאות הנפש, כך שמשוחררים מאשפוז יזכו לרצף טיפולי בתזמון נאות”

2.      בישראל ישנם 39,261 גברים ו-32,488 נשים הידועים כסובלים ממחלת נפש קשה. השנה נרשמה עליה קלה בשיעור הגברים החולים: 1.5% גברים ב-2018 לעומת 1.4% בשנת 2017.

תיעוד המשקל בקרב חולים אלה נמצא חסר בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. מבין אלה שיש עבורם תיעוד, 40.9% סובלים מהשמנת יתר, שיעור גבוה משמעותית בהשוואה לכלל האוכלוסייה (23.7%). גם שיעור הסובלים מסוכרת גבוה יותר בקרב הסובלים ממחלת נפש קשה (14.9% לעומת 9.7%). הטיפול בסוכרת בקרב החולים במחלות נפש קשות דומה באיכותו לזה של כלל האוכלוסייה.

שומרים על ערכי כולסטרול רע (LDL) תקינים

טרשת עורקים כליליים, שיכולה להוביל להתקף לב, תעוקת חזה, שבץ מוחי ומוות פתאומי, מתבטאת בהיווצרות משקעים בכלי הדם, שאחד הגורמים החשובים להופעתם ולהחמרתם הוא רמה גבוהה של כולסטרול. להפחתת רמת הכולסטרול לרמות יעד יש חשיבות הן בהפחתת הסיכון לפיתוח מחלת לב בקרב בעלי גורמי סיכון למחלות אלו והן במניעה של התקדמות טרשת בחולי לב ידועים. על פי הנתונים בשנת 2018 84.2% מבני 35-74 היו עם ערכי כולסטרול מאוזנים.

השוואה בין קופות חולים: שיעור המטופלים המאוזנים הגבוה ביותר היה בקופת בשירותי בריאות כללית (87.1%), במאוחדת (83%), במכבי שירותי בריאות (80.4) ובלאומית (74.7%).

ירידה בשימוש באנטיביוטיקה

בהשוואה בינלאומית ישראל מובילה בשימוש באנטיביוטיקה השימוש באנטיביוטיקה שכיח בכל העולם, על אף שיעילותן של תרופות אלו הולכת ופוחתת עם השנים עקב התפשטותם של זני חיידקים עמידים. התפתחות עמידות לתרופות אנטיביוטיות תלויה במידת השימוש ושימוש מושכל ומופחת בתרופות אלו עשוי לצמצם את היקף תופעת העמידות. תרופות אנטיביוטיות מקבוצות הצפלוספורינים והקווינולונים מצויות בשימוש שכיח ברפואת הקהילה, והן בעלות טווח כיסוי מיקרוביולוגי רחב ביחס לתרופות אנטיביוטיות אחרות.

היקף השימוש בתרופות אנטיביוטיות ירד בין השנים 2014-2018  מ-20.8 ל19.1 DDD ל-1000 איש ליום בהתאמה. היקף השימוש היה גבוה יותר בקרב נשים לעומת גברים (22.4 לעומת 15.7). היקף השימוש בשכבה החברתית-כלכלית החלשה היה מעט נמוך בהשוואה לשכבה החברתית-כלכלית החזקה ביותר (17.8 לעומת 18.4).

המשך מגמת שיפור בביצוע ממוגרפיה לגילוי מוקדם סרטן השד 

שיא בביצוע בדיקות ממוגרפיה לגילוי מוקדם של  סרטן השד שעומד השנה על  73.3% בנשים בגילאי 50-74.  נתון זה ממשיך מגמה קבועה של עלייה מדי שנה בהיקף ביצוע הבדיקה (בעת התחלת המדידה בשנת 2002 נמדדו רק כ54.6%). נשים ממעמד סוציו אקונומי גבוה מבצעות את הבדיקות בשיעורים גבוהים יותר (75.4%) לעומת נשים ממעמד סוציו אקונומי נמוך (66.8%). בבחינת שיעור ביצוע הבדיקות בקרב נשים בישראלי בגילאים עומד על 71% גבוה יותר מהמוצע במדינות הOECD- שעומד על של 60.8%.

מידע כללי ורקע

בשנת 2004 הכריז משרד הבריאות על התכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה. התכנית מקיימת מדידה מתמשכת של איכות שירותי הבריאות (מניעה, אבחון, ריפוי וכד’) הניתנים בקהילה. התכנית מספקת מידע לקובעי המדיניות ולציבור הרחב בעניין איכות הטיפול הרפואי הניתן על ידי קופות החולים. מטרת התכנית לשפר ולהטיב את השירות הרפואי הניתן לתושבי ישראל.

התכנית מפרסמת מדי שנה תוצאות של סדרה ארוכה של מדדי איכות. מעקב אחרי התוצאות מאפשר הערכה של ההתפתחויות באיכות הטיפול לאורך זמן, וכן לאתר מוקדים בעיתיים שבהם נדרש שיפור הן בתחום שירותי הבריאות, הן בתחום מערכות המידע ואיסוף הנתונים. כמו כן, הערכת איכות הטיפול בישראל מאפשרת השוואת הביצועים למדינות אחרות.

מדדי התכנית נבחרים בקפידה ומתבססים על הניסיון הרפואי, הספרות המקצועית וכן על הקווים המנחים הבינלאומיים והלאומיים. המדדים נבחרים בהתייעצות עם צוותי מומחים קליניים ובקונצנזוס בין נציגי קופות החולים.

מקור הנתונים : מערכות המידע הממוחשבות של הקופות. המדדים וההגדרות אחידים בכל הקופות והמידע מכסה את כלל המבוטחים בישראל, כלומר את מרבית תושבי ישראל.

התוכנית פועלת בהובלתו של המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות ומנוהלת ע”י מינהלת אקדמית הנמצאת בבית הספר לבריאות הציבור של הדסה והאוניברסיטה העברית שבראשה עומדת פרופ’ רונית קלדרון-מרגלית.

לדו”ח המלא